חשוב טוב - יהיה טוב: מה שנחשוב על עצמנו, בעז"ה פשוט יהיה

מה שנחשוב על עצמנו, על בן זוגנו, על ילדינו – בעז"ה פשוט יקרה.

באמצעות המחשבה שלנו, אנחנו יכולים להביא על עצמנו את הדבר.

זו הסיבה שאני מרבה ללמד הורים ולומר להם: ראו את היופי שבמעשי ידיכם. ראו את היופי שבמעשי בן הזוג שלכם. ראו את היופי שבהתנהגות ילדיכם.

זכרו לומר לעצמכם, לבן הזוג ולילדים שראיתם. זכרו לומר למי שלידכם כמה נהניתם ממה שעשה.

ככל שתתנו יותר מקום לטוב וליופי של המעשה, כך יימשכו המעשים האחרים אחר המעשה האחד הזה, ויהיו כמקשה אחת, עד שתוכלו לראות שכל אחד מכם הוא נשמה שלמה ומוצלחת.

למה זה טוב?

כדי שלא להתייאש! כדי שלא לשקוע! כדי להצליח תמיד, גם בעתות צרה, להרים ראש על פני המים ולהמשיך לשחות.

לא פעם, כשאני מלמדת את הנושא ונותנת שיעורי בית לחפש ולראות את הטוב, הם באים אלי עם תשובות כמו: "הקפדתי במשך שבוע ימים לומר לעצמי שאני לא עצלן, אפילו שאני באמת כזה. לא הצלחתי לשנות לעצמי את זווית הראיה". או: "השתדלתי לומר לעצמי כל השבוע שאני לא מכוערת, אף על פי שאני יודעת את האמת, וזה לא הועיל לי בכלל".

ודאי שזה לא הועיל.

פעמים רבות אנחנו מנסים לרמות את עצמנו.

הבעיה היא שאנחנו מכירים את השקרים של עצמנו, ולכן לא מקבלים אותם.

אנחנו גם משקרים לעצמנו, לפי ראייתנו, וגם אומרים לעצמנו: אני משקר עצמי ויודע את האמת, אז איך אוכל להשתנות ולחשוב אחרת?

בואו נתחיל בלשנות מילה אחת קטנה, שלפעמים עושה את כל ההבדל: עצלן, פזרן, רשע, טיפש, לא יוצלח. גם כשאני אומר לעצמי: "אני לא עצלן" – אני בעצם מחזק את העצלנות שלי. כשאני אומר לעצמי "אני לא רשע מרושע" – כבר חיזקתי את הרשעות שבי.

המוח שלנו תופס את המילה השלילית, ומשתמש בה כנשק מולנו.

מה כן?

אל נא תאמר "אני לא עצלן", אמור: "חרוץ אני!".

אל נא תאמר: "אני לא פזרן", אמור: "אני נותן כסף לעניים".

בואו נרגיל את עצמנו לדבר אל עצמנו בשפת ה"כן", בשפה חיובית. כך לא נחזק מול עינינו את השלילה שלדעתנו קיימת בנו (כי כך אמרו לנו).

ואז, עם המילה החיובית, נרגיש פתאום שאיננו משקרים לעצמנו.

הטוב טבוע בנו. הוא קיים. אנחנו רק מוציאים אותו החוצה כדי לראות אותו טוב יותר.

כשנלמד את עצמנו לומר לעצמנו שאנחנו טובים ונחוצים, כשנלמד את עצמנו שאנו לא משקרים בזה לעצמנו, כי אם באמת ובתמים חושבים כך - אז נצליח להביא את הטוב שבמחשבה גם למעשה, בעזרת ה', כמובן!

קשה? אולי!

שווה? ודאי!