מחקר חדש: ירידה של 94% בהדבקה התסמינית בקרב המתחסנים

מכון כללית למחקר פרסם היום (ראשון) תוצאות ראשוניות של מחקר מקיף, המלמד על יעילות גבוהה של חיסוני קורונה והשפעתם על מניעת הדבקה ותחלואה קשה בכל קבוצות הגיל. מניתוח נתונים של כ-1.2 מיליון מבוטחי שירותי בריאות כללית, שכ-600 אלף מהם קיבלו את החיסון של חברת פייזר, עולה כי נרשמה ירידה של 94% בשיעור ההדבקה התסמינית (עם סימפטומים) וירידה של כ-92% בשיעור המחלה הקשה, זאת בהשוואה למחצית השנייה של מבוטחים דומים שלא התחסנו.

בנוסף, הנתונים מלמדים כי יעילות החיסון נשמרת בכל קבוצות הגיל, לרבות בגילאי 70 פלוס – קבוצת גיל אשר לא ניתן היה להעריך בה את יעילות החיסון במחקר הקליני בשל היקפו המוגבל.

במחקר של מכון כללית נסקרו, כאמור, נתונים של כ-600 אלף מתחסנים בגילאי 16 ומעלה, מהם כ-170 אלף בגילאי 60 ומעלה וכ-430 אלף בגילאי 59-16. קבוצת המתחסנים נבחנה מול קבוצת ביקורת של כ-600 אלף איש שלא התחסנו. ההתאמה בין שתי הקבוצות נעשתה בקפידה, כך שכל מתחסן נבחן ביחס לאדם לא-מחוסן הדומה לו בסדרה ארוכה של מדדים, כדוגמת: רמת הסיכון להידבק, רמת הסיכון לפתח מחלה קשה, מצב בריאות ועוד.

במכון כללית למחקר ציינו, כי יצירת קבוצת הביקורת נעשתה באופן דינמי, כך שאנשים נגרעו ועברו בין הקבוצות אם סטטוס ההתחסנות שלהם השתנה לאורך הזמן. בעבודת המחקר שולבו ניתוחי רגישות רבים, על מנת לוודא שהטיות בנתונים התצפיתיים לא השפיעו על נתוני היעילות המדווחים. צורת חישוב זו – המייצרת דמיון מלא בזמן, במקום ובמאפיינים האישיים בין המתחסנים ללא-מתחסנים בכל רגע נתון – מאפשרת לנרמל באופן מלא את ההשפעה של אירועים שקרו במקביל, כמו השפעת הסגר ושינוי ההתוויות לחיסון. מבחני רגישות אישרו, כי אי-שימוש בכלים מתקדמים אלה היו גורמים להטיות בהסקת המסקנות מהנתונים.

נתוני המחקר המפורטים מצביעים על יעילות גבוהה של החיסון בתקופה של שבעה ימים ויותר לאחר קבלת המנה השנייה, ומוסיפים מידע אודות מניעת תחלואה קשה בקורונה. במכון המחקר הוסיפו, כי היעילות כנגד מחלה קשה שבוע לאחר המנה השנייה נעה בין 91% ל-99%. לדבריהם, עם כל שבוע נוסף שיחלוף, ניתן יהיה לדייק עוד יותר את ההערכה.

"תוצאות אלה הינן סנונית ראשונה בסדרה של תוצאות מחקריות שמשלים מכון כללית למחקר להערכת יעילות החיסון בקבוצות ומתארים שונים", הסביר פרופ' רן בליצר, מנהל המכון. "במשך שבועות פיתחנו כלים ושיטות להתמודד עם ההטיות הרבות המאפיינות מחקר הערכה מסוג זה בנתונים שמבוססים על נתוני עולם אמיתי, תוך ניטרול הטיות כנדרש ממחקר קליני. היה עלינו להתמודד עם אתגרים הקשורים בהבדלים הברורים בין אוכלוסיות המתחסנים והלא-מתחסנים והשינוי בהן לאורך זמן, כמו גם עם השפעות הסגר שהוטל והוסר במהלך אותה התקופה".

בביצוע המחקר השתתפו ד"ר נעה דגן, ד"ר נועם ברדה, ד"ר אלדד קפטן, אורן מירון, שי פרצ'יק, פרופ' מארק כץ ופרופ' בליצר ממכון כללית למחקר, וכן פרופ' מיגל הרנן, פרופ' מארק ליפשיץ ופרופ' בן רייס מאוניברסיטת הרווארד.

"יחד עם עמיתינו מאוניברסיטת הרווארד ביצענו סדרה של בדיקות לתקף את התוצאות", הוסיף פרופ' בליצר. "כעת עולה בצורה חד-משמעית כי החיסון נגד קורונה של חברת פייזר יעיל ביותר בחיים האמיתיים שבוע לאחר המנה השנייה, בדיוק כפי שנמצא במחקר הקליני".

"יתר על כן, המגמות שאנו מזהים מלמדות שהמשך המעקב לשבועות נוספים לאחר המנה השנייה יגדיל משמעותית את היעילות הנמדדת של החיסון. למעשה, בבחינה של 14 יום ויותר לאחר המנה השנייה, בבדיקה ראשונית, אנו מזהים יעילות גבוהה אף יותר למניעה של מחלה תסמינית ושל מחלה קשה בקרב המחוסנים, בכל גיל. בקרוב נוכל למסור הערכה מדויקת גם בעניין זה, באותה שיטה, ואנו צופים שנתוני היעילות אז יהיו גבוהים אף יותר".