מרגש: הספורטאי שאיבד את שתי ידיו, שבוע לפני בר המצווה - חולם לייצג את ישראל

זה קרה שבוע לפני בר המצווה שלו. 

אסף יסעור (18) נגע בכבל של מתח גבוה שהוליך 22,000 וולט - ומרגע זה חייו השתנו לנצח. הוא הובהל לבית החולים עם פצעים קשים, ושם התברר כי הוא איבד את שתי ידיו, וכי חייו בסכנה ממשית. 

"אני זוכר שנשכבתי על הרצפה. אבא שלי הגיע, ירד על הברכיים ונתן לי חיבוק. הוא הבטיח שהכל יהיה בסדר, ואני הסתכלתי עליו, ואז על הידיים שלי, ולא הצלחתי להבין איך".

ההתמודדות הייתה לא פשוטה. 

בבית החולים, כשפתח אסף את עיניו, ראה את הרופא שיושב מולו ואומר לו כך: "אני רואה שאבא שלי ואמא שלי בוכים בצד ימין שלי. אני לא מזהה איפה אני נמצא. הרופא המשיך לדבר ואמר לי שנפצעתי בידיים שלי בתאונת חשמל, והם לא יכלו לעשות שום דבר חוץ מלקטוע את שתי הידיים".

באותם רגעים הוא הרגיש שעולמו חרב עליו, אך לא אדם כמותו ייתן לעצבות ולקושי למרר לו את החיים ולהרוס לו את החלומות. "אנחנו חמישה אחים, בנים כולם, הרבה כאב ראש להורים שלי", הוא מספר במסגרת הרצאה שהוא מעביר, בשם 'לקחת את עצמך בידיים'. "אני זוכר שבאחד הימים הם הגיעו אליי לבית החולים, אני בדיוק עברתי ניתוח ברגליים, ואח שלי הגדול סחב אותי עם כיסא גלגלים. 

"הלכנו לטיול עם שאר האחים וההורים שלי.ההורים שלי התיישבו על ספסל, אני לידם, ושאר האחים שלי הלכו לשחק. הסתכלתי עליהם וכאב לי. כאב לי שאני לא יכול לרוץ, לשחק, לקפוץ, לבעוט בכדור, לעשות מה שאני רגיל אליו. חזרתי לבית החולים - בלי מצב רוח. אמא ואבא שלי ניגשו אליי, ואמרו לי ככה: 'אסף, אנחנו בטוחים שאתה יכול גם, למצוא את הכוחות האלה ולצאת מזה. ולא רק שאתה תצא מזה, אתה תעשה גם משהו גדול אחר כך'. 

"במשפט הזה של ההורים שלי, בדיוק במקרה הזה וברגע הזה - הסיפור שלי קיבל תפנית: מילד שאיבד את שתי הידיים שלו, למישהו שהולך לטרוף את העולם".

14 ניתוחים ארוכים נדרשו לו כדי להיות מסוגל להתחיל למלא את השאיפות שלו בזו אחר זו, ולהגשים את החלום הגדול מכולם - להיות ספורטאי, למרות הכל. "מאז שאני ילד קטן אהבתי ספורט. אבא שלי היה רץ מרתונים, ואני התלוויתי אליו. יום אחד מאמן נבחרת הטקוואנדו הזמין את שנינו לצפות באימון וביציאה, אחרי שעליתי לאוטו, אבא שלי אמר 'וואו, אסף, כולך זורח ומחייך'. מאותו רגע הבנתי שזה מה שאני הולך לעשות".

אחרי אימונים מפרכים מדי יום ביומו, היום יסעור - כשמו כן הוא, מוכן להסתער על המטרה הגדולה שעומדת לנגד עיניו, לייצג את ישראל באולימפיאדה בטוקיו, במסגרת המשחקים הפראלימפיים. "אני רוצה להיות הספורטאי הפראלימפי הראשון שיביא מדליית זהב בטקוואנדו", הוא מסכם.