טור יוצא דופן: בואו ננסה להבין את עמלק

מידי יום אנחנו אומרים בתפילת שמונה עשרה: "אתה קדוש, ושמך קדוש, וקדושים בכל יום יהללוך סלה". אני לא מבין: אני יודע ש"אתה קדוש", ואני יודע שעם ישראל הוא עם קדוש, ולכן "קדושים בכל יום יהללוך סלה". אבל מה זה "ושמך קדוש?" מה ההבדל בין "אתה קדוש" ל"ושמך קדוש"?

העניין הוא ככה: "אתה קדוש" - אנחנו מאמינים שה' יחיד בעולמו, אין עוד מלבדו. אבל מה? אנחנו לא תמיד רואים את זה. לפעמים אתה רואה שיש רע בעולם, יש חילול ה' בעולם, יש צדיק ורע לו. אז איך אתה מסביר את זה? הרי אם אתה יתברך "קדוש", אז למה אנחנו לא רואים את זה?

התשובה היא: שנכון, אתה קדוש. הקב"ה קדוש ואין עוד מלבדו. אבל שמו יתברך? שמו יתברך עדיין לא התקדש בעולם. אתה יודע למה לא?

כי פעם, לפני אלפי שנים, עם ישראל היו ברפידים, רפו ידיהם מן התורה והמצוות. ואז "ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים". עמלק השפיל את היהודי, עמלק נלחם ביהודי, ואז הקב"ה כ"כ כעס על עמלק שהוא עמד ונשבע שאין  השם שלם עד שימחה זרעו של עמלק. ומאז שמו יתברך לא שלם.

אז אתה אמנם "קדוש". אבל שמך? כל זמן שעדיין יש עמלק בעולם. אז שמך עדיין לא מתקדש בעולם. העסק תקוע.

נו. מה עושים שכן יתגדל ויתקדש שמו של מלך מלכי המלכים? אתה יודע מה עושים? "וקדושים בכל יום יהללוך סלה"! המפתחות בידיים שלנו. אם אנחנו נקום יחד ונחליט שאנחנו, אנחנו מקדשים את ה' בעולם. אם אנחנו נבין שזה תלוי בנו, ואנחנו יכולים להשלים את שם ה' ואת כסא ה'. בהכרה הזו עצמה נצליח למחות את זרע עמלק. כך נזכה שהשם יהיה שלם והכסא שלם ואז: "ברוך אתה ה' המלך הקדוש".

תפקידו של עמלק זה להילחם ביהודי. עמלק לא נלחם בקדוש ברוך הוא. עמלק לא טיפש כמו פרעה. פרעה הוא צאצא של חם, אבל עמלק הוא צאצא של אברהם ויצחק, הוא בן של אליפז הנביא, הוא יודע טוב מאוד שה' גדול מאוד. לכן עמלק לא מכחיש את ה'. אבל את מי הוא מכחיש?? את היהודי.

עמלק לא מוכן לסבול שה' מעוניין בקשר. עמלק לא מסוגל לעכל שה' רוצה שנהיה שותפים שלו. עמלק מוכן לשמוע ש"מי כה' המגביה לשבת." אבל "המשפילי לראות בשמים ובארץ"? שה' מתעניין בי ואכפת לו מה אני חושב עליו והוא רוצה קשר איתי. והוא מייחס אלי את כל השפעת העולמות. את זה עמלק לא מסוגל לקבל.

בא נעשה משהו קצת נועז. בא ננסה להיכנס לראש של עמלק. ננסה להבין אותו.

אני אגלה לך סוד: מאוד קל להבין את עמלק. תאר לעצמך איל הון שמנהל חברה בינלאומית. מדובר בבנין ענק, שלושים קומות, מאות פקידים ומזכירות, לחץ עבודה. בדיוק היום יש ספירת מלאי וצריך הגיש טפסים. בקיצור: בלגן. עומד לו אחד מעובדי הניקיון במקום ויודע שהיום הזה הוא יום לחוץ. היום צריך ללכת פה על גחלים. ובדיוק היום מופיע ילד קטן עם תחבושת, ומבקש להיכנס לבוס. השתגעת?! היום הבוס עצבני. יש פה לחץ. אנשים הכי חשובים לא יכולים לדבר איתו היום. אז אתה. מי אתה?!

והילד נוקב בשמו. והמזכירה שואלת את הבוס: "יענקלה רוצה להיכנס. אפשר?!"

אבא מתגעגע ליענקי, ויענקי לא מופיע

הבוס קופץ ממקומו ויוצא החוצה: "יענקי שלי. איפה אתה?" חיבוקים. נשיקות. דמעות.. אל תשאל. מה יש? אתמול מישהו טרק את הדלת על האצבע של יענקי. והוא היה בבית חולים כל הלילה. והיה חשש רציני לקטיעת אצבע. וב"ה בסוף העניינים הסתדרו וחבשו את האצבע. ובאמת הבוס היום היה מאוד עצבני. בטח עצבני. בכלל לא בגלל הראשון לחודש אלא בגלל האצבע הפיצפונית של בנו היחיד ש... אוי שלא יקטעו לי את האצבע המתוקה שלו. ועכשיו כשיענקי חוזר מבית החולים היישר למשרד של אבא - שכולם יחכו בתור. לא מעניין אותי שום דבר. לא ביקורים ולא מניות. אני רוצה לתת נשיקה ליענקי שב"ה חזר אלי בריא ושלם!

תגיד לי: פועל הניקיון יכול להבין כזה דבר?!

לא. זה מערכת יחסים אחרת לגמרי. זה בכלל לא שייך לסולם העדיפויות וללוח הזמנים שיש פה במשרד. זה מערכת יחסים של אבא ובן, זר לא יבין זאת.

זה הסיפור של עמלק. עמלק יודע שהקב"ה הוא בוס אדיר. יש מתחתיו צוותות אינסופיים של מלאכים ושרפים ואופני הקודש. השמש העצומה היא מהמשרתים היותר קטנים של ה' יתברך, ואי אפשר להסתכל עליה בעיניים. אז אתה, יענקלה, קצת כואב לך האצבע ואתה רוצה להיכנס לפנים מן הפרגוד ולדבר עם הריבונו של עולם. מי אתה בכלל?!

ואבא מתגעגע ליענקי, ויענקי לא מופיע. ואתה יודע למה הוא מופיע? כי הפועל ניקיון שנקרא עמלק הסביר לו כמה שאבא עסוק, וכמה שהוא לא מעניין את אבא. ועמלק מצליח. הוא מצליח לשכנע אותנו עד כמה אבא עסוק. עד כמה הכסא של אבא שבשמים משרדי, ועד כמה שאף אחד לא יכול לתפוס אותו. וככה הוא הצליח באכזריות אין קץ לנתק קשר בין אבא שבשמים לבניו! יש כל כך הרבה יהודים שהסיבה היחידה שהם רחוקים מה' היא רק בגלל שהם לא קולטים עד כמה הם חשובים לו יתברך.

מה עשה הקב"ה? קם בחמתו. שבר את המשרדים. פיטר את כל הפקידים ואת כל המזכירות והכריז בקנאות: עד שיענקלה שלי לא פה. אם יענקלה שלי התרחק ממני בגלל הציוד המשרדי המלחיץ שיש פה. אז אני קם ונשבע ש"אין השם שלם ואין הכסא שלם עד שימחה זרעו של עמלק", עד שהבן שלי לא יבין שהוא הכי יקר לי בעולם.

אבא שבשמים, זה בסדר. הבנו את המסר! אנחנו מבינים את החשיבות שלנו. אנחנו מבינים שאנחנו חשובים לך מאוד. ואם ככה. אנא ממך, אתה קדוש. אבל לא רק. גם ששמך יהיה קדוש. תקדש את שמך בעולם. יהא שמיה רבה מברך לעלם ולעולמי עלמיא. תשב על הכסא ושיהיה שמך שלם. אנחנו מבטיחים שגם אם תגלה ותראה מלכותך עלינו מהרה - אנחנו לא נטעה לחשוב שאתה רחוק מאיתנו. אנא ה'. אני מבטיח לך שאני תמיד אזכור שאני היענקלה בנך היחיד לנצח נצחים. 

מה היה הדיון שהתקיים בבית דין של מעלה, ומה הכריע הקב"ה? הרב זמיר כהן במסר קצר ומחזק על אתגרי החיים: