האם יש לי חרדת בחינות?

בתי בת ה-16 לחוצה מאוד ממבחנים. האם זה אומר שיש לה חרדת בחינות? האם הלחץ הזה בריא ונורמלי? ומה מאפיין חרדה זו?

רוב האנשים נלחצים לפני בחינות. חוקרים מייחסים ללחץ הנורמטיבי לקראת בחינות אלמנט מקדם ומדרבן. אך כאשר הלחץ גורם לשיתוק היכולת ומורגש כחסר שליטה, יש לשקול היתכנות של חרדת בחינות. במקרה כזה חשובה אבחנה נכונה של חרדת מבחנים, ומציאת טיפול שיעזור באופן מהיר לשם מניעת עוגמת נפש וייאוש.

חרדה היא התגובה של אדם למצב שעמו הוא חושב שהוא לא יכול להתמודד, או יכול להתמודד באופן חלקי ביותר, או באופן שנתפס מראש כמעורר תפקוד נמוך.

למעשה, חרדת בחינות, היא תופעה נפוצה מאוד, שממנה סובלים כ-15% מהתלמידים ומהסטודנטים. החרדה מסוג זה היא חרדה סביב ביצועים. מופיע לחץ גדול, שמוריד מאוד, לפעמים עד כדי ביטול, את יכולות הנבחן. במצבים אלו יכולה להתפתח מצוקה נפשית קשה.

המאפיינים הם סימפטומים גופניים - כמו דפיקות לב מואצות וקוצר נשימה, הזעת יתר, יובש בפה; תגובה רגשית - דאגה, לחץ, פחד; ותגובה מחשבתית - מחשבות שליליות שאינן מרפות (אובססיביות) עד כדי הקצנת מחשבות, בלבול, שכחה, ולעתים, אף פגימה ביכולות השיפוט וההיגיון. 

חוסר ריכוז רב, עד כדי איבוד היעילות ויכולת הריכוז, מופיעים כבר בשלב הלימודים לבחינה, או בעת התרחשותה. פעמים רבות המצב מוקצן עוד יותר עבור אנשים הנבחנים בעל פה.

חשוב לציין שאין כל קשר בין רמת האינטליגנציה לבין חרדת בחינות. חרדת בחינות קשורה במרכיבים הנפשיים של האדם, ברמת הציפיה שלו מעצמו או ברמת הציפיה של הסביבה ממנו, בלי קשר לרמת המשכל.

(אורלי סמירה, יועצת זוגית ופסיכותרפיסטית CBT)

* * *

לאחרונה אני חשה קושי גדול בריכוז ובמיקוד. אני מרגישה שהזיכרון שלי נפגע, ואף בשיחה אני חשה קושי לברור את המילים המתאימות. אשמח לדעת מה גורם לכך.

כל אלמנט בבריאה, בין אם המדובר באובייקט (מוצרי צריכה, מזון וכו') ובין אם מדובר בדברים מופשטים (כגון: מחשבות, חומרי קריאה וכו'), כשהם באים לידי ביטוי כמותי רחב וגדול מאוד - הם מונעים ממני תחושת מיקוד.

כשהנפש והתודעה מוצפים בנתונים, הדבר גורם לבלבול רב, לחוסר מיקוד ולהיסח הדעת.

ממקום של שהייה בחיבור אני מוצא עצמי מנותק וטובע בכל שפע הידע הרב או השפע הגשמי המציף אותי.

קשה לי מאוד להתמקד במשהו אחד ולחבור אליו, משום שמיד עולה נתון אחר, או נגלית אל מול עיני נוכחותם של דברים אחרים.

הסחת הדעת משפיעה בלא מודע על האופן שבו מאורגנים הנתונים גם במוחי, וזה פוגע ביכולת לנסח משפט מתחילתו עד סופו, ובקושי לשלוף ולברור את המילה המתאימה, כי כאמור, אני חסר יכולת מיקוד.

על כן אימון מוחי המאפשר לי להתרכז בכל פעם בדבר אחד ולהעמיק רק בו, ייצור ברבות הזמן את יכולת המיקוד ויגביר אותה, וגם אם אהיה מוסח - לפחות אהיה במקום המודע לכך, ואשיב לעצמי את המיקוד.

בעזרת התרכזות בנשימה ניתן גם להפחית את כמות המחשבות, מה שיקל עלי לברור מתוך סך נתונים מחשבתיים מוגדר את המשפטים אשר יתארו באופן הכי מדויק את כוונותי.

(ענבל אלחייאני, MA, מטפלת מוסמכת ב-NLP ובדמיון מודרך)

* * *

אני בת 37, ועשיתי מספר תכניות הרזיה בחיי. דבר לא עזר. כעת אני מרגישה שיש קשר בין הרזיה לחשיבה שלי. האם קיים קשר כזה? ואיך הוא משפיע על ההרזיה?

כאשר מדברים על הרזיה, מקשרים זאת באופן מידי לתפריט, לתזונה דלת קלוריות, פחמימות או שומנים, זאת משום שנראה שזו הדרך הנכונה להרזיה.

אך האמת היא שההשמנה והאכילה, או אי שביעות הרצון מגופכם, הנה רק סימפטום של הבעיה הקיימת.

ובכן, כאשר הדימוי העצמי משתפר, ניתן להיות שלמים עם הגוף ולהפחית במשקל. בעזרת שינוי גישות ומחשבות ניתן ללמוד כיצד לאהוב את עצמכם, ולרזות מבלי לספור קלוריות, מה שגורם להרגשת לחץ ומועקה, אשר גורמת לאכילה נוספת ולמעגל שקשה לחיות בו.

האכילה חייבת להיות מהנה. אם לא כן, היא לא מספקת, וזאת הסיבה לכך שמחפשים עוד ועוד...

למעשה, על מנת להרגיש טוב בהווה - יש להשתחרר מרגשות שליליים כלפי העבר, מכעסים שמלווים תקופה ארוכה וכו', משום שהגוף מציית לתת המודע. לכן עד שלא ייפתרו בעיות פנימיות, ומחשבות שליליות יהפכו לחיוביות - לא תוכל להיות ירידה עקבית במשקל.

(ד"ר סיגל תמיר, ד"ר לתזונה ומדעי ההתנהגות)