טריויה יומית: ארץ ישראל בתקופה הממלוכית, ודברים שקרו היום לפני

תמונת היום: הגן הלאומי ברעם

הגן הלאומי ברעם הוא גן לאומי שבתחומו בית כנסת מתקופת התלמוד. שרידיו של בית הכנסת הם מהיפים ביותר ששרדו מאותה תקופה, והם מעידים על קיומה של קהילה יהודית מבוססת באזור. הגן נמצא בראשה של גבעה שגובהה 755 מטרים מעל פני הים. בית הכנסת שכן ביישוב היהודי כפר ברעם, אשר נזכר לראשונה כבר בשנת 1210, אצל הנוסע ר' שמואל ב"ר שמעון, ואחריתו כנראה היתה בתקופה הממלוכית.

המושג היומי: התקופה הממלוכית

בין השנים 1260-1517 היתה בישראל התקופה הממלוכית – התקופה שבה שלטו הממלוכים בארץ ישראל הממלוכים היו מוסלמים, אך ממוצא שאינו ערבי, ומרכז שלטונם היה בקהיר. בתקופת שלטון הממלוכים, ארץ ישראל לא הוותה יחידה מדינית נבדלת, אלא מרבית שטחה נכלל בפרובינציה (ולאיה) "א-שאם", או "סוריה הגדולה". הפרובינציה השתרעה על פני שטחי סוריה, לבנון, ארץ ישראל וגם חלקים מעבר הירדן המזרחי. החשיבות העיקרית של ארץ ישראל באותה תקופה היתה בהיותה שטח מעבר בין המרכז השלטוני הממלוכי שבקהיר, לבין דמשק, שהיתה בירת המחוזות הצפוניים של הסולטנות הממלוכית. ארץ ישראל גם הוותה חזית אל מול איום של פלישה מונגולית.

אולי לא ידעתם: לאו סילארד

לאו סילארד היה פיזיקאי יהודי ממוצא הונגרי-גרמני-אמריקאי, שהגה את הרעיון של תגובת השרשרת הגרעינית, אשר הולידה בסופו של דבר את פצצת האטום. סילארד, יחד עם שותפים נוספים לפרויקט מנהטן, האמין שפצצת האטום תשמש אך ורק כנשק הרתעתי, אשר יגרום לגרמניה הנאצית וליפן להיכנע, ולא חשב שייעשה בה שימוש בפועל כנגד אוכלוסייה אזרחית. על מנת להבטיח שאכן כך יהיה, כתב סילארד עצומה ברוח זו. 155 מדענים מצוות הפרויקט חתמו עליה, וסילארד שלח אותה לנשיא ארצות הברית דאז, הארי טרומן, בבקשו שיציג את הפצצה באמצעות ניסוי גרעיני שירתיע את היפנית. אך בפועל, העצומה מעולם לא הגיעה לידיו של טרומן. רק בשנת 1961, 16 שנים לאחר שהוטלו פצצות האטום על הירושימה ונגסאקי, פורסם דבר קיומה של העצומה.

היום בהיסטוריה: מה ארע בשנים החולפות ב-9.3

1943 – הוצאו צווי גירוש למחנות השמדה ל-48,000 יהודי בולגריה.

1956 – טבח טביליסי ברפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של גאורגיה.

1957 – רעידת אדמה באלסקה, בחוזק מוערך של 8.6.

2002 – 11 נרצחים ישראלים בפיגוע בבית הקפה "מומנט" בירושלים.

2012 – צה"ל מחסל את זוהיר אל-קייסי, מזכ"ל ועדת ההתנגדות העממית.

גדולים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם: גדולי ישראל שנפטרו בכ"ה באדר

ה'תקכ"א – רבי אברהם גרשון מקיטוב, מראשי עליית החסידים, גיסו של הבעל שם טוב.

ה'תשכ"ב – רבי דוד שפרבר, בעל "אפרקסתא דעניא", חבר מועצת גדולי התורה.

ה'תש"ל – רבי יצחק אבוחצירא, ה"בבא חאקי", רבה של רמלה ולוד.

ה'תשס"ג – רבי ישראל יעקב פישר, ראב"ד העדה החרדית.

ה'תשע"ז – רבי אהרן זקס, ראש ישיבת סלובודקה לצעירים.