הרב פירר מפריך את השמועות: "הדבר הנכון הוא ליטול את החיסון"

יו"ר עזרה למרפא, הרב אלימלך פירר, העניק ריאיון מיוחד למגזין "עמי" היוצא לאור בארצות הברית בשפה האנגלית. הרקע לריאיון הנדיר של הרב, שפורסם באתר "חדרי חרדים", הינו מבצע החיסונים נגד נגיף הקורונה. יו"ר עזרה למרפא הזים במהלכו את השמועות הכוזבות המופצות ברשת נגד החיסון של חברת פייזר, בו מחוסנים אזרחי ישראל.

בראשית דבריו אמר הרב פירר, כי חקר במשך זמן רב את נושא החיסון: "עקבתי אחר כל הפרסומים המקצועיים בעולם בנושא. שוחחתי עם רופאים העוסקים בנושא ועוד ועוד, והגעתי לכלל מסקנה כי אין סכנה בלקיחת החיסון וכי הדבר הנכון הוא ליטול את החיסון".

הרב ציין, כי התבקש על ידי גדולי ישראל מכל החוגים לחוות דעתו בעניין: "בדרך כלל אינני מביע דעתי לרבים, אלא עונה לשאלות פרטיות, אך בשל בקשת גדולי ישראל ולאחר שפרסתי בפניהם את המסקנות, הם ביקשו ממני לפרסם דעתי ולהבהיר שזו גם דעתם ובשמם, ולפיה יש לקחת את החיסון. זה הדבר הנכון לעשות".

מכאן עבר הרב פירר לסקור בפירוט את הדרך שעברו חברות פייזר ומודרנה עד לאישור החיסונים שלהן. הוא הבהיר, כי בניגוד לטענות שונות שעלו, הטכנולוגיה עליה מבוססים החיסונים אינה חדשה: "היא התגלתה כבר לפני שלושים שנה, ולפני 18 שנה אף בוצע הניסוי הראשון בבני אדם. ניסוי שנעצר לא בגלל תופעות לוואי קשות, אלא בעיקר משום שלחברות המפתחות לא היו מספיק משאבים כלכליים להשקיע את ההון הדרוש".

בהקשר זה הוסיף הרב פירר, כי החברות לא השקיעו את המשאבים הדרושים לפיתוח, שכן מדובר היה בחיסונים שיועדו עבור חלק קטן מאוכלוסיית כדור הארץ ופיתוחם לא היה רווחי דיו עבורן. מגפת הקורונה שינתה את המצב לחלוטין: "ממשלות רבות השקיעו מיליארדים בחברות התרופות כדי לעודדן להשקיע את המשאבים הנדרשים. הקורונה יצרה אילוצים שגרמו לארצות הברית ולגרמניה להקצות הון רב".

יו"ר עזרה למרפא ציין, כי לאחר שלב הפיתוח החלו החברות כמקובל בניסוי החיסונים על חיות מעבדה, ורק בהמשך עברו לניסוי על בני אדם. הניסוי הקליני כלל שלושה שלבים: "בכל שלב מרחיבים את כמות האנשים, טווח הגילאים, קבוצות אתניות שונות ואוכלוסיות שונות".

"במחקר של חברת פייזר, למשל, השתתפו בסך הכל 43,448 אלף איש. מחציתם קיבלו את החיסון ומחציתם את חיסון הדמה (פלצבו). הניסוי הראה כי מדובר בחיסון עם 95% יעילות (לאחר קבלת שתי מנות החיסון), ואין תופעות לוואי נדירות. תופעות שכיחות כמו אודם, כאב מקומי או אפילו חום עלולות להיות בכל חיסון. בתקופת הניסוי נפטרו שישה אנשים. ארבעה מתוכם היו דווקא אלו שקיבלו חיסון דמה. רק שניים קיבלו חיסון אמיתי, ובדיקות העלו כי לא נפטרו כתוצאה מהחיסון".

הרב פירר הדגיש, כי "הניסוי לא דילג על שום שלב באישור החיסון, והוא נעשה בדיוק כמו חיסונים או תרופות אחרות בהתאם לכל הכללים המחמירים שדורשים ב-FDA (מינהל המזון והתרופות של ארצות הברית). נכון שחיסונים אחרים, וכן תרופות, מקבלים אישור רק לאחר כעשור, אך ההתקדמות הטכנולוגית לצד ההתגייסות העולמית שינו את המצב הנוכחי. למשל, בעבר כדי לזהות את הקוד הגנטי של אדנו וירוס או רטרו וירוס לקח כשנתיים. רק אחרי הזיהוי אפשר להתחיל לבדוק אופציות חיסון. היום יש אפשרויות מהירות יותר. את וירוס הקורונה הצליחו לזהות במעבדה בתוך שבוע בלבד. הנה חסכנו שנתיים".

"לפי כללי ה-FDA, גיוס המתנדבים לניסוי חייב לכלול מינימום של 30 אלף איש. כשמדובר בווירוס רגיל שאינו הופך להיות נחלת כל העולם וכופה את כל שוכני תבל להתמודד איתו, היכולת לאסוף כמות כה גדולה של מתנדבים מתפרסת בין שנתיים לשלוש. לעומת זאת, כשסדרי עולם משתבשים ומיליארדים של אנשים חשופים – מצליחים לאסוף 40 אלף מתנדבים בשבועיים לערך. והנה חסכנו עוד שלוש שנים".

עוד הוסיף הרב פירר, כי בדומה לגופים דומים אחרים, גם ה-FDA סובל מביורוקרטיה מכבידה, אך "הפעם העולם כולו התגייס לקצר אותה, וכך הגיעו לתוצאות מהירות יותר. כמובן שלא קוצרו ההליכים הנדרשים, והם התבצעו כמו בכל תרופה או חיסון אחר ללא שום הנחות או קיצורי דרכים. הדיונים לאחר הניסוי היו פתוחים, וכל רופא בעולם שרצה יכול היה להאזין להם ואף להעביר שאלות".

"בעבר נפטרו אלפי ילדים בשעה שהמתינו לחיסוני הפוליו למשל. גם היום, לצערי, נפטרים אנשים כי תרופות שיכולות לרפא או להאריך את חייהם מאושרות בעצלתיים. הביקורת צריכה להיות מופנית על התמהמהות במקרים אחרים, לא על היעילות במקרה של אישור החיסון לקורונה".

הרב פירר הבהיר כי הוא ממליץ להתחסן גם לבני נוער, החל מגיל 16 ומעלה: "נכון שבדרך כלל הצעירים מקבלים את הווירוס הזה באופן קל יותר, אך לצערי כבר ראינו מקרים קשים גם בצעירים. לכן כשיש אפשרות על ידי החיסון למנוע סכנה או ספק סכנה – יש ליטול את החיסון".

בסיום הריאיון שלל יו"ר עזרה למרפא את האפשרות כי החיסון עצמו יכול להדביק: "בעבר היו מייצרים חיסונים מווירוס מוחלש או וירוס מת, והיה קיים חשש קטן להידבק באותו וירוס ספציפי לאחר קבלת חיסון. אולם במקרה שלנו, החיסון מיוצר מטכנולוגיה שאינה כוללת את הווירוס עצמו בכלל – כך שלא ניתן להידבק בווירוס בעקבות החיסון".