"עוד פעם פיטרו אותי, ועכשיו הם אומרים שזה סופי"

קובי הגיע הביתה, הפעם ליוותה את כניסתו טריקה חזקה של הדלת.

"עוד פעם פיטרו אותי, ועכשיו הם אומרים שזה סופי".

"מה זאת אומרת?" מנסה לינור אשתו לבדוק בעדינות יתירה את ה'ברוך הגדול' שאליו הם נקלעו.

"זאת אומרת שמהיום אני מסתובב שוב כמובטל ראשי ההולך בטל ומבוטל כעפרא דארעא. זה אומר שאנחנו צריכים לשבת עוד היום בלילה ולראות איך אנחנו יכולים להצטמצם. זה אומר שמהיום כל קנייה צריכה להיעשות עם חשיבת יתר על כל ממתק לילד, זה מה שזה אומר".

שטף הדיבורים שנאמרו מתוך כעס וכאב כאחד, ייאוש וזעף, אינם מספרים על תקופות טובות שקובי עובר בחייו.

עשר שנים חלפו מנישואיו, הוצאות לא חסרות, אולם קובי עם עבודה קבועה – אלו מילים שאינם צועדות יחדיו. זה משהו שמעולם לא 'עבד' כמו שצריך.

לפני שנתיים מצא סוף סוף עבודה כלבבו.

ואז הגיעה הקורונה.

מה ששיבש את תוכניות כל העולם שיבש עוד יותר את 'שגרת הקורונה' של קובי. גם ככה הוא היה 'עלה התאנה' של החברה בה הוא מועסק. רק בשנה האחרונה יצא לחל"ת כבר שלש פעמים. ועכשיו, זה סופית. ככה הבוס אמר, מה לעשות?

* * *

זה קרה ביום אחד ומפתיע.

כאבים עזים בבטן פקדו את רחלי בעיצומו של יום לימודים שגרתי בבית ספר.

בהתחלה החליטו על ימי מנוחה, אך כשזה גם לא עזר, הם החליטו ללכת לרופא. מרופא משפחה שלא הבין על מה המהומה, "אני לא יודע לטפל בזה" הוא אמר תוך כדי שהוא סוקר שוב ושוב את הבדיקות. "זו מחלה מוזרה, לא טיפלתי בכזו מעולם. לא יודע מה לומר, תתייעצו..." הוא המשיך לרופא בכיר, ומרופא בכיר הוא הובהל עד למנהל מחלקת אונקולוגיה בתל השומר.

"אם הגעת עד אליי אתה מבין שאני לא צריך לבשר לך מה יש לילדה. כל מה שאני יכול לעשות זה להסביר על המחלה, להציג תכנית טיפול מיטבית ולהגיד לכם שאתם צריכים להתפלל, במצב הלא פשוט הזה, תפילות יכולות מאוד לעזור". אמר בגילוי לב הפרופ' הדגול, גלוי הראש ומקומט המצח. 

באותו יום עשה האבא את הלילה על ספסל המתנה במחלקה הנוראה מכל ופניו ספגו דמעות רותחות במשך כל הלילה.

* * *

המספרים העגומים מדברים בעד עצמם. למעלה ממיליון איש נפלטו למעגל האבטלה. אלפי עסקים נסגרו, משפחות שלמות שקעו אל מתחת לקו העוני. מטה לחמם נשבר והם משוועים לעזרה.

ולא מדובר רק בנמצאים בקביעות ברשימות התמיכה של הידברות. השנה אנחנו מגלים שמות חדשים, של יהודים יקרים שעד כה התפרנסו בכבוד, ובעקבות המגפה הידרדר מצבם הכלכלי והם נזקקים לפשוט יד ולהתחנן שיחזירו אותם למעגל החיים, כפשוטו.

מה שקראתם עכשיו זה רק פרומו ותקציר ממה שמתחולל באמת. כמה כאלה "קובי" אתם מכירים?! כמה כאלה "לינורים" פגשתם בחיים?! מחלקת החסד של הידברות פוגשת אותם כל יום וכל שעה. הם שמה בשביל לעצור את המדרון החלקלק של המגפה הכלכלית. היא שמה בשביל לשטח את עקומת המינוס החוגג. ואנחנו, "ניתן כתף" בשביל שהם יוכלו לחזור לחיים. "ניכנס מתחת לאלונקה" בשביל למגר את המגפה.

בעיצומו של יום הפורים, יעביר ארגון הידברות סכומי כסף נכבדים למשפחות מעוטות יכולת ולמאות מקרים קשים הזקוקים לעזרה. את הכסף הזה הם יעבירו בשליחות כולנו!

אנחנו חייבים לעצור את המגיפה הכלכלית, אנחנו חייבים לעצור את הדמעות, את העוני, את הקושי החונק. פשוט לשמח אותם.

לינק קליל, כמה פרטים נחוצים לתרומה, ואנחנו יודעים שעצרנו את הדמעות. שימחנו את המשפחות - לחצו כאן.