חדשות יהדות
הגר"ש שטיינמן על החובה להצביע: "קידוש ה’ גדול"
"בידינו לשלוח שליחים לנסות לבטל גזירות על התורה והמצוות", קורא הגר"ש שטיינמן ומסביר את החובה להצביע למפלגות החרדיות, "ובעיקר לעשות קידוש ה' להראות שיש ציבור גדול שרוצים להתנהג לפי רצון הבורא"
- נעמה גרין
- פורסם ח' ניסן התשפ"א |עודכן
(צילום: Yaakov Naumi/Flash90)
ביום חמישי האחרון התקיים כינוס בחירות בפתח תקווה. במהלך הכינוס נשא הגאון רבי שרגא שטיינמן, חבר מועצת גדולי התורה ובנו של מרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל, דברים נוקבים בעניין. עוד נשאו בכינוס דברים הגאון רבי מרדכי רבינוביץ ראש ישיבת 'אור ישראל', הגאון רבי בן ציון הכהן קוק, ראש ביהמ"ד 'אבי עזרי' - מרכז העיר, וכן ח"כ משה גפני וח"כ אליהו ברוכי, תושב העיר.
אלו הדברים שאמר הגר"ש שטיינמן: "בגמ' סנהדרין (נ"ב א') 'וכבר היו משה ואהרן מהלכים בדרך, ונדב ואביהוא מהלכים אחריהם וכל ישראל אחריהן, אמר לו נדב לאביהוא אימתי ימותו שני זקנים הללו ואני ואתה ננהיג את הדור, אמר להן הקב"ה הנראה מי קובר את מי'.
"ומפרש רש"י דבשביל שביקשו שררה ורבנות מתו. והנה אם הם חשבו שהם ראויים לשררה הזאת להנהיג את הדור, כנראה שכך באמת הי', וכמו שאמר הקב"ה עצמו אחרי שמתו, הוא אשר אמר ה' 'בקרובי אקדש', והיינו דה' אמר (בשמות כ"ט) 'ונקדש בכבודי', ומביא רש"י את המדרש 'אל תקרי בכבודי אלא במכובדי', שהם היו מכובדים וגדולים יותר ממשה ואהרן, כך כתוב ברש"י בשם המדרש, ואף על פי כן, כיון שחשבו שהם מבינים יותר טוב מזקני הדור, איך להנהיג את הדור, מתו.
"והמפרשים נתקשו דהרי בתורה כתוב טעם אחר, שמתו בהקטירם אש זרה אשר לא ציוה ה' (והאריכו המפרשים מה בדיוק הי' החטא דהרי מצוה להביא גם מההדיוט), וכן יש במדרש עוד עבירות שעשו שנכנסו שתויי ין או שנכנסו בלי רחיצת ידיים ורגלים, או שהיו מחוסרי בגדים דהיינו בלי מעיל, או שהורו הלכה בפני משה, ואיך המדרשים האלו מפרשים אחרת ממה שמפורש בתורה בהקטירם אש זרה.
"ובפשוטו צריך לומר שכל העבירות האלו הם כתוצאה מהטעות הזאת שהם חשבו שהם ראויים יותר ומבינים יותר טוב כיצד לנהוג ולהנהיג.
"ובכל הדורות היו כאלו שחשבו שהם מבינים יותר טוב, אבל אנחנו צריכים להמשיך בדרך שהתווה לנו החזו"א וגדולי ומנהיגי הדורות שאחריו שלפי השכל הישר יש כאן חיוב השתדלות להרבות כבוד שמים", הסביר הרב שטיינמן את גישת היהדות החרדית להשתתף בבחירות.
"ובירושלמי סוטה (פ"ז ה"ד) כתוב חידוש דהפסוק (בדברים כ"ו) 'ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת', מתפרש אפי' על אחד שלמד ולימד ושמר ועשה, ואפילו הכי, אם הי' לו אפשרות לחזק את לומדי התורה ולא עשה כן, הרי זה בכלל 'ארור אשר לא יקים'.
"והרמב"ן עה"ת שם גורס בירושלמי כגון בית המלך והנשיא, שבידם להקים את התורה מיד מבטליהם, והטעם מבאר רבינו יונה בשערי תשובה (ש"ג י"ט) כי הפועל שנאמן לאדון שלו - לא רק שיהיה זהיר במלאכתו, אלא ישגיח על מלאכת הפועלים חבריו לראות אם באמונה הם עושים.
"הנה אנחנו לא בית המלך והנשיא, אבל בידינו לשלוח שליחים לנסות לבטל גזירות על התורה והמצוות", קורא הרב שטיינמן, "ובעיקר לעשות קידוש ה' להראות שיש ציבור גדול שרוצים להתנהג לפי רצון הבורא, וברוכים יהיו אלו שיקיימו את דברי התורה הזאת".
"מצביע למען כבוד שמים, רוצה שבת וטהרה במדינה". צפו בשיחה המטלטלת:
גיור רפורמי וחנויות פתוחות בשבת? כשעולם התורה נרמס - יש רק אפשרות אחת להצביע. צפו בסרטון של יניב הדר: