מחפשים אותנו באדום: ראש העיר בני ברק בראיון סוער

"אחרי הגל הראשון של הקורונה הצלחנו להוריד את רמת התחלואה, והשמירה הקפדנית של תושבי העיר על ההנחיות, יצרה קידוש שם שמיים גדול", אומר הרב אברהם רובינשטיין, ראש העיר בני ברק. "אבל עכשיו, בגל השלישי, התחושה היא שיש מישהו שהטוב והאחווה שנוצרו כאן לא באים לו טוב בעין. מרגע שבני ברק הפכה שוב לאדומה, אין כלי תקשורת שלא מחזר אחריי. יש איזה עניין לקלקל ולהעכיר את היחסים בינינו, ונראה שיש מי שנוח לו שתהיה שנאת אחים״.

עם כניסתו לתפקיד ראש עיריית בני ברק, עמדו לפתחו של רובינשטיין אתגרים רבים. אבל את ההתמודדות מול אתגר הקורונה, והדימוי השלילי על העיר שהגיע בעקבותיו, הוא לא יכול היה לצפות. "בסופו של יום זה מחלחל, ואני חושש מאד מהפגיעה שהשנאה הזו תיצור כלפי ציבור שומרי התורה והמצוות. זה התחיל בנהג מונית שלא רצה להעלות נוסע חרדי, ומי יודע לאן המצב יתפתח״. 

מדברים בשפת בני ברק

כשהגיע נגיף הקורונה ארצה, דרך ספינת נופש יפנית ואוטובוס עם צליינים קוריאנים, בבני ברק עדיין חגגו את חג הפורים כרגיל. אף אחד לא חשב אפילו לרגע שהנגיף המסתורי מסין הולך להתפשט גם כאן. אלא שמהר מאד התגלתה המציאות העגומה, והגל הראשון היכה בעיר בצורה חזקה. "לא ידענו איך לאכול את זה, כי אף אחד עדיין לא ידע", אומר רובינשטיין. "באותה תקופה רק משרד הבריאות היה בקשר עם החולים, ולנו לא היתה דרך להגיע אליהם. רצינו לסייע בהשתלטות על הנגיף, אבל השלטון המרכזי עדיין לא הבין שהסיפור הזה גדול עליו, ושעליו לשתף את השלטון המקומי בהתמודדות. היה הרבה בלבול מסביב, עד שהתחלנו ללמוד איך להתמודד עם המגיפה".

(צילום: יוסי אלוני / פלאש 90)

על רוני נומה, אלוף מוערך בצבא, שמע אז רובינשטיין דרך אחד ממכריו. "הוא הגיע לפה יחד עם עוד עשרה אנשי צבא רציניים, ופתח חמ"ל בצורה מעוררת השתאות. הציבור החרדי ברובו לא מחובר לאינטרנט, ויש כאלה שאפילו רדיו אין להם בבית, כך שלא היתה אז הסברה מותאמת עבורו. לשם כך פעלנו יחד ומצאנו דרכים מותאמות על מנת להעביר לתושבים את המידע על סכנות הנגיף. בנוסף, לא היו אז מלוניות קורונה המותאמות לאורח חייהם של שומרי המצוות, מה שדורש רמת כשרות מהודרת ושמירה על צניעות, ויחד העלנו את הדרישה למלוניות מתאימות, אליהן שלחנו רבים מתושבי העיר שחלו. באותה תקופה של הגל הראשון, חיילים הגיעו לבני ברק וחילקו אוכל לחולים, כדי שלא יווצר מצב בו הם צריכים לצאת מהבית. פעלנו בשיתוף פעולה מלא מול הצבא ופיקוד העורף, ויחד עם ההסברה המאסיבית, וקריאתם של גדולי ישראל לשמור על ההנחיות, ירדה רמת התחלואה בעיר באופן משמעותי".

מאז, כבר הגיעו הגל השני והשלישי, העיר שוב הפכה את צבעה, ובכל זאת מתעקש רובינשטיין לראות דווקא את חצי הכוס המלאה. "במשך תקופה ארוכה הצלחנו להישאר ירוקים, דבר שהוא כלל לא ברור מאליו בעיר שהיא אחת מהצפופות בעולם״, הוא אומר. ״צריך להבין, שאם בתל אביב מתגוררת בדירה סטנדרטית משפחה עם שלושה ילדים, אז באותו גודל של בית בבני ברק חיים לפחות עשרה בני משפחה. מצב זה גורם להדבקה כמעט ודאית ביניהם, מה שמעלה את כמות החיוביים לנגיף בעיר. לכן העובדה שבני ברק הפכה לירוקה, רק מראה עד כמה הושקעו בכך מאמצים, ועד כמה תושבי העיר השתדלו להישמע להנחיות".

איך מתמודדים כיום בעיר עם הגל השלישי?

"בשלב ראשון, אנחנו שולחים חבילת שי לכל בית שיש בו חולה. חשוב לנו להיות בקשר חיובי עם החולים, כדי לשמור על האמון שלהם בעזרה שאנחנו מציעים, ולדאוג לכך שהם לא יאבדו את מצב הרוח. אנחנו נמצאים גם בקשר טלפוני יומיומי עם החיוביים לקורונה, כדי לוודא שהם שומרים על ההנחיות, ולראות באילו עוד תחומים הם זקוקים לסיוע. מיזם נוסף שיצרנו בעיר, הוא של ראשי בניינים המתפקדים כאחראי קורונה. ישנם בעיר בערך כ-4,300 בניינים, וגייסנו לשם כך כ-3,700 רכזים. אותם אנשים יודעים בדיוק מה קורה בבניין שלהם, מי נדבק בקורונה, למה הוא זקוק, וכמובן מעודדים את דיירי הבניין לשמור על ההנחיות. לרכזים יש גם קו אדום למוקד 106, דרכו הם מקבלים מענה באופן מיידי, בלי להמתין על הקו. זהו אחד הפתרונות הייחודיים שמותאמים למציאות הבני ברקית. באופן כללי, לא קל להתמודד עם סגר ובידוד לאורך תקופה, כאשר הבית הוא קטן ומכיל משפחה ברוכה, ולכן גם השירות הפסיכולוגי שלנו, כמובן, משתדל לתת מענה נרחב לכל מי שמרגיש מצוקה".

רון חולדאי ואני

אחת הסוגיות הבוערות, שעלתה לכותרות לאחר הסגר השני, היתה של פתיחת מוסדות הלימוד בעיר. בזמן שבשאר הארץ התלמידים עדיין היו בבתים, קרא מרן שר התורה הגאון רבי חיים קנייבסקי לפתוח את מוסדות הלימוד, ובבני ברק נראו ילדים וילדות צועדים לתלמודי התורה ובתי הספר. 

(צילום: יונתן סינדל / פלאש 90)

נעשו נסיונות להוביל לפתיחת מוסדות הלימוד באופן חוקי?

"ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, ואני, פנינו יחד למשרד החינוך בבקשה לאשר לימודים בקפסולות. מדובר במיזם שדורש מורים נוספים, והיה לנו כוח אדם להציע עבורו. ידענו שיש באפשרותנו לגייס אברכים שיעבדו בתלמודי התורה בהתנדבות, וכן סמינריסטיות שישמחו להיכנס וללמד בכיתות של הבנות כחלק מהסטאז' שלהן. תל אביב מצידה היא עיר אמידה, שיכולה לממן מיזם כזה, ולכן חתמנו שנינו על מכתב משותף, וביקשנו שיאשרו לנו את המתווה. במשרד החינוך הסכימו איתנו שזהו הדבר הנכון, אך ההצעה לא אושרה. הסיבה לכך היא ויכוח ממוני בין משרד האוצר למשרד החינוך, מי יממן מורים בקפסולות. אנחנו לא ביקשנו מימון, אלא רק אישור לבצע זאת, ומכיוון שההחלטה התקבלה רק על רקע של סכסוך פוליטי, ולא בגלל צורך בריאותי, מוסדות הלימוד בבני ברק המשיכו קדימה".

היה חשש שזה יצור התנגשות מול גורמי אכיפת החוק?

"נגיע לשורה התחתונה בסיפור - ברוך ה' לא קרה כלום. אני זוכה להיות מלווה על ידי מרן שר התורה הגאון רבי חיים קנייבסקי כבר קרוב ל-35 שנה, ואי אפשר שלא לראות את הסיעתא דשמיא בכל מה שקשור לדבריו. בכלל, בתוך כל חוסר הוודאות, רואים איך הקב"ה מנהל את העניינים. המוסדות שלנו כראשות עירונית לא נפתחו בהוראת המדינה, אבל תלמודי התורה ובתי הספר לבנות, שהם מוסדות עצמאיים, פעלו כל אחד לפי שיקול דעתו. בסופו של דבר, נראה שגם בדרגים הבכירים יותר הבינו שהיה זה מהלך נכון, ולכן אף אחד לא ניסה לעצור אותו. לאורך כל אותה תקופה, היינו עיר ירוקה, ופתיחת בתי הספר היא לא זו שהובילה לעליה בתחלואה". 

(צילום: שלומי כהן / פלאש 90)

אז איך הפכתם שוב לעיר אדומה?

"ברגע שהגיעו המוטציות, שוב נוצר מקדם הדבקה גבוה, לא רק בבני ברק, אלא בכל הארץ. הוירוס הזה הוא בהחלט מתעתע, ודורש מאיתנו לימוד בכל פעם מחדש. לאורך הזמן יצאנו בהסברה מאסיבית בנוגע לשמירה על המבוגרים, ופתאום עכשיו נדבקים גם ילדים ונשים בהריון. אמרה לי רופאת ילדים, שראתה עד עכשיו אפילו ילדים עם מחלות רקע נדבקים בקורונה ועוברים אותה כמעט בלי תסמינים, שעכשיו עם המוטציה, היא רואה גם ילדים בריאים לחלוטין שמקבלים את הנגיף באופן קשה".

מצטלמים יפה יותר

רק לפני שבועיים עלתה בני ברק שוב לכותרות, והפעם בגלל שרשרת מהומות עכורה, וסיקור תקשורתי רווי שנאה. זה החל בתקיפת רכבו של פקח רישוי על ידי קבוצה חסידית קטנה, והתפתח עד מהרה למה שנראה כמפגן כוח של המשטרה בעיר, כאשר עשרות שוטרים נראו צועדים ברחובותיה. בהמשך יצאו סקרנים רבים מבתיהם, ופוזרו באמצעים שונים, כולל רימוני הלם. בצהרי היום, שרפו בני נוער פחים, גרמו נזק לרכוש, ואף הובילו להצתה של אוטובוס. הסאגה הבוערת הסתיימה בהכרזה ברורה של גדולי הדור כי חובה להפסיק מיד עם ההתנהגות משולחת הרסן, וכן עם הכרזתו של ראש העיר כי נתלו בה מצלמות אבטחה, ומי שימשיך במעשים מעין אלו ייתפס וייענש בכל חומרת הדין. 

איך אתם בעיריה מתמודדים מול קבוצות מיעוט, שלא שומרות על כללי הקורונה?

"בכל קהילה יש מכחישי קורונה, ועכשיו יש גם מכחישי חיסונים. המיעוט תמיד קיים, ותפקידם של כוחות הביטחון הוא לטפל במצבים מעין אלה. כעירייה, בכל אופן, אנחנו ממשיכים הלאה בהסברה מאסיבית על הנגיף, ועכשיו עושים זאת גם בקשר לחיסונים, כדי להוביל כמה שיותר אנשים לשמירה על ההנחיות. תושבי העיר מקבלים שיחות טלפון רבות על כך, ואנחנו נעזרים אפילו בארגוני מתנדבים, כדי להסיע לחיסון את כל מי שקשה לו לצאת מביתו".

בתוך המהומות האחרונות בלטו נערים שאולי דווקא שמחו על ה'חגיגה'. איזה מענה אתם נותנים עבורם בעיר?

"בני הנוער נמצאים מאז ומתמיד בראש מעינינו, ואנחנו דואגים להם גם בלי קשר לקורונה. בלילות מסתובבים בעיר מדריכי חבורות רחוב, אשר יוצרים קשר עם אותם נערים וקשובים לכל צרכיהם. בנוסף, אנחנו נמצאים בתהליכי הקמה מתקדמים להקמת מרכז נוער גדול שיתן מענה נרחב יותר בתחום, כולל מרכז למידה רחב בתחומי מקצוע שונים, מרכז תעסוקתי, וכן מרחב פעילות ופנאי. לצערנו, יש גם קבוצות בני נוער חסרות מעצור, שלא מעוניינות בקשר ולא מוכנות לקבל על עצמן שום מרות, ועם מי שאי אפשר לעבוד בטוב, עובדים ב׳טוב יותר׳".

ועם זאת, נראה שבאמת יש בעיר הפרות חוק

"הפרות החוק קיימות בכל עיר, רק שאצלנו זה כנראה מצטלם יפה יותר, וברור שאנחנו, תחת הנהגת הרבנים, מתנגדים באופן נחרץ לאי שמירה על ההנחיות. בשום מקום לא כתוב שצריך להתחתן עם 500 איש, ואני חוזר ומספר לכולם שכאשר ההורים שלי הגיעו ארצה אחרי השואה, הם התחתנו במסעדה קטנה בתל אביב, כשסביבם רק עשרה חברים. לכן הייתי רוצה לקרוא לכל מי ששומע אותי, לעצור את השנאה הזו עכשיו, ולא לתת למי שיצר הפילוג פועם בקרבו להוביל קדימה. מתישהו, נסיים עם הקורונה, אבל אני חושש שאת שנאת האחים הזו כבר יהיה עד אז קשה לרפא״.