מוישי ביקש מבת דודתו "תצלמי אותי מניח תפילין מוקדם בבוקר" - וריגש את הרשת

את הפוסט הזה כתבה אישה בשם יהודית יצחק, וכשתקראו אותו - גם אתם תרגישו אסירי תודה על המילים המרגשות שלה. 

בפוסט מספרת יצחק על הדוד שלה בעל התסמונת דאון, מוישי שמו. "בכל פעם שאני מביטה במוישי שלי", היא כותבת, "אני לא מבינה מה עשיתי טוב בחיי שזכיתי בו. איך מכל העולם, דווקא זכינו שהוא יגדל דווקא אצלינו. והקטע הכי מצמרר? אלמלא סבתא שלי, מוישי כבר מזמן לא היה איתנו. כי אם זה היה תלוי בבית החולים שלו, מוישי היה מזמן תינוק נטוש, עוד אחד בסטסטיקה".

לדבריה, כשמוישי נולד, הרופאים ניסו לדבר עם סבתא שלה ולשכנע אותה שתשאיר אותו בבית החולים. אחת האחיות הגדילה לעשות כשאמרה לה: "חבל שתיקשרי למפגר. הוא ממילא לא יחיה הרבה זמן". סבתה התעקשה, אך מנגד גם הרופאים ניסו את כל השיטות, כדי לגרום לה לעזוב אותו מאחוריה. אפילו ראש המחלקה הגיע כדי לדבר עם האם העקשנית, אך היא בשלה. 

מוישי הוא המתנה שנשלחה לה מבורא עולם, והיא לא מוותרת עליו. "'הילד הזה הוא שלי', היא התעקשה אל מול הצוות. 'וגם אם הוא ימות, הוא לא ימות כאן לבד - הוא ימות בידיים של אם אוהבת'. לא עזר לאף אחד, סבתא שלי לא הסכימה להקשיב לאף אחד. מוישי הוא הילד שלה, ולא משנה מה כולם יגידו".

מוישי גדל, וביחד איתו גדלה אמה של יצחק - שבבגרותה הבינה את הצורך במסגרת חרדית מתאימה עבור מוישי, והקימה את בית הספר לחינוך מיוחד החרדי, הראשון מסוגו בארץ. "השאר זה היסטוריה", כותבת יצחק בהתפעלות. "הפסקנו מזמן לספור את העליה לרגל
של הורים לילדי תסמונת דאון, שבאו לראות את מוישי ולקבל כוחות לא לנטוש את הילד שלהם. כי אם סבתא שלי יכלה, אז גם הם יכולים. וכשמוישי שמע שאני יוצרת סרטונים, הוא ביקש לכבוד יום ההולדת שלו - שיהיה בעוד חודש מהיום, שאצלם אותו ואספר עליו לעולם. ונחשו מה הדבר הראשון, שמוישי ביקש שאצלם? 'תצלמי אותי מניח תפילין מוקדם בבוקר'".

יצחק התרגשה מהבקשה, וכמובן נאותה לצלמו תוך שהיא מוסיפה את המילים הבאות: "כשאני מביטה בשמחת החיים שלו, באהבה האינסופית שהוא מרעיף - אני תוהה ביני לבין עצמי האם הוא פשוט בא לעולם ולו רק כדי להזכיר לנו שדווקא החריג, הוא הנורמלי", היא מסכמת.