האם מותר לשפוך נוזל ריחני על הרצפה בשבת? למה גדולי ישראל נדבקו בקורונה? והאם מותר להשתמש באגוז מוסקט לבשמים?

1. האם מותר לאישה להיות מוהלת ולעשות ברית מילה?

בעיקרון אישה כשרה למול, אולם אם יש ישראל גדול הוא קודם לה ויש לתת לו למול.

מקורות: ראה שלחן ערוך ורמ"א יורה דעה (סימן רס"ד סעיף א').

* * *

2. יש הרבה פסוקים בהם כתוב ש-ה' שומר על האדם, כמו "ה' שומרך ה' צלך על יד ימינך", "ה' ישמור צאתך ובואך", "שומר ה' את כל אוהביו" ועוד. אבל אם הולכים לבתי חולים אפשר לראות הרבה אנשים שנפגעו בכל מיני דרכים וגם ילדים שנפגעו למשל ואפילו מתו מתאונות דרכים. אז מה הכוונה שה' שומר? הרי אם הוא שומר לכאורה הם לא היו אמורים להיפגע?

ה' שומר עלינו מבוקר ועד ערב ומערב עד בוקר, ומציל אותנו מכל דבר רע שלא נגזר עלינו וכפי שאנחנו אומרים כל יום בברכת מודים, מודים אנחנו לך .. על ניסך שכל יום עימנו ועל נפלאותיך וטובותיך שבעל עת.. אולם ברור שיש לפעמים גזירה על האדם מאת ה' שיחלה וכדו', כמובן שה' לא שומר על האדם מגזירות ה' שגזר על האדם.

תשובה ומעשים טובים הם תריס בפני הפורענות, שאף אם נגזרה גזירה על האדם על ידי התשובה הוא יכול להמתיק את גזר דינו ולשמור עליו מכל גזירה רעה אף לאחר שנגזרה על האדם ולהביא על עצמו שפע ברכה והצלחה.

* * *

3. יש לי תנור אחד בבית. הכנתי בו חלבי, ואחרי 24 שעות שלא הכנתי בו כלום הכנתי בו צ'יפס ורציתי לאכול את הצ'יפס עם שניצל בשרי. האם הצ'יפס בחזקת חלבי? והאם אפשר לאכול ביחד עם השניצל את הצ'יפס? יש לציין שאני ספרדיה.

למנהג הספרדים, אם התנור היה נקי משאריות חלב, מותר לאכול את הצ'יפס עם שניצל בשרי, אפילו אם חיממו בו חלב ב-24 שעות האחרונות.

מקורות: יעויין שלחן ערוך יורה דעה (סימן צ"ה סעיף א') ושו"ת יביע אומר חלק ט' (חלק יורה דעה סימן ד').

* * *

4. האם מותר לשפוך נוזל ריחני על הרצפה בשבת בכדי שיהיה ריח נעים?

אין לשפוך ריח טוב על הרצפה בשבת משום איסור מוליד ריח (ראה ברמ"א אורח חיים סוף סימן תקי"א, ומשנה ברורה שם, וכן בסימן שכב ס"ק י"ח, ושו"ת יביע אומר חלק ו' חלק אורח חיים סימן לו, ושו"ת יחוה דעת חלק א' סימן ל"א).

* * *

5. צפיתי בסרטון "מתי כבר תגמר הקורונה" של הר' זמיר כהן שליט"א. ורציתי לשאול - איך ייתכן שגדולי ישראל נדבקו ונפטרו מהנגיף? לכאורה, הם היו צדיקים ולא חטאו, ועשו תשובה? ולא רק, מסרו את נפשם בדור הקורונה כדי להמשיך ולחזק אותנו, אז איך?

יש מושג שצדיקים יכולים לקבל על עצמם יסורין כדי להקל מהסבל של הדור, בבחינת (ישעיהו נ"ג, ד') "אָכֵן חֳלָיֵנוּ הוּא נָשָׂא וּמַכְאֹבֵינוּ סְבָלָם", וכמו שכתב בלקוטי מוהר"ן (קמ"א תורה ס"ג) שהצדיק לפעמים מקבל על עצמו ייסורין בשביל העולם. וכ"כ עוד (שם תורה ע"א) שיש צדיקים שמקבלים מעצמם ייסורים עליהם בשביל ישראל. ע"ש. ואפשר שגם רבנים גדולים בדורנו נהגו כך.

* * *

6. האם זה נכון שאישה שהיתה עם גבר שהוא לא בעלה, הבעל חייב לגרשה (לתת לה גט)? האם אסור להם המשיך להיות נשואים, גם אם הבעל מסכים וסולח?
מה המקורות לכך? האם זה כתוב בתורה?

אישה נשואה שקיימה יחסים עם גבר זר, כאשר בעלה יודע מזאת בוודאות, יש לו לגרשה ואסור לחיות איתה. חז"ל למדו זאת מהפסוקים על פי ההלכה שקיבלו בתורה שבעל פה.

* * *

7. נוצר אצלי בלבול קטן שהייתי שמחה ליישב. מצד אחד רבנים אומרים שדווקא במקום שיש ייאוש גדול, ה´ נענה לבקשתנו. מצד שני צריכים להיות שמחים ומאושרים, ולא ליפול לדיכאון כאשר דברים לא הולכים כמו שאנו מצפים להם, כי הכל, לטוב ולרע, זה רצון השם וזה לטובתנו. מניסיון אישי, רק כשהייתי במצבים של אפיסת כוחות, ייאוש טוטאלי, הרגשתי רע וחשבתי שכל העולם מתמוטט עלי - רק אז תפילותי נענו. גם היום אני במצב לא כל כך טוב, אבל במודע החלטתי לשנות את הגישה שלי ולהיות שמחה, או לכל הפחות לא עצובה. הגעתי למצב שאין לי כוח להיות עצובה, ושאני בקושי מצליחה לבכות. אז מצד אחד אני מרגישה טוב יותר, ומצד שני אני מרגישה כאילו אני לא מצליחה באמת להגיע לה´ עם התפילות שלי, וכהוכחה לכך - החיים שלי תקועים. שאלתי הנה - איך לאזן בין תפילה מתוך ייאוש לבין הרצון להישאר שמחה ואופטימית?

ההגדרה אינה נכונה כל כך. התפילה, אסור שתהיה מתוך ייאוש, אלא מתוך תקווה. אולם תפילה בלב נשבר באמת מסייעת מאוד לקבלת התפילה, וככל שהתפילה באה יותר מעומק הלב כך היא בוקעת רקיעים יותר ויותר.

אין כל סתירה בין לב נשבר לשמחה. הלב נשבר - זה עקב הקושי העכשווי, והשמחה היא כתוצאה מהידיעה שאנו קרובים אל ה', וה' תמיד טוב ומיטיב, ובעז"ה נזכה לקבלת התפילות באהבה.

* * *

8. על מה מדבר הפסוק "ונשמרתם מאד לנפשותיכם"?. האם רק בעניינים רפואיים כמו למנוע הדבקות? האם רק בדרכי התנהגות? כמו לא לנסוע מהר ברכב? והאם ליווי של קהל גדול ללוויה של רב זה בגדר לעבור על ונשמרתם מאד לנפשותיכם בתקופת הקורונה?

הפסוק מדבר על איסור עבודה זרה, ולא על שמירת הגוף. הנה הפסוק (דברים ד', ט"ו): "וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם כִּי לֹא רְאִיתֶם כָּל תְּמוּנָה בְּיוֹם דִּבֶּר יְקֹוָק אֲלֵיכֶם בְּחֹרֵב מִתּוֹךְ הָאֵשׁ".
חכמינו הסמיכו בדרך רמז את העניין של שמירת הגוף וכמובא בקיצור שולחן ערוך סימן לב  סעיף א: הואיל והיות הגוף בריא ושלם, מדרכי השם הוא, אי אפשר שיבין או ידע דבר מידיעת הבורא והוא חולה, לפיכך צריך האדם להרחיק את עצמו מדברים המאבדין את הגוף, ולהנהיג את עצמו בדברים המברין והמחלימים את הגוף, וכן הוא אומר ונשמרתם מאד לנפשותיכם. 

מובן שחובה לשמור על הבריאות אבל הליכה בשטח פתוח אינה סכנה לדעת הרופאים, ולכן לא היה חשש של איסור בדבר כלל.

* * *

9. שלום, האם ניתן להשתמש בברכת ההבדלה (מיני בשמים) בתבלין אגוז מוסקט? ואם לא, באיזה תבלין ניתן במידה ולא מצאנו את הציפורן?

מעיקר הדין אפשר לברך על תבלין אגוז מוסקט בהבדלה. ואמנם בשלחן ערוך (סימן רט"ז סעיף ב') כתב, שעל אגוז מוסקט מברך הנותן ריח טוב בפירות. אולם בזמנינו שאין מי שיאכלנו בעין ואף לא על ידי תערובת ואינו משמש אלא כתבלין, יש לברך עליו בורא מיני בשמים (פסקי תשובות שם אות ה').

ומכל מקום היות שיש דעות שאין לברך ברכת הריח על תבלין שעומד בעיקרו לתבלין בלבד ואין רגילות כל כך להריח בו (ראה סדר ברכת הנהנין פרק י"א סעיף ט', וחזון איש אורח חיים סימן לה סק"ה), ראוי לברך רק על בשמים שעומדים לשם ריח, ולצאת בכך ידי כל הדעות.

(צילום: shutterstock)

10. לאחר דיון בנושא בית המקדש, נשאלה השאלה היכן נמצאים לוחות הברית כיום, והאם יש טעם בבניית בית המקדש לפני שהם בידינו?

בעניין מקומם של הלוחות, ראה כאן.

בבית שני לא היו לנו הלוחות, ובכל זאת היה לנו בית מקדש. אולם למעשה בית המקדש ייבנה רק על ידי משיח צדקנו, ואז בוודאי הכל ישוב למקומו ונזכה לראות את בית המקדש בתפארתו על מכונו במהרה בימינו אמן.