חדשות בריאות
חכם שלום כהן בהוראה חד משמעית: "לעזוב את הכולל ולשבת ללמוד עם הילדים"
הוראה חד משמעית מאת מרן הגאון חכם שלום כהן, נשיא מועצת חכמי התורה: "לעזוב את הכולל וללמוד עם הילדים. חייב אדם ללמד את בנו תורה"
- נעמה גרין
- פורסם כ"ט שבט התשפ"א |עודכן
מרן הגאון חכם שלום כהן (צילום: דוד כהן / פלאש 90)
במשך חמשת השבועות האחרונים סגורים מוסדות החינוך, וביניהם תלמודי התורה. מדובר במצב מדאיג וכואב, כמותו לא זכור מזה עשרות שנים: ילדי ישראל נותרים בביתם ללא 'מלמד', וללא לימוד תורה.
בשל כך, עלו אמש (רביעי) מספר אברכי כולל, הורים לילדים, למעונו של נשיא מועצת חכמי התורה, ראש הישיבה הגאון חכם שלום כהן, והתייעצו עימו בענייני חינוך. הם שטחו בפניו את הקושי של הילדים בלמידה מרחוק, בחסר הגדול בעולם שנוצר בעקבות מיעוט התורה, ובמצבם החינוכי, הרגשי והרוחני של הילדים.
במענה לשאלותיהם, השיב נשיא המועצת כיצד על ההורים להתמודד עם חינוך הילדים. לשאלתו של אחד האברכים מה ניתן לעשות כאשר הילדים לא מסתדרים עם הלמידה מרחוק, השיב חכם שלום כהן באופן נחרץ: "תעזבו את הכולל ותשבו בבית ללמוד עם הילדים".
"חינוך הילדים קודם לכל, ולכן מוטב שהאבא, גם אם הוא אברך ששוקד על לימוד התורה ויש לו סדרי לימוד - מוטב שיעזוב את הכולל וישב ללמוד בבית עם ילדיו, ובכך הוא גם עוסק בלימוד תורה וגם בחינוך הבנים ללימוד תורה כפי שאנו מצווים 'חייב אדם ללמד את בנו תורה'", אמר ראש הישיבה בתוקף.
כאשר נשאל ראש הישיבה האם זו הוראה לרבים, הוא השיב בחיוב ואישר לפרסם את הוראתו ברבים.
כה כותב ה"חפץ חיים" בספרו "תורת הבית" פרק ה': "וראה נא אחי עוד כמה צריך להוקיר כל שעה שלא להתבטל מלימוד התורה, דהנה אם היה מזדמן לאדם להציל נפש מישראל מלטבוע בנהר כמה שמח שמחה גדולה וכל ימי חייו היה זוכר אותו היום ואותה השעה שזכה להציל נפש מישראל ממוות. ואשר אומנם כן הוא באמת שאין ערך לגדולת המצווה, כמו שאמרו זיכרונם לברכה שהמקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא. וכל שכן אם היה מזדמן לו להציל כמה נפשות היה שמחתו רב מאוד. ולהיפך, חס וחלילה, אם היה בכוחו להציל נפש מישראל ממוות ובעצלותו הניח לטבוע אותו בנהר או לשרף באש אין לשער גודל צערו לנצח כשיזכור שבעצלותו נאבדו נפשות".
החסר הגדול בלימוד התורה בעולם אמור לעמוד בראש מעיננו בעת הזאת. עם שמירה על החיים, והקפדה על כל ההנחיות. על הורים, מורים ומנהלים לשנס מותניים, לכאוב את הבל פיהם של תינוקות של בית רבן – שכה חסר בתקופה האחרונה, ולמצוא פתרונות יצירתיים ומוצלחים על מנת להרבות ככל האפשר בקול התורה, שיהדהד בעולם ויעצור את המלאך המשחית.
איך נדע שהתורה באמת ניתנה משמים?