כתבות מגזין
"אביב זה להגיד כן לחיים": נועה ירון דיין, בפוסט מרגש על התחדשות לכבוד פסח
"האביב היה גם המסדרון שלנו מעבדות לחירות ביציאת מצרים. היה ועודנו. המעבר הזה הוא המעיד עלינו שאנחנו עוד בחיים. שעוד חורף נגמר ולא גמר אותנו. שהפרי של מחר כבר מתחיל לפרוח בנו"
- שירה דאבוש (כהן)
- פורסם ג' ניסן התשפ"א |עודכן
(צילום: shutterstock)
פוסט 'אביבי' ומרתק פרסמה השבוע נועה ירון דיין בעמוד הפייסבוק שלה, ובו היא מתייחסת להתחדשות שמאפיינת את התקופה ואיך זה פועל עלינו בתוך הנפש פנימה.
"אביב זאת עונה חמקמקה", היא פותחת וכותבת. "עונת מעבר. תמיד השם הזה מצחיק אותי. מה זה עונת מעבר? עונה חסרת קיום עצמאי. מעבר. מכאן לשם. כמו מסדרון כזה בין החורף לקיץ. וככל שאני חושבת על זה, האביב הוא באמת מסדרון. תעלת לידה. גם באופן מוחשי בטבע כשהכל פורח והופך מאפור לירוק, וגם באופן רוחני כמשל לכל התעוררות ותחיה מחדש. האביב היה גם המסדרון שלנו מעבדות לחירות ביציאת מצרים. היה ועודנו.
"בכל שנה מחדש כל הבריאה יוצאת לחופשי באביב ואנחנו גם. משעבוד לגאולה. מתרדמה להתעוררות. מקור מקפיא לחום מפשיר. ובעיקר בעיקר מאין בחירה ליש בחירה. אז עונת מעבר עונת מעבר, אבל זה לא סתם מעבר. המעבר הזה הוא ראשית הכל. המעבר הזה הוא המעיד עלינו שאנחנו עוד בחיים. שעוד חורף נגמר ולא גמר אותנו. שהפרי של מחר כבר מתחיל לפרוח בנו, מאיץ בנו להתחמם בשמש הבוקר. הוא רק ניצן, אבל הוא כבר הבקיע את קליפת העץ הרטובה והקרה. הוא כאן. הוא נולד ממש עכשיו. באביב. במסדרון.
רבי נחמן ציווה על תלמידיו לחפש את האביב כל הזמן. לחפש את הראשית, את החדש, את המנץ, את המפציע, ולהתחדש בלי הרף. כי יציאת מצרים מתרחשת אצל כל אדם בכל זמן. אנחנו נגאלים בכל רגע אם רק נבחר. המסדרון האביבי הוא צר, ובו אתה נולד מחדש, אחרי שמתת בגלות של עצמך כבר אלף פעם, ויוצא מעבדות לחירות. המסדרון הזה צריך להיות מקום שאתה מכיר טוב.
כמו שסיפרו התלמידים על רבי נחמן מברסלב:
"וְהָיָה רָגִיל לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁנָּפַל מִמַּדְרֵגָתוֹ לִפְעָמִים לא הָיָה מְיָאֵשׁ עַצְמוֹ בִּשְׁבִיל זֶה, רַק אָמַר שֶׁיַּתְחִיל מֵחָדָשׁ כְּאִלּוּ לא הִתְחִיל עֲדַיִן כְּלָל... רַק עַתָּה הוּא מַתְחִיל מֵחָדָשׁ. וְכֵן בְּכָל פַּעַם וּפַעַם תָּמִיד הָיָה רָגִיל לְהַתְחִיל מֵחָדָשׁ, וְהָיָה לוֹ כַּמָּה הַתְחָלוֹת בְּיוֹם אֶחָד, שֶׁגַּם בְּיוֹם אֶחָד לִפְעָמִים נָפַל מֵעֲבוֹדָתוֹ וְהָיָה מַתְחִיל מֵחָדָשׁ וְכֵן כַּמָּה פְּעָמִים בְּיוֹם אֶחָד. אַחַר כָּךְ הִתְחִיל עוֹד מֵחָדָשׁ וְשָׁכַח כָּל הֶעָבָר כְּאִלּוּ לא הִתְחִיל עֲדַיִן כְּלָל, וְחָזַר וְהִתְחִיל מֵחָדָשׁ
ואָמַר, שֶׁטּוֹב שֶׁיּאמַר הָאָדָם... הַיּוֹם אֲנִי מַתְחִיל... וְיַעֲשֶׂה בְּכָל פַּעַם הַתְחָלָה, כִּי כָּל הַהַמְשָׁכוֹת הוֹלְכִין אַחַר הַהַתְחָלוֹת"
ההתחלה החדשה על פי רבי נחמן, היא העיקר. לא חשוב מה עברת, לא חשוב כמה נפלת ולאן, העיקר להתחיל מהתחלה בכל פעם מחדש. לא לשקוע בתרדמת החורף. לקום ולהתנער. לא לפחד לצאת, לא לפחד לפרוח, לא לפחד לצמוח, לא לפחד לגדול, לא לפחד ליפול. ולא לפחד לקום פעם אחר פעם מחדש כאילו לא התחלתי עדיין.. כמו תינוק שמתחיל מבראשית. בלי עבר. בלי עתיד. רק עם ההווה המתהווה בכל רגע. כי אביב זה סטייט אוף מיינד. אביב זה אג'נדה. אביב זה להגיד כן לחיים. אביב זה ספקטרום ענק של צבעים וריחות ותחושות, כולם של פריחה התחדשות ושינוי. אביב זה בקיצור, תפור עלי...
מזל טוב רבנו. הלוואי תיתן לי מתנה לכבוד יום ההולדת שלך כמו שאמרת שאתה נותן. אולי קצת התחדשות עטופה בסרט ורוד", היא מסכמת.