השתתפות בלוויות: כבוד התורה או זלול בקדושת החיים?

נשאלתי מדוע היהדות החרדית דבקה כל כך בלוויות של גדולי ישראל, ומשתתפים בה אלפים בנסיבות של הקורונה, כשיש בזה ספק פיקוח נפש, והרי "חמירא סכנתא מאיסורא". וכפי שאין לקיים הלוויה שיש בה סכנה שגורמים עוינים כמחבלים ירצחו את המשתתפים, לכאורה גם בנסיבות הקורונה אין לקיים הלוויות המוניות כשיש סכנה של הידבקות בנגיף הקורונה.

השאלה טובה, כואבת ונוקבת. בנסיבות האלה של מגפת הקורונה, ההתקהלויות גורמות לריבוי ההדבקה, ועל ידי כך לריבוי החולים ולדאבוננו גם לריבוי הנפטרים. לכן ודאי שיש כאן "ספק פיקוח נפש", והדבר נאסר מבחינה הלכתית, משום שקדושת החיים בהלכה עולה על הכול חוץ מג' עבירות - גילוי עריות, שפיכות דמים ועבודה זרה, עד כדי כך שאפילו שבת קודש ואף יום הכיפורים, שהם חשובים מאוד ועונשם בכרת, מותר לחלל אותם בגלל ספק פיקוח נפש, ואפילו ספק ספקא, ולאו דווקא ספק אחד.

יוצא אפוא שההלוויות האלה שאנחנו רואים בשבוע האחרון של שלושה מגדולי ישראל, שהשתתפו בהן אלפים בניגוד להנחיות, זה מנוגד להלכה. בעת כזו יש לעמוד בשער בת רבים ולומר: רבותי, ישר כוחכם שאתם מכבדים את גדולי התורה, וכך ראוי לעשות, אולם עת לעשות לה' הפרו תורתך, וחמירא סכנתא מאיסורא, יש לקיים את ההלוויה בצנעה על מנת שלא יבוא אדם לידי סיכון.

דוגמא מופתית לכך הייתה פטירתו של ידידי הדגול והגדול הרב אליהו בקשי דורון, זכרו לחיי העולם הבא, הרב הראשי לישראל לשעבר, תלמיד חכמים גדול שנפטר מקורונה. משפחתו וכן כל ציבור מכריו כיבדו את כללי הבריאות והלוויה הייתה צנועה. היו כאלה שהספידו אך ורק בטלפון, ובשום פנים ואופן לא הייתה התקהלות כנגד ההנחיות, אף על פי שמבחינת כבודו, אם לא הייתה קורונה ודאי היו רבים משתתפים ורבים מספידים וכו'. זוהי דוגמת מופת איך שתורת ישראל מצד אחד מטפחת את כבוד המת, כל מת, וודאי נפטר שהוא גדול בתורה, ומצד שני היא מקדשת את החיים, וקדושת החיים עולה לאין ערוך.

אין לבוא ולהקיש הנה, הרי יש מפגינים בבלפור בניגוד להנחיות, יש כל מיני מסיבות מנוגדות לכל ההוראות. וכי אם אכן באמת אותם בני אדם עוברים על ההוראות מסכנים ומסתכנים - האם גם אני בגלל זה אסכן את עצמי? נתאר לעצמנו שמביאים לנו אוכל שיש סכנה שהוא מורעל, ואני אבוא לומר תראה, אותם בני אדם אוכלים, גם אני אוכל... הבל ורעות רוח. אותו אדם שאוכל – מסתכן, ואתה, לעומתו, שנשמע להוראות ולא אוכל מהאוכל הזה שנעשתה עליו בדיקה רפואית שגילו שיש בו רעל - יישר כוחך, אתה שומר על חייך, וכך התורה ציוותה.

לכן צער גדול מאוד כשאנו רואים את ההלוויות האלה. בתוך שבוע כשלוש הלוויות, ורבים משתתפים. כואב כשרומסים בגאווה את עניין קדושת החיים, ועוד יותר כואב כאמור המשבר המנהיגותי, שלא נמצאים רבנים שיאמרו בעוז ובקול גדול שהדבר הזה מנוגד להלכה.

חבל שזה גם גורם בעוונותינו המרובים לגורמים חילונים, המחפשים את הדתיים בפינה ומנצלים כל הזדמנות כדי לנגח את העולם החרדי, והם משחקים לידם. אסור לתת להם את ההזדמנויות הללו כדי לנגח את החרדים, כי בכך הם גם מנגחים את תורת ישראל.