המטפלים מתריעים: "מטפל בלתי מקצועי עלול לגרום נזק לכל החיים"

זה היה לפני מספר שבועות. מכשיר הטלפון של מיכאל נכטילר, יו"ר 'איגוד המטפלים החרדי', צלצל, ועל הקו המתין יהודי שנשמע מבוהל, אפילו מבועת. "אני לא מאמין שזה קורה לי", הוא אמר לנכטילר, "יש לי בן הלומד בישיבה מצוינת ונחשב לבחור טוב מאוד. אלא שלאחרונה התחלנו לשמוע לו שידוכים, וכל ההצעות ירדו מהפרק בלי שום הסבר. באחד הימים החלטתי להתקשר לישיבה ולעשות ניסוי. ביקשתי לדבר עם אחד הבחורים וניסיתי לברר אצלו על בני, כאילו שאני מתעניין בו עבור שידוך לבתי. לתדהמתי לא היה גבול כשנקבתי בשמו של הבחור, ושמעתי את התגובה: 'אני חייב להגיד לך שהבחור הזה לוקח כדורים...' לא ויתרתי וניסיתי שוב, אך שוב שמעתי אותו הדבר: 'הבחור מטופל בכדורים'. נחרדתי. לא ידעתי מהיכן נלקחה האינפורמציה הזו. כמובן שעוד באותו יום שוחחתי עם בני, והתברר לי שהבעיה דווקא בי – כשהוא התחיל ללמוד בישיבה גדולה הוא עבר קשיים שכיום אני יודע להגיד שהם רגילים ומאפיינים את הגיל. מכיוון שדאגתי לו , לקחתי אותו ל'מטפל חינוכי' שיעזור לו והוא אכן ליווה אותו. מה שלא העליתי בדעתי הוא שבשלב מסוים הוא לקח סמכות שאינה שייכת לו והמליץ לבני לקחת כדורים, בלי לשאול אותי ובלי להתייעץ.

"לסיפור הזה יש דווקא סוף טוב", מעיר נכטילר, "כי הבחור באמת לא סבל משום בעיה. הפניתי אותו למטפל מקצועי שכמובן שלל את הכדורים וטיפל בו באופן נכון ומסודר. לאחר שלושה חודשים הוא לא נזקק עוד לטיפול, ומהר מאוד הוא גם התחתן. "אבל לצערי", הוא מוסיף, "לא כל הסיפורים מסתיימים באופן כה אופטימי. כי לפעמים לעובדה שפונים למטפלים בלתי מקצועיים יש מחיר גבוה, גבוה מאוד אפילו".

(צילום: shutterstock)

יש מודעות, אין הבנה

מיכאל נכטילר עומד בראש 'איגוד המטפלים החרדי' יחד עם שותפו – מייסד האיגוד – עו"ס נתי בקר. שניהם מנסים בכל דרך להעלות מודעות לחשיבות לקיחת אנשי מקצוע מתאימים, כאלו שיוכלו באמת לעזור לאנשים, ולא לעשות חלילה את ההיפך. "זה חשוב כדי שאנשים לא יסבלו", הם מבהירים, "כדי שיקבלו את הטיפול הנכון".

מיכאל נכטילר

שניכם מכירים את עולם הטיפול בציבור שומר המצוות מקרוב ממש. האם אתם רואים הבדל בין מה שקורה היום בשטח לבין מה שקרה בעבר?

"אין ספק שבשנים האחרונות המודעות לטיפול פסיכולוגי עלתה באופן משמעותי ביותר", אומר נתי בקר. "אנשים הפכו למודעים יותר לנושא. הם כבר לא מרגישים שפנייה לפסיכולוג מעידה על כך שיש להם בעיה או שלא ירצו להתחתן איתם, אלא מבינים שכמו שאדם חולה זקוק לטיפול של רופא, כך כשיש קושי נפשי יש צורך בטיפול פסיכולוגי.

"גם התפיסה לגבי מערכת הרווחה השתנתה לגמרי", מוסיף נכטילר, "כדי להמחיש זאת אתן דוגמה קיצונית – אם בעבר נחשבו עובדים סוציאליים ל'חוטפי ילדים', כיום אני כבר לא חושב שיש מישהו בציבור החרדי שלא מכיר לפחות במעגל השלישי שלו איזה עובד סוציאלי ויודע שאין לו שום כוונות זדוניות - לא בנוגע לחטיפות ולא אף דבר אחר. זאת אומרת שכל התפיסה לגבי מערכת הרווחה השתנתה. בציבור מבינים שקיימים אנשי מקצוע טובים באמת, רבים מהם עובדים מתוך הקהילה החרדית ובאופן מקצועי. אנשים לומדים לתת בהם אמון.

"אבל ההתקדמות האמתית היא בעיניי בכך שהם לא פונים 'על עיוור' לכל מטפל שמפרסם את עצמו בעלון כזה או אחר, אלא מבררים קודם לכן מהי הכשרתו ומבקשים לשמוע שהיא אכן פורמלית. עם זאת, עדיין לצערי יש כאלו שמדשדשים מאחור ולא מספיק מודעים לכך שלא כל מטפל שלמד קורס מקוצר של שישה חודשים הוא בעל יכולת אמתית לטפל בנפש שלהם".

אבל קיימים גם קורסים לא ארוכים המכשירים מטפלים ויועצים, חלקם במקומות לימוד מובילים וידועים. איך אתם מסבירים את זה?

"ציינת 'ייעוץ' ו'טיפול' באותו משפט", מעיר בקר. "זוהי נקודה שאני רוצה להתייחס אליה, כי יש הבדל גדול מאוד בין ייעוץ לטיפול. כאשר אנחנו מדברים על נושאים כמו ייעוץ חינוכי או ייעוץ בהנחיית הורים – כבודם במקומם מונח. אין ספק שהם תורמים מאוד וחשובים. אבל בואו נשים לב - היועץ מגיע מתוך עמדה של 'יודע' שמטרתו לייעץ לאדם שאינו יודע כיצד לנהוג ומבקש את עזרתו. כך למשל הוא יכול לעזור בנושאים חינוכיים כמו הדרכה לגבי עזרה לילד עם בעיות קשב וריכוז, או מתן ייעוץ להורה שמתקשה להטיל סמכות בבית. יכולות להיות לו עצות חינוכיות טובות מאוד. אבל כשאנו מדברים על 'טיפול', זה כבר עולם אחר לגמרי. כי הטיפול מגיע מתוך עמדה מנטאלית בה גם המטפל וגם המטופל נמצאים במקום זהה. שניהם לא יודעים ומצויים בספק ובחשש, באותו מקום של חרדה מפני הלא נודע. העמדה הזו היא אחד הבסיסים של עולם הטיפול, כי היא מעניקה תחושה לגמרי אחרת. זה לא ייעוץ קונקרטי על מה שיש לעשות בהווה, אלא ליווי של המטופל יד ביד. לשם כך מוכרחים להיות איש מקצוע אמתי שלמד את הנושא ועבר בו הכשרה מתאימה. אין שום ברירה אחרת".

ואתה חושב שהמטופלים מודעים להבדל הזה?

"אני חושב שבשנים האחרונות עלתה לכך המודעות באופן משמעותי. בין היתר בזכות כתבות שנכתבו על כך בעיתונות החרדית ועבודה רבה הנעשית בשטח".

"ויש כאן גם עניין נוסף", מעיר נכטילר, "כי מדובר בתופעה שמזינה את עצמה – ככל שיש יותר מטפלים מהמגזר שומר המצוות, כך שומעים עליהם יותר ואנשים באים ונעזרים בהם. האנשים שנעזרו מספרים על סיפורי ההצלחה, וכך זה מוביל לעוד ועוד טיפולים מוצלחים. לאחר מכן כבר קמים מרכזים לטיפול באזורים חרדיים, וכך הלאה והלאה. אני מאמין שיש הרבה להיכן לשאוף ולהתקדם, כי ככל שהמערכת הזו מתפתחת, כך הציבור נותן בה יותר את אמונו".

המקצועיות כבסיס

אולי דווקא העובדה שיש הרבה מטפלים בשטח היא זו שמייצרת בעיות? הרי בעבר לא היו כל כך הרבה אנשים שפנו לטיפול פסיכולוגי...

"כמה אני אוהב את השאלה הזו", מגיב בקר, "לעתים זה באמת נכון. אנשים לפעמים פונים אלינו עם בעיות שאינן משמעותיות מספיק ולא מצריכות טיפול. אני שמח מאוד להודיע להם שהטיפול אינו הכרחי עבורם. אבל במקרים רבים אחרים, אני מוצא את עצמי בעיקר מסביר לאנשים על האופן בו מתבצע הטיפול הפסיכולוגי. כי לעתים קרובות כל כך הם בטוחים כי ברגע שהם יפגשו את המטפל המתאים, ישתנו החיים שלהם בבת אחת. אני נאלץ לאכזב ולהבהיר להם שאין 'זבנג וגמרנו'. כשמטפלים בנפש לא עושים זאת על ידי לחיצת כפתור, אלא בתהליך מהותי ומדורג".

נתי בקר

אבל ידוע שקיימים גם טיפולים מהירים, כמו למשל טיפול קוגניטיבי-התנהגותי בשיטת CBT

"נכון, יש אכן טיפולים מהירים יותר כדוגמת טיפול CBT, אבל גם הוא לעתים קרובות לא מגיע בנפרד, אלא כחלק מטיפול מעמיק ומדורג. יש אמנם מטפלים שמטפלים אך ורק בCBT מתוך גישה שטוענת כי בחלק מהמצבים יתאים דווקא טיפול מהיר. כמו למשל בטיפול בפוביה ספציפית, כמו חרדה מחתולים או פחד ממעליות שאינם על רקע נפשי או טראומה. לפעמים זה אכן יוכל להתאים. אבל במצבים רבים הסיפור הוא הרבה יותר עמוק, ואז כבר צריכים טיפול נוסף. על כל פנים,  גם אם מדובר בCBT בלבד, מוכרחים לבחור מטפל שעבר הכשרה מתאימה, ולוודא שהוא לא מנסה לטפל בכלים נוספים שבהם הוא לא הוסמך ואין לו בהם הכשרה".

בקר מבקש להוסיף על חשיבות הטיפול המקצועי: "צריכים להבין שהתהליך שנדרש לעבור איש מקצוע כדי לעבוד בתחום הוא ארוך וממושך. כדי להיות עובד סוציאלי עם תואר שני יש צורך בלימודים של שש שנים, וכדי להוציא תואר בפסיכולוגיה זקוקים לעוד כמה שנות לימוד נוספות. השנים האלו כוללות לא רק לימודים, אלא גם הרבה מאוד התנסות תחת הדרכה. הרעיון הוא להעביר את התלמידים העומדים להפוך למטפלים, קורסים משמעותיים, בהם הם יתבוננו גם בעצמם וילמדו על הנפש שלהם. זהו סוג של תהליך שאין שום אפשרות לעבור בקורס מקוצר.

"בנוסף, לכל פסיכולוג או עובד סוציאלי יש תמיד גם 'מדריך' שמלווה אותו. ההדרכה לא נועדה כדי ללמד אותו איך לטפל, אלא כדי לעזור לו בהתבוננות הפנימית. אנשים לא יודעים, אבל גם מנהלי מחלקות הרווחה הגדולים ביותר מקבלים הדרכות מטעם משרד הרווחה, וכך גם פסיכולוגים שעובדים כבר עשרות שנים".

"זו לא רק המקצועיות, אלא גם האופן בו מועבר הטיפול", מעיר נכטילר. "לא מזמן פנה אליי מישהו שסיפר שהוא מטופל אצל מטפל כלשהו, כאשר השיחות עמו מתבצעות בסלון הבית שלו. הוא תיאר לי שבזמנים מסוימים של טיפול היו בני משפחה שהסתובבו בסלון, וזה פגע משמעותית באמון שהוא נתן במטפל. זהו דבר שלעולם לא יקרה כשמדובר באנשי מקצוע עם הדרכה מסודרת ועם ליווי".

בקר מדגיש: "אין לי בעיה עם אף אדם שרוצה לסייע. כבר אמרו חז"ל 'דאגה בלב איש ישיחנה'. אפשר בהחלט להתייעץ עם אנשים חכמים ולקבל מהם עצות ועידוד, אבל יש לי בעיה עם זה שאנשים חורגים מגבולות הידע שלהם. כך למשל אם בא מדריך חתנים שהוכשר בהדרכת חתנים בלבד ומנסה לטפל בהתמכרות של החתן שבא להתייעץ אתו, זה עלול להיות מסוכן מאוד ומוכרחים להתריע על כך. אני יכול להעיד מקרוב כי ישנם אנשים שהוכשרו בתחום מסוים, אך הם סובלים מ'פנטזיית המושיע', כשהם בטוחים שביכולתם לעזור לכל כאב של המטופל שלהם. אני אומר את הדברים בצער רב, כי יש סיפורים לא פשוטים שצצים בעקבות כך".

התרחקו משרלטנים

כל מי שניסה לפנות לטיפול מקצועי יודע שהעלות שלו גבוהה מאוד. אולי זו הסיבה שאנשים פונים לפעמים למטפלים שאינם מקצועיים?

"קודם כל העלות לא חייבת להיות גבוהה", מבהיר נכטילר, "לפני מספר שנים הכניס ח"כ ליצמן שהיה אז שר הבריאות את הרפורמה בבריאות הנפש. בעקבות כך ניתן כיום לקבל טיפולים במכונים או דרך קופות החולים בעלויות נמוכות ולפעמים אפילו בחינם. עם זאת, התורים לצערי ארוכים מאוד ולפעמים אתה יכול להמתין שנה שלמה כדי להגיע לפסיכולוג. אני מסכים שייתכן שזו הסיבה שגורמת לאנשים שצריכים טיפול דחוף לפנות למטפל פחות מקצועי, כי אין באפשרותם להרשות לעצמם לשלם 350 שקלים לפגישה לפסיכולוג מקצועי".

הוא עוצר לרגע, ואז מבהיר: "אבל אני עדיין לא חושב שזו סיבה לפנות למטפל שאינו מקצועי מספיק. הרי לכולנו ברור שאם היינו נזקקים לניתוח, היינו פונים למנתח מומחה ולא למתנדב מד"א או מישהו שלמד קורס עזרה ראשונה. אז מדוע שבבריאות הנפש יהיו הדברים שונים?"

האם לא יכולים להיות מטפלים מוצלחים גם בלי שעברו הכשרה ארוכה?

"אכן, לכל כלל יש יוצאים מן הכלל. אנחנו גם מכירים בקרב גדולי ישראל כאלו שהיו רופאי נפשות מבלי שעברו את מסלול הלמידה הארוך, אבל אי אפשר בשום אופן לצאת עם זה כהוראה להמונים, כי מדובר באמת במקרים יוצאי דופן וביחידי סגולה. אגב, גם הרב פירר שמבין גדול ברפואה, עדיין אינו רשאי לנתח. יש דברים שהניסיון והלמידה הם קריטיים והכרחיים עבורם".

ומה אומר החוק בישראל על הצעת טיפולים ללא הסמכה?

"אין חוק מסודר בעניין, וכבר שנים שאיגוד הפסיכולוגים זועק על כך", נאנח נכטילר, "למעשה, המחוקק אומר שהאנשים שמוסמכים לעסוק בפסיכותרפיה אלו הם פסיכולוגים ועובדים סוציאליים, אבל הוא לא קובע מי לא יכול לעסוק בכך. זה הופך את התחום לפרוץ ביותר".

"ויש גם נקודה נוספת", הוא מעיר, "קיימים מטפלים שלא רק שאינם מומחים, אלא שהם ממש שרלטנים ומציעים טיפולים או שיטות שמעולם לא הוכחו כיעילים, הנעשים בדרכים הזויות. יש גם כאלו שהופכים מושגים תורניים מהרמב"ם או מהבן איש חי, ומפתחים באמצעותם שיטות שונות שבוודאי גדולי עולם לא התכוונו אליהן".

איך נצליח לזהות את השרלטנים?

לנכטילר יש טיפ בדוק: "צריך לזכור שבכל הנוגע לטיפול בנפש יש מושג שנקרא 'ענווה מקצועית'. כשאתם פוגשים אדם שטוען ש'פיתח שיטה שמטפלת בהכל', או משפטים דומים, כדאי מאוד להתרחק, כי עצם המילים 'שיטה' ו'הכל' אלו מונחים שרלטניים. בכלל, ההמלצה שלי היא שכאשר נפגשים עם מטפל או יועץ וחשים איתו קצת שלא בנוח, מוטב לנתק קשר בהקדם.  כי זה עלול רק להזיק".