חדשות בארץ
ארה"ב: מתנגדים להחלטת בית הדין בהאג, אין לו סמכות
מזכיר המדינה של ארצות הברית, אנתוני בלינקן, מתח ביקורת על החלטת בית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג לפתוח בחקירה נגד ישראל בחשד לביצוע פשעי מלחמה: "אין לו סמכות שיפוט בנושא"
- גבי שניידר
- פורסם כ' אדר התשפ"א |עודכן
בלינקן (תמונה: שאטרסטוק)
מזכיר המדינה של ארצות הברית, אנתוני בלינקן, מתח הלילה (בין רביעי לחמישי) ביקורת חריפה על החלטת התובעת הראשית של בית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג, פאטו בנסודה, לפתוח בחקירה נגד ישראל בחשד לביצוע פשעי מלחמה ביהודה ושומרון, מזרח ירושלים ורצועת עזה. "ארצות הברית מתנגדת בתוקף להחלטה הזאת ומאוכזבת מאוד ממנה", נכתב בהצהרה שמסר.
בלינקן הדגיש כי "לבית הדין אין סמכות שיפוט בנושא זה. ישראל אינה חברה בבית הדין, ולא הסכימה מעולם לסמכותו. יש לנו חששות כבדים כבדים בנוגע לניסיונותיו של בית הדין להפעיל את סמכותו על מדינת ישראל. הפלסטינים אינם מוכרים כמדינה ריבונית, ולכן אינם יכולים להיות חברים בבית הדין או להאציל לו סמכות".
הבכיר האמריקני ציין, כי החלטתו החד-צדדית של בית הדין רק תחמיר את המתח בין ישראל והפלסטינים ותפגע בניסיון לקדם הסכם ביניהם: "ארצות הברית מאמינה, שעתיד שליו, בטוח ומשגשג יותר עבור תושבי המזרח התיכון מבוסס על בניית גשרים ויצירת דרכים חדשות לדיאלוג. נמשיך לקיים את מחויבתנו החזקה לישראל ולביטחונה, גם על ידי התנגדות לפעולות המכוונות נגד ישראל באופן בלתי הוגן".
גם היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, התייחס להחלטת בית הדין בהאג. בהודעה שנמסרה אמש מטעמו, חזר היועץ על עמדתו כי "בית הדין הפלילי הבין-לאומי נעדר כל סמכות בעניין זה". הוא ציין כי "עמדה זו זכתה לתמיכה מצד מדינות מרכזיות ומומחים משפטיים בעלי שם, אך שופטי הרוב בהחלטתם וכן התובעת בהודעתה היום בחרו להתעלם מרבות מהטענות המשפטיות כבדות המשקל שהועלו בהקשר זה".
לדברי מנדלבליט, "החלטת מותב השופטים, כמו גם הודעת התובעת מכירים בעצמם בכך שנושאים עקרוניים הנוגעים לסמכות השיפוט של בית הדין נותרו ללא הכרעה. עניין זה לכשעצמו מלמד עד כמה ההחלטה להתקדם לחקירה ביחס לישראל שגויה ונעדרת את הבסיס המשפטי האיתן שנדרש, לשיטתה של התובעת עצמה, על מנת להתקדם בעניין זה".
מנדלבליט (צילום: תומר נויברג, פלאש 90)
מנדלבליט הוסיף והצהיר, כי "מדינת ישראל היא דמוקרטיה חזקה בעלת מערכת משפט עצמאית ומקצועית. מדינת ישראל מחויבת לערכי היסוד של המשפט הבין-לאומי, ופועלת לאורם. יתרה מכך, לישראל מערכת ענפה לבחינת טענות להפרות לכאורה של הדין הבין-לאומי, והיא יודעת לבחון באופן עצמאי טענות להפרות דין. גם מטעם זה אין כל מקום להתערבותו של בית הדין בעניינים המסורים לסמכותה הריבונית של מדינת ישראל".
"בית הדין הפלילי הבין-לאומי הוקם כדי להתמודד עם הפרות חמורות של המשפט הבין-לאומי. בחירתה של התובעת לפתוח בחקירה נגד מדינת ישראל, מדינה דמוקרטית שוחרת חוק, פוגעת בלגיטימיות של עבודת בית הדין וגורמת להקצאה מיותרת של משאבים, במקום לטפל בהפרות אמיתיות של המשפט הבין-לאומי מצד מדינות לא דמוקרטיות שאינן מחויבות לקיום המשפט".
בסיכום ההודעה צוין כי "היועץ המשפטי לממשלה, יחד עם צוות בין-משרדי ייעודי, עוקבים מקרוב אחר ההתפתחויות בזירת בית הדין מזה זמן רב, וערוכים להתמודד עם כל ההתפתחויות האפשריות בזירת בית הדין. הם ימשיכו לסייע לממשלת ישראל להעניק הגנה משפטית מקיפה וסיוע, ככל שיידרש, אל מול כל איום על אזרחי המדינה שיתעורר מבית הדין הפלילי הבין-לאומי".
החליפו עכשיו את אפליקציית טיקטוק בהידברות Shorts וצפו בתוכן איכותי ומחזק.
לחצו כאן להורדה >>