5 דרכים להביא ילדים להבין שצפיפות בבית זו ברכה

מי מאתנו לא רוצה לגור בדירה מרווחת, שתאכלס את כל בני המשפחה ברווח ובנעימות?

כולנו רוצים!

ובכל זאת, רובנו איננו גרים בדירות פאר, מרווחות ומאווררות. רוב האנשים גרים בדירה צנועה של מספר חדרים, שפעמים רבות הם אינם מספיקים לכמות המתגוררים בבית.

האם אפשר להיות מאושר, גם כשהדירה קטנה והמקום צר?

1. אם לא תתנו לילדיכם את ההרגשה שיש בעיה במקום – הוא יהיה מאושר בו מדי יום

אם לא מכניסים בראש הילד מחשבות שצריך להיות אחרת, הוא יחשוב שכך גרים ושזה בסדר גמור.

למה להכניס לילד מחשבות מיותרות? אל תדברו בקנאה על אחרים ועל הדירות שבהן הם גרים.

2. אם תהיו אתם מאושרים במה שיש לכם – יש סיכוי רב שירצה להיות כמוכם

לא די בכך שלא תתנו לו להבין שצר המקום, אלא היו אתם "שגרירי הדירה".

אמרו לעצמכם ולילד כמה הדירה שלכם מצוינת, ברכו עליה, כאילו היא טירת פאר!

3. דירה לא חייבת להיות כל כך גדולה – אם תקשטו אותה כיאות היא תיהפך לטירה

לא חייבים קירות נוספים בבית כדי להרגיש בו טוב – מספיק לקשטו כיד הדמיון הטובה.

בית מקושט, נקי ומאובזר, שווה הרבה יותר מבית גדול יותר.

4. דאגו שישרור כבוד בין ילד לילד ובין הילדים להורים – הם לא יחפשו דברים אחרים

ילדים מחפשים עושר ורווח, כשלא טוב להם במקום בו הם נמצאים.

ברגע שמכבדים אותם, ודואגים שיהיו הם מכבדים אחים, הם פתאום לא יחושו שחסר להם משהו ולא יבקשו לשנות ממה שיש להם.

5. אם יהיה לו, לילד, מקום מוגדר – לא יבקש עוד שום דבר

דאגו לרווחת הילד: מגירה מיוחדת לחפצים שלו דווקא, מקום ליד השולחן, בלי שיצטרך לדחוף אחרים או להידחף, מדף בארון בגדים, בלי שיתערבבו עם אלו של האחרים, בגד שלו ורק שלו, בלי שיצטרך להתחלק בו עם אחיו.

דאגו שתהיה לו ולו מעט פרטיות, בתוך הבית המלא בילדים ובפעילות.

ילד שדואגים לו לצרכיו הבסיסיים, בחיוך ובנועם – לא יחפש לעצמו חדר נפרד.

מתוך הספר "5 אבני דרך לחינוך ילדים", מאת מנוחה פוקס.