"בני ישראל היו המומים": ליל הסדר כפי שלא הכרנו מעולם

עם ישראל היו המומים! מה? זה? זה הכל??? זה כל מה שהקב"ה רוצה מאיתנו??? אנחנו לא מאמינים. תבין: כבר לפני 12 חודש. זו הייתה הפעם הראשונה שמשה רבינו נגלה אלינו ואמר שה' הגדול והנורא רוצה שנעבוד אותו במדבר שלושה ימים. וכבר אז הוא הכין אותנו שהיות וה' הוא מאוד מאוד גדול, והוא רוצה שנעבוד אותו ו... ואנחנו הרי לא נדע מה נעבוד את ה' עד בואנו שמה. היות ואין לנו מושג מה ה' ירצה מאיתנו. אז אנחנו מצידנו צריכים להיות ערוכים בצורה הכי מקסימלית שיכולה להיות. אנחנו צריכים להצטייד בכמויות אסטרונומיות של כל דבר. מה שזה יהיה. כי לך תדע, אם הבורא הגדול רוצה שנעבוד אותו, זה אמור להיות משהו מאוד רציני. ולכן כבר מאז משה רבינו ציווה אותנו "ושאלה אשה משכנתה כלי כסף וכלי זהב". ואכן כבר שנה שלימה שאנחנו מתרוצצים ומשאילים מהמצריים ומעמיסים קונטיינרים שלימים של סחורה וציוד לקראת היציאה למדבר. והנה..

לאחר שנה תמימה של הכנות ואיסוף ציוד. סו"ס הגיע הרגע הגדול. וכעת משה רבינו הולך להנחית עלינו מה ה' רוצה. במה נעבוד אותו: "ולקחתם אגודת אזוב!!!! וטבלתם בדם אשר בסף".

עם ישראל חשבו שהם מתעלפים. מה, מה אמרת משה??? שניקח אגודת אזוב??? זה מה שה' רוצה? אתה בטח מתכוון לאזוב שעשוי מזהב? לא!!! אז אולי אזוב הכוונה היא לסוג של בנין מעוצב בגובה מאה מטר??? לא!!! אזוב זה אזוב. האזוב המוכר. השיח הזה שגדל לכם בחצר הבית. את זה ה' רוצה!!! בזה ה' רוצה שתעבדו אותו.

עם ישראל לא מסוגלים לעכל את זה. מה. מה ההיגיון???

תחשוב!!! תחשוב מה עובר על בן אדם שעובד כבר 12 חודש להכין משאיות הובלה מפוצצות בציוד למה שה' רוצה, ופתאום מתברר לו שה' רוצה בסה"כ איזה אגודת אזוב שגדלה בשדות הפקר. איך זה יכול להיות? מה ההיגיון בזה?

נו. מה התשובה??? מה מתברר???

מתברר שה' הגדול לא באמת צריך את הקונטיינרים שלנו. גם אם נבנה לו את מגדל אייפל ומגדלי התאומים זה לא מה שחסר לו, "כי לו כל חייתו יער בהמות בהררי אלף" רק מה???

ה' רוצה אותי!!! את הנכונות שלי!!! את ה"לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה". אתה מוכן לתת לי את עצמך??? את אישיותך??? אתה מוכן לשמוע בקולי???

זה!!! זה מה שה' רוצה מאיתנו!!!

ובינינו לבין עצמנו, זה הכי קשה. תחשוב מה זה בן אדם שהתבטא, גייס המון כסף, בנה מוסדות, פתח ארגוני חסד, כלי כסף כלי זהב ושמלות. מה הוא לא עשה למען כבוד שמים, ואז פתאום הוא מגיע לרגע האמת ששם הוא שואל את הרבש"ע: "רבש"ע, מה אתה יתברך באמת רוצה שאני אעשה למענך???" עונה לו הקב"ה: "אני רוצה איזה אגודת אזוב. שתתייחס יפה בבית, שתקבל באהבה ותתמודד מול כל מיני התמודדויות שמתפתחות אצלך בבית. כן. את האגודת אזוב הזו אני רוצה. ואני רוצה את זה יותר מכל הרכוש הגדול שאתה מוכן לגייס לי. אתה מוכן???"

זה לא פשוט!!! זה לא קל!!! בכלי כסף ובכלי זהב - כאן אני מתבטא, כאן אני מרגיש שאני עושה משהו למענו יתברך. הנה. הבאתי. טרחתי. תראה איזה כמויות של סחורה.

ופתאום הקב"ה עוצר הכל ואומר: "בני היקר. אתה באמת רוצה לעשות את רצוני??? אז תן לי את רשות הדיבור, ואני רוצה ממך שתהיה צמוד לתכניה שלי!!! לא שלך!!!"

זו בדיוק הנקודה של יציאת מצרים!!!

מהלך לו יהודי ביציאת מצרים כולו חדור רגש של עבודת ה'. הוא משגיח בדריכות על 90 חמורים לובים שנושאים את כל טוב מצרים. כן. את כל זה אני רוצה להקריב למענו יתברך. אה. איזה ביטוי. איזה אורות. ואותו יהודי לא מעלה על דעתו שכל 90 החמורים האלו זה רק סביב הנקודה. כל הכלי כסף וכלי זהב ושמלות שאתה מביע נכונות להקריב לה'. לא זו הכלה. זה בסה"כ השושבינים הזוטרים שלה.

אתה יודע מי פה הכלה הגדולה???

זה אתה בעצמך!!! המטר שבעים הזה שרוכב כעת על אחד מ-90 חמורים. אתה בעצמך. הנכונות שלך ל-ללכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה.

אתה פה הסיפור הגדול!!! הנכונות שלך לשמוע בקול ה'. לשים בצד את כל הביטוי האישי שלך, ולקחת אגודת אזוב כי זה מה שה' רוצה!!! ואני עושה מה שה' רוצה. זו הנקודה!!!

למה חשוב למכור את החמץ? צפו:

בתוך העבודות לפסח – פתאום הקב"ה מפתיע אותי

את האגודת אזוב הזו אנחנו פוגשים גם בדור שלנו בהרבה מאוד צמתים בחיים. כולנו יהודים חמים עם הרבה רגש ליידישקייט. אנחנו מאוד רוצים להתבטא ולעשות הכל למענו יתברך. לכל אחד מאיתנו את המנהגי קודש שהוא קיבל מאבותיו בזהירות ממשהו חמץ. בחומרות ובסלסולים במצות הכי מהודרות וכו' וכו'. יש לנו 90 חמורים לובים שאנחנו מעמיסים עליהם הרבה מאוד תוצרת של יידישקייט. וזה חשוב מאוד!!! אי אפשר לזלזל בזה. גם הרכוש גדול שעם ישראל יצאו איתו ממצרים זה ציווי מפורש שה' רצה שהם יצאו ברכוש גדול.

אבל!!! בתוך העבודות לפסח. ובאמצע הימים הלחוצים האלו של ערב הפסח. פתאום הקב"ה מפתיע אותי עם איזה אגודת אזוב,  ומצביע לי עליה!!!

כן. בעיצומם של העבודות לפסח. בדרך כלל מתגלים ומתעצמים כל מיני ניגודים שקיימים במשפחה ו... וכידוע ברגעי לחץ הם שוב צפים ועולים, ולפעמים גם בטונים גבוהים.

וכאן הקב"ה מסמן לי עצור בצד!!! בני היקר: אתה באמת רוצה לשמוע בקולי??? אז הנה. האגודת אזוב הזו. הנתונים האפרוריים שאתה כעת מגלה בבית, וזה מעצבן אותך. והיית כ"כ רוצה שזה יראה אחרת. היית כ"כ רוצה שהבן זוג יהיה בראש שלך ולא אחרת. שיהיה קצת פחות חפיף. או לחילופין קצת פחות פרפקציוניסט. אבל אני בורא עולם רציתי אתכם דווקא ככה!!! אני בראתי את הניגודים שביניכם. ואני רוצה דווקא את ה"אגודה" מהסוג הזה. אתה מוכן לשמוע בקולי וללכת אחרי גם בארץ לא זרועה ולהבין שאם ככה אני רוצה אז זה הדבר הכי נכון והכי טוב... או לא???

נו... מי לא רוצה לעשות רצון ה'... אם ה' רוצה אגודת אזוב מי יסרב?! למה שנסרב?! תן לי סיבה אחת למה להגיד לקב"ה לא... מילא אם הקב"ה היה מבקש משהו בשמים - לא יכולתי לתת לו את זה. אבל כשהוא מבקש משהו שגדל אצלי בגינה, כשהוא מבקש ממני לעמוד בכל התמודדויות שמתפתחות אצלי במטבח. אז למה לא?!

אז אני אגיד לך למה לא. אל תשכח שהיהודי הזה שכעת הקב"ה פונה אליו ומבקש אגודת אזוב. היהודי הזה בדיוק עכשיו עומד פה עם 90 חמורים לובים נושאים משוי של כלי כסף וכלי זהב, ובדיוק עכשיו הקב"ה מבקש ממנו איזה אגודת אזוב עלובה.

למי יש את העצבים ואת הפניות לצאת עכשיו לגינה ולחפש איזה אגודת אזוב אומללה, בו בזמן שאני יושב עכשיו על 90 חמורים שנושאים מפתחות של אוצרות כל טוב שבעולם?!

זה!!! זה הניסיון!!! ופה כולנו מתמודדים.

יש לנו מספיק תקציב של נאמנות לה'. יש לנו מספיק כוחות נפש בשביל לקבל באהבה את הנתונים שה' נותן לנו. דא עקא שהתקציב כבר בגירעון בגלל שמיצינו אותו על הניקיונות לפסח, מיצינו אותו על חומרות שונות, מיצינו אותו על הידורים מסוימים בעול תורה...

ולקבלת עול מלכות שמים, שבשביל זה אנחנו כאן?! בשביל זה לפעמים אנו נשארים ללא קמצוץ של כוחות נפש. וזה אסור שיקרה לנו!!!

ליל הסדר עם רבי אלתר - הילדים שלכם לא יפסיקו לצפות:

עיקרו של ליל הסדר: קבלת עול מלכות שמים

היום אנחנו כבר נהיה חכמים ולא נטעה בטעות שקובי טעה. כשקובי יצא ממצרים עם כ"כ הרבה ציוד של כלי כסף וכלי זהב... הוא באמת חשב שהוא הולך להקריב המון קרבנות לה'. והיום אנחנו כבר יודעים שהקרבן האמיתי אמיתי שהוא הקריב זה את עצמו!!! את עצם הנכונות שלו ללכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה.

ר' עזריאל טאובר זצ"ל תמיד היה משנן שאמנם יש בדור שלנו הרבה היסח הדעת חילוני. האינטרנט וכל פגעי הטכנולוגיה. אבל הוא טען שלא פחות מזה. יש גם היסח הדעת תורני!!! עובד ה' יכול להגיע לליל הסדר עם ערימה של הגדות. עם ערימה עוד יותר גדולה של חומרות שהוא אסף מכל הקהילות ביחד. ותכל'ס. ליל הסדר זה לילה של קבלת עול מלכות שמים!!! עם ישראל בלילה הזה הכריזו שהם אחד עם ה' והולכים אחריו בעיניים עצומות. והרבה פעמים אנחנו מסתובבים סביב סביב הנקודה הזו. ורק לא נוגעים בנקודה!!!

שיהיה ברור. קח את כל ההגדות ביחד. תקרא את כל השורות הקטנות. אני מבטיח לך דבר אחד: ככל הנראה לא יהיה כתוב שם מילה אחת על קבלת עול מלכות שמים. ואין סיבה שזה יהיה כתוב. כי הגדה של פסח היא באמת וורטים ומהלכים יפים לליל הסדר. וורטים לליל הסדר זה דבר טוב כמו הרכוש גדול שהקב"ה ממש ביקש בפה מלא שעם ישראל יקחו ממצרים. אבל יש משהו שהקב"ה לא!!! לא ביקש מעם ישראל. תקבלו אותי!!! תמליכו אותי!!! את זה ה' לא ביקש. כי זה צריך להגיע מאיתנו.

לדבר אפשר לדבר רק על המסביב. אבל את הנקודה עצמה - צריך להבין לבד!!! ומי שעסוק בהמון המון חומר, והמון רכוש גדול. לפעמים הוא עלול להפסיד את ההההנקודה!!!

והנקודה של ליל הסדר זה המטר שבעים שלך, וחיק המשפחה שלך שיושבים כעת סביב השלחן בגודל הטבעי שלהם. ולקבל אותם!!! לקבל את ה'!!

להמליך את ה' ולומר: אבא שבשמים. כולנו יוצאים יחד איתך ממצרים. עד היום התלוננו. וכעת אנחנו יוצאים אחריך בעיניים עצומות. מוכנים??? מוכנים ליציאה ממצרים???

הנה. יצאנו!!! מעכשיו אין יותר עצבים. אין יותר להסתכל לדשא של השני. מהיום אנחנו הולכים אחרי ה' ושמחים בו. שמחים בכל הנתונים שהוא מעמיד לפנינו.

אם הנקודה הזו תתחדד בליל הסדר קלענו לנקודה!!! זו הנקודה של ליל הסדר!!! כל וורט אחר. כל רכוש אחר הוא טוב ויפה. אבל לא זה ה"לכתך אחרי במדבר!!!" לא זו הכלה שסביבה כל החגיגה. זה אולי השושבינים. לא הכלה.

זה לא סוד שכולם נלחצים מליל הסדר

האמת היא שדווקא ליל הסדר בעצמו יכול לשמש לנו כמדגם נפלא ומבחן מעשי לקבלת עול מלכות שמים. איך בדיוק???

זה לא סוד שליל הסדר הוא לילה מלחיץ!!! עובדה שלזוג צעיר אורך כמה שנים טובות עד שהוא מעז לעשות ליל הסדר לבד. בשנה שעברה היינו מאוד לחוצים מלערוך ליל הסדר לבד. למה? מה כ"כ מלחיץ בליל הסדר???

פשוט מאוד. מכל הסיבות שבעולם. ליל הסדר זה הרי לילה מאוד מאוד חשוב... ואם אני חסיד אז זה לילה נשגב שכל ההשפעות הקדושות תלויות בו. ואם אני ליטאי אז זה לילה שיש בו הרבה הלכות חמורות שמעכבות. ובשביל שהכל ילך כשורה - צריך שהכל ידפוק כמו שעון שוויצרי. ובדרך כלל זה לא הולך ככה!!!

(צילום: shutterstock)

בפרט אם יושבים עם כל המשפחה המורחבת. שדוד פלוני הגיע מידי מאוחר מבית הכנסת. ואז מגיע הבן השני (זה שאחרי הבן החכם) ומעכיר את האווירה. ומה תגיד עלי, שפעם עשיתי קידוש והכל נשפך והכל נרטב? אז הגברת מבכה את הלכלוך והקיטל המוכתם, והדוד החסיד ביכה את המצות שנהיו שרויה, ואני הליטאי הסתבכתי עם ברכת 'בורא פרי הגפן' ו'מוסיף' על הכוסות.

וכן הלאה וכן הלאה. זה רק דוגמא אחת ואידך זיל גמור. בקיצור: ליל הסדר זה לילה מאוד מלחיץ למי שבאמת חשוב לו ואכפת לו שהכל ילך כמו שצריך.

ולכן אנחנו מפחדים מלנהל ליל הסדר. זה גדול עלינו...

אז הנה!!!! פה נקודת המבחן!!! פה אנחנו נוגעים בדיוק בנקודה של ליל הסדר.

אדרבה ואדרבה. תתכונן לליל הסדר בכובד ראש. תלמד בספרים הקדושים את גודל הלילה ותכין כוונות וייחודים. במקביל תלמד גם את כל הלכות ליל הסדר. בקיצור: תגיע מצידך מוכן!!!

נו. הגיע ליל הסדר בעצמו??? כעת סטופ!!! מעכשיו תזוז הצידה. מכאן ואילך. כעת זהו שולחנו של הריבונו של עולם.

רגע ואני??? איפה אני??? מה פירוש איפה אני? אני עכשיו יוצא ממצרים!!! אני כעת ועכשיו הולך אחרי הקב"ה בעיניים עצומות. "לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה". נו. ואיפה זה כעת מגיע לידי ביטוי???

שמהרגע הזה שהתיישבתי מול השלחן, מרגע הזה אני נותן לרבש"ע לגלגל את העניינים לבד. אני לא דרוך. לא עצבני. לא ממהר לשום מקום. אם הכל מתעכב פתאום כי הגברת שכחה להכין את התפו"א והחסה שזה אומר שאח"כ נצטרך להריץ את 'מגיד'. אז יופי!!! זה כעת רצונו יתברך!!!

אם ילד אחד שפך הכל על הריצפה. אז זה חלק משולחנו של הקב"ה. בשביל מה אני פה בערב הזה אם לא בשביל "ומלכותו ברצון קבלו עליהם"?! אדרבה. אני מסתער על כל התפתחות לא צפויה בלילה הזה ומגייס אותה בעצמה ללב הנקודה של ליל הסדר!!!

סו"ס אני פה בליל הסדר לא בשביל להגיד וורטים אלא בשביל לקבל עול מלכות שמים. אני צריך לספר לילדים סיפור יציאת מצרים לא רק מפיתום ורעמסס, אלא כאן!!! בשטח!!! מזה שאני נותן לקב"ה לנהל את ליל הסדר.

מי שקולט את הנקודה הזו כל הלחץ דם יורד ל-120/80. אין שום סיבה להילחץ מליל הסדר. אין פה שום צפי שאני צריך לעמוד בו. אני הולך אחרי עמוד הענן שמוביל אותי ימינה שמאלה. ומי כעת עמוד הענן??? השלחן!!!! השלחן בעצמו!!

אם בדיוק עכשיו הילדים נזכרו לריב, אז כעת עמוד הענן נעצר וה' רוצה שאני אקדיש את הזמן הנדרש להרגיע את הרוחות. אם היתה איזה פליטת פה של גיסה או אחיינית ששאלה שאלה מביכה וצפויה וגרמה לצביטה בלב וחוסר נעימות - אז במקום לרעוד מזה שבועיים לפני כן ולהיות במתח שזה לא יקרה, בא נחליט שאנחנו ערוכים מראש לאפשרות שאם זה חלילה יקרה

אז פה אנחנו נקיים בעצמנו את ה"לכתך אחרי במדבר" שאנחנו מקבלים את זה באהבה ולא מהרהרים אחרי ה'.

כן. הפשלות האלו שאנחנו כ"כ רועדים שהם יתרחשו בדיוק בליל הסדר. זה לא חוק מרפי שקורה בדיוק ביום הלא נכון. אדרבה, זה בדיוק הנקודה של ליל הסדר!!!

בלילה הזה אנחנו משחררים אחיזה. נותנים לרבש"ע את המושכות, ולא חוששים משום התפתחויות. וה' הולך לפנינו יומם בעמוד ענן לנחותינו, ובלילה בעמוד אש להאיר לנו.

אל דאגה. אם אנחנו נעביר את המושכות לרבש"ע. הוא יופיע טעון ברכות "וישא אותנו על כנפי נשרים וישם לנו מדבר לאגם מים וארץ ציה למוצאי מים".

לילה אור. ליל הגאולה.

מה ההבדל בין חמץ למצה? כיצד המצה מסמלת את האמת והענווה? הרב זמיר כהן מסביר על הזמן המסוגל בתקופת הפסח להיטהר ולהתנקות מהמידות הרעות. צפו: