כדי לתת פתרון צריך להיכנס לבוץ. על תפקיד הפתרונות בזוגיות

יהודי מבוגר ופיקח ניגש אלי בשבת האחרונה ופתח בשאלה: "נראה לך שאני יכול להציע פתרון עבור הבעיות והדילמות של אשתי?". שתקתי וציפיתי למוצא פיו. רק לפני שנה הוא חגג את חתונת הזהב שלו, ורציתי לקנות מעט מחכמתו. "הוותק נותן המון", אמר בחיוך. "אתה בטח מכיר את הסיפור - הרגל שלנו כואבת", הוא הוסיף.

הוא התכוון לסיפור אודות ביקורם של אבי האסירים - הרב אריה לוין זצ''ל ואשתו אצל הרופא, בעקבות בעיה ברגל של גברת לוין. כאשר הרופא שאל למטרת ביקורם, ענה ר' אריה: הרגל של אשתי כואבת לנו. סיפור זה מגלם את תכלית ההתאחדות הזוגית, בו בן זוג אחד חווה את כאבו של השני, ככאבו שלו.

"אם אתה מרגיש וחש את השני ברמה עמוקה כזו, תוכל לתת לו עצה ופתרון", כך סיים. "ומה עם אדם שנמצא בשנים הראשונות לנישואיו, או שעדיין לא הגיע לחיבור עמוק כזה עם בן הזוג, האם גם הוא יוכל לתת עצה ופתרון?". שאלתי. הקשיש חשב מעט ואז אמר: כן, אם הוא רוצה באמת. אמר והלך.

* * *

העצה להימנע מלפתור בעיות ולתת עצות, מצילה מהדחף לדחוף את עמדתנו ורצוננו אל הבעיה של האחר. בהתחשב בכך שנבכי הנפש שלנו שונים, הגיוני שהמסלול לפתרון יהיה שונה מאדם לאדם.

הקשר הקרוב עם בן הזוג עלול לטשטש את השוני ואת היכולת להכיר בכך שלשני מתאימה דרך שונה. לכן העצה להקשיב, להבין ולשתוק - עוזרת במקרים רבים. בן הזוג יכול לחוש התעניינות ואמפתיה, ואחר כך הוא ימצא את הפתרון בכוחות עצמו.

להקשיב לשני ולשתוק, זו מלאכה גדולה. יש אנשים שכאשר הם בשקט, הם אומרים המון. העיניים, תנועות הראש ושפת הגוף שלהם משדרים שיש להם המון מה לומר. אם הם ישתקו לידך, אתה תרגיש שאתה לא פועל כראוי, שנחוץ תיקון יסודי באופן בו אתה מתנהל, וכל זאת מבלי שהם הוציאו מילה מפיהם.

לשתוק באמת, זו ענווה. להכיר בעובדה שאינני מכיר את מבוך נפשו של בן הזוג הקרוב אלי. להבין שעולמו הפנימי מורכב ועדין. זו גדולה לדעת לעמוד בצד ולהביט בו בדומיה פוסע במבוך הנפש. להסתכל ולהתפעל מהדרך שבה הוא בוחר להתגבר על הקשיים, הפחדים והקונפליקטים.

* * *

בני זוג רבים חווים שעצתם מקבלת בברכה ובקלות. אכן, עצה עבור בעיה שטחית תתקבל פעמים רבות, גם אם חשבתם רק לרגע ומצאתם פתרון. עצה שכזו יכולה להועיל בין אם היא מגיעה מאדם קרוב או מאדם זר. לפעמים, כל מה שצריך, הוא רק נקודת מבט שונה. אך אם לאחר שהגשתם פתרון כזה, ראיתם שהוא לא התקבל בברכה, ישנו סיכוי שבן הזוג שלכם מתמודד עם קושי עמוק ורגיש יותר.

אדם שרוצה לתת עצה ולפתור בעיה רגישה, צריך לשאול את עצמו: את הבעיה של מי אני רוצה לפתור? האם הדחף שלי לתת עצה, נובע מהרצון להועיל לבן הזוג, או שמא אני מחפש להועיל לעצמי? אולי מעיק לי שבן הזוג שלי תקוע בבעיה, ואני מנסה להקל על עצמי?

להקשיב בשקט ובהתעניינות ללבטיו של השני, משמעו להביט בו מבחוץ פוסע במבוך. אך לתת עצה מועילה, פירושו, להסכים לצעוד אל תוך הבוץ שלו. כדי לפתור לו בעיה, צריך להתחבר רגשית אל הכאב שלו, להיות יחד איתו בקושי וללכת איתו את הדרך לפתרון.

אם שלפת פתרון מהבטן, העצה נובעת מתוך כאב הבטן שלך. עצה כזו לא הרגישה את הכאב של השני, היא אינה מודעת לחששותיו ופחדיו. פתרון שכזה אינו מסוגל לתת מרגוע ומנוחה לטלטלות הנפש של הזולת.

לא בכל זמן מסוגל האדם לשמוע ולהתחבר רגשית אל הבעיה של השני. עיתים שהאדם טרוד, לחוץ ועסוק, או שהוא כואב את מכאוביו האישיים ואינו פנוי להרגיש את הכאב של השני במלואו. אך אם תרצו באמת, אתם תדעו ליצור זמן שבו תהיו פנויים לגמרי עבור בן הזוג.  

רגעים אלו, שאתם מסוגלים להיפתח בהם באמת לעולם של בן הזוג, עשויים להיות רגעים של זוגיות עמוקה ומיוחדת. אם השכלתם לפתוח את סגור לבו הדואב של שותפכם בהקשבה אמיתית, אם ידעתם להיות נטולי ביקורת וחסרי שמץ שיפוטיות, אם הייתם איתו בחוויית הקושי – אזי כבר יצאתם מהבדידות. כעת, חשוב פחות אם תמצאו פתרון לבעיה או שלא, הדבר הגדול ביותר הוא שמצאתם האחד את השני. חוויה אינטימית זו תמלא אתכם באושר ובכוח לזמן רב.

אם הייתם קשובים בכל החושים, ובן הזוג הסכים לארח אתכם בתוך עולמו הפנימי, אל תמהרו אל הפתרון. הרשו לעצמכם להיות בעולמו המיוחד, התפעלו מתכונותיו, מדרכי ההתמודדות שלו. הביעו התרשמות מהדרך שהוא עבר, מהמחסומים שהוא צלח. אך בעיקר, תנו לעצמכם להרגיש את הכאב שלו, להיות איתו בלבטים שלו, להקשיב בנחת לתחושות שלו. עשו זאת כאילו אין פתרונות בעולם.

גם הפתרון הטוב ביותר שיבוא כעת, לא יוכל לטעון שלא כאב בינתיים. לכן התעקשו להיות בכאבו של השני, כך אתם מעניקים את התחושה שאתם באמת ביחד. מלבד תחושת ה"ביחד" הנפלאה, תתלווה גם תחושת הקלה גדולה לסובל מהבעיה. אדם שנמצא בצרה ויש איתו שותף נאמן, מרגיש שההתמודדות קלה יותר.

* * *

לאחר שהקשבתם, כנראה שגילתם שקודם לא הבנתם את הקושי לאשורו. כעת, כידידים מבינים, תוכלו לתת עצה. העצה שלכם תהיה מדויקת יותר, והיא תנבע מהכרה עמוקה בכאב של השני. בן הזוג שלכם ירגיש, שזו עצה של שותף. לא אדם זר, חסר הבנה ורגישות שזרק פיתרון והלך. זוהי עצה מלאה באכפתיות, בכאב משותף, והיא עוד ביטוי נפלא של הקשר המיוחד שלכם.

האם תמיד העצות הללו מתקבלות? לא. אמנם יש סיכוי גדול שהעצה תהיה תואמת וגם תגיע בצורה נעימה, אך אין הצלחה של 100%. לכן כדאי להגיש את העצה בנימה של שאלה, לא להציגה כמסמרות ופתרון מושלם. עצה שפותחת במילים: "אולי נראה לך ש...", תיתן לשני את האפשרות לקבל או לדחות את העצה בלב רגוע.

זכרו: אם הייתם עם השני בכאבו בפתיחות מלאה, חוויתם את הנישואין שלכם ברמה העמוקה ביותר. העצות הן רק בונוס. 

מנחם וולף. יועץ זוגי BA בפסיכולוגיה mmwolf770@gmail.com