"אם הוא היה חושב גם עלי ולא רק על עצמו, לא הייתי מתעצבנת"

פעמים שאנו שומעים אחד מבני הזוג שאומר: "אם היא רק הייתה פחות עקשנית, היינו יכולים להסתדר". או "אם היא רק הייתה יותר רגישה כלפי, לא הייתי סובל". או "אם הוא רק היה חושב גם עלי ולא רק על עצמו, לא הייתי מתעצבנת". או "אם הוא רק היה מבין אותי, הכל היה נראה אחרת". האומנם?

* * *

אם נבחן את הטענות הללו בכנות, נוכל לגלות כי בבסיס הטענות והביקורת המופנות כלפי בן הזוג, ישנה מעין תחושת שחרור, פורקן, המגיעה ממקום של הסרת האחריות ממני והעברת האשמה כלפי השני.

אך האם באמת ניסית לדבר ולדון יחד עם בן זוגך על הקשיים, האפשרויות, הצרכים והמשאלות שלך? האם רגע לפני הנפת אצבע מאשימה כלפיו/ה, שאינה אלא שחרור עצמי מהעול, חשבת מה בכוחך לעשות בכדי לשנות ולהטיב עם המצב?

אין ספק כי בשעת כעס וכשהאווירה עכורה, קל יותר לפרוק תסכולים בדרך של ביקורת והאשמה. אולם העבודה שלנו היא לקחת אחריות במערכת הזוגית, המתבטא בשני אופנים: א'. ללמוד "לשתף את השני" בכל דבר שמציק וקשה, מבלי להאשים ולתקוף, ולדעת לבטא צרכים. דרך זו מלמדת אותנו שאם יש קושי - מתמודדים, ולא מתקיפים / פוגעים / הורסים. בדרך זו קל הרבה יותר לגייס את השני למעני, ולא להרחיקו ממני. בדרך זו למדים לוותר על הביקורת והתלונות, לטובת שותפות הדדית וצמיחה אישית.

ב'. דרך נוספת ללקיחת אחריות היא "עין טובה". דהיינו, לעתים נדרשת מאתנו השלמה וקבלת המציאות כפי שהיא, מתוך כניעה פנימית לכך שלא הכל תחת שליטתנו. אך יחד עם זאת, יש בכוחנו לעשות הרבה מול המציאות הזו, בדרך של השלמה אמיתית וקבלת השני כפי שהוא.

זוהי מצות עשה מן התורה לדון לכף זכות ולהחליט שהאיש צדיק, ואנחנו בעצם לא רואים נכון. בנוסף על כך, עלינו לזכור שגם אילו הייתה זו התנהגות רעה, עלינו להבין שהסיטואציה המסוימת הזו שאנו עדים לה, אינה הדבר היחיד שמשקף את האדם הזה.

נכון שקשה לדון אדם שמתנהג ברשעות לכף זכות, אבל אם מסתכלים על האדם במכלול חייו, ישותו, נשמתו, בכל הטוב שיש בו, אפשר להניח שמן הסתם עשה מעשים טובים בעברו, בנעוריו, בילדותו. וכך גם עכשיו, עשה את הדבר הכי טוב מבחינתו מזווית הראיה שלו, ואם כן, יש לנו לדונו לכף זכות ולהסתכל עליו בעין טובה, הגם שאין אנו מסכימים עם המעשה שעשה.

חשוב לציין, שדרך זו של קבלת השני וניסיון ולימוד אישי לראותו באור חיובי, אף על פי שקשה לנו עם פרטים מסוימים בו, ללא מאבק התמידי לנסות לשנותו, הינה דרך אקטיבית לחלוטין, והיא זו שמעצימה ומרוממת אותנו. זוהי עבודת המידות הקשה, המאתגרת, והמעצימה כל כך.

הרב דניאל פנחסוב הוא מרצה, יועץ מומחה לנישואין ופסיכותרפיסט, מחבר הספר "כיצד לבנות זוגיות טובה". Dp0533165281@gmail.com