האם מותר לצייר בחול המועד? האם שומשום כשר לפסח? ומתי עושים השנה בדיקת חמץ?

1. האם אשכנזי שמתקשה בלי קטניות בפסח יכול לוותר על המנהג? ועד כמה זה חמור? באיזה שנים תקנו את התקנה הזאת? מי תיקן אותה? והאם יש סיבות לתקנה הזו שנשארו רלוונטיות גם לימינו?

הדברים ארוכים, ואציין רק דברים אחדים. התקנה היא מתקופת רבותינו הראשונים, ואחד המקורות הוא ממי שנחשב "אבי מנהגי אשכנז" הלא הוא המהרי"ל (הלכות פסח) שכתב, קטניות כל מיניהן, אמר מהר"ש (רבו של המהרי"ל) דגזרינן שלא לבשלן בפסח אף על פי שלא מחמיצין כי אם חמשת המינים חיטה שעורה וכו', מכל מקום גזרו כל מיני קטניות אטו המה וכו'. עיין שם בדבריו התקיפים בעניין.

וכן פסק הרמ"א (סימן תנ"ג סעיף א') שהמנהג באשכנז להחמיר שלא לאכול מיני קטניות בפסח, ואין לשנות.

ובטעם הדבר כתב המשנה ברורה (סק"ו) משום שלפעמים תבואה מעורב במיני קטניות ואי אפשר לברור יפה ובא לידי חמוץ כשיאפם או יבשלם. ועוד שכמה פעמים טוחנים האורז ושאר מיני קטניות לקמח וכמה פעמים אופין גם כן מהם לחם ויש  הדיוטים ועמי הארץ רבים שלא יבחינו בין קמח זה לקמח של מיני דגן ובין פת לפת של מיני דגן ויבואו לידי תקלה גם בפת וקמח של מיני דגן, לפיכך החמירו עליהם לאסור כל פת וכל תבשיל ואפילו לבשל אורז וקטניות שלמות גם כן אסרו משום לא פלוג. ועוד שמא נמצא בהם גרעינין של מיני דגן. ע"ש.

ויש לציין עוד מה שכתב רבי אלעזר פלעקלס זצ"ל (תלמיד הנודע ביהודה זצ"ל) בשו"ת תשובה מאהבה (חלק אורח חיים סימן רנט אות ג) ולא עוד אלא אני מסתפק אם מתכנשין כל דיירי ארעא (אם יתקבצו כל יושבי הארץ) ושבעים ואחד סנהדרין מיושבי לשכת הגזית אף עמהם, אם יכולת בידם לבטל מה שגזרו ואסרו משום סייג, ופשט איסורו ברוב ישראל, ורוב הציבור יכולין לעמוד בו, כמו מיני קטניות בפסח, דכבר נהגו ונתפשט בכל ערי אשכנז צרפת פולין גדול וקטן ליטא רוסיא וכו'. ע"ש באורך.

ומכל זה תלמד שאין מקום להקל בזה לאשכנזים, ורק אם מדובר בחולה אפילו שאין בו סכנה, שצריך לאכול קטניות, אז אפשר להקל בזה (משנה ברורה שם סק"ז).

* * *

2. האם מותר לאכול מצה לפני ערב פסח?

מותר לאכול מצה עד עלות השחר של ערב פסח.

מקורות: הרמ"א אורח חיים (סימן תע"א סעיף ב') ומשנה ברורה (ס"ק י"א-י"ב). וכן העלה בשו"ת יחוה דעת חלק ו' (סימן כ"ז).

ויש נוהגים שלא לאכול מצה מראש חודש ניסן (משנה ברורה שם ס"ק י"ב).

ויש נוהגים שלא לאכול מצה כבר שלושים יום לפני חג הפסח (ראה שו"ת אגרות משה חלק אורח חיים חלק א' סימן קנ"ה ד"ה ולמה, וספר שערי הלכה ומנהג חלק אורח חיים חלק ב' סימן ק"צ).

* * *

3. ב-10.4 יהיה יום השנה ללידה שקטה (לפי תאריך עברי) של הבן שלי. האם אני יכולה להדליק נר נשמה אף על פי שנולד ללא רוח חיים? אשמח גם לדעת האם צריך לקרוא משהו לעילוי נשמת או משהו בשבילו.

אמנם לא נהגו להדליק נר נשמה על תינוק שנולד בלידה שקטה, אך אם את רוצה תוכלי להדליק (השנה התאריך יוצא בשבת, וכמובן יש להדליק לפני שבת). ואף יש מכך תועלת לנשמתו.

לגבי עילוי נשמה - טוב לקרוא פרקי תהילים, לתת צדקה ולהרבות במעשים טובים לעילוי נשמתו.

* * *

4. האם צריך לחבוש כיפה שחורה (ולא סרוגה) משום החיוב בשני כיסויים?

אין חיוב ללכת בשני כיסויים ואין חובה ללכת בכיפה שחורה.

אמת שהכיפה מסמלת שייכות, האדם הלובש כיפה שחורה מראה שהוא שייך לזרם מסוים. ההולך עם כיפה סרוגה קטנה מראה שהוא שייך לסוג אחר וההולך עם כיפונת גם הוא מראה לאן הוא שייך.

* * *

5. האם מותר לילדים לצייר או לצבוע בימי חול המועד?

מותר לילדים מתחת לגיל חינוך (גיל שש) לצייר ולצבוע בחול המועד. אולם מעל גיל חינוך אסור (שו"ת אבני ישפה חלק א' סימן ק"י ענף ב' בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל).

ויש מי שכתב להתיר גם בילדים מעל גיל חינוך (שמירת שבת כהלכתה חלק א' פרק ט"ז סעיף כ"ח, וטעמו, כיוון שדרך ציורים אלו להיזרק אחר זמן קצר. ועיין שם בסעיף א', שהיתר זה כולל ילדים עד גיל בר מצוה או בת מצוה).

* * *

6. אני אלמנה. האם לעשות בביתי בדיקת חמץ, וכן ביטול חמץ? וגם אמי אלמנה, האם לעשות בדיקת חמץ גם בביתה, וגם ביטול חמץ?

א. את יכולה וצריכה לעשות בדיקת חמץ בביתך. ראי כאן.

וכן את יכולה וצריכה לעשות ביטול חמץ (משנה ברורה סוף סימן תל"ד).

כמו כן את צריכה לעשות ביעור חמץ. אם אפשר עדיף על ידי שליח גבר. ואם לא, תוכלי לעשות בעצמך (יעויין נטעי גבריאל הלכות פסח חלק א' פרק נ"ג סעיף ב').

ב. אמך שתחיה יכולה למנות אותך שליח לעשות בשבילה בדיקת חמץ.

ולגבי ביטול חמץ - עדיף שתעשה בעצמה, ואם אינה יכולה, היא תוכל לעשות אותך שליח גם לצורך זה (על פי שלחן ערוך סימן תל"ד סעיף ד' ומשנה ברורה ס"ק ט"ו).

ובאופן שהיא עושה אותך שליח, את צריכה לומר בנוסח הביטול בלילה: כל חמירא וחמיעא דאיכא ברשותיה דפלונית (שם אמך) וכו' ולא ידעא ביה ליבטל וכו'. ובנוסח הביטול ביום (שעושים אחרי שריפת חמץ) תאמרי: דידעא ביה ודלא ידעא ביה וכו' (הרמ"א שם ומשנה ברורה ס"ק ט"ז).

ולגבי ביעור חמץ, אם אפשר עדיף שתעשה שליח גבר. ואם לא, תוכל לעשות בעצמה או למנות אותך שליח.

* * *

7. האם זה נכון שילד שלא מדבר אסור לו לאכול דג? ואם כן, מה המקור? ומה זה נקרא שהוא כבר מדבר שאפשר כבר להביא לו?

מותר לילד שעדיין לא מדבר לאכול דג, ועד כמה שידוע אין מקור שיש איזה עניין להימנע.

* * *

8. האם הגיוני שאדם יישא אישה נוספת? יש כאלו שטוענים בעדתם שמותר לשאת יותר מאישה אחת. האם זה מאושר על פי חוקי ההלכה?

בזמננו אי אפשר להתחתן עם יותר מאישה אחת, בין לאשכנזים ובין לספרדים.

כי אמנם מדין תורה מותר לאדם לשאת כמה נשים, אלא שנתנו חכמים עצה טובה שלא ישא אדם יותר מד' נשים (שולחן ערוך אבן העזר סימן א' סעיף ט').

אולם בזמנינו האשכנזים לא יכולים להתחתן עם יותר מאישה אחת, מכוח חרם שעשה רבינו גרשום מאור הגולה (לפני כאלף שנה) שלא לשאת יותר מאישה אחת (שם סעיף י').

וגם אצל הספרדים הדבר לא אפשרי - כי אמנם השלחן ערוך שם כתב, שרבינו גרשום לא החרים אלא עד סוף האלף החמישי. אולם כבר כתב בעל השלחן ערוך עצמו בפירוש סדר חליצה (אות מ"ו, נדפס בשלחן ערוך אבן העזר אחרי סימן קס"ט), שמכל מקום משביעין אותו בעת נישואין שלא ישא אישה על אשתו. ע"ש.

* * *

9. האם שומשום כלול בחמשת מיני דגן האסורים בפסח? האם חל עליו הכלל "בל יראה ובל ימצא"?

שומשום אינו חמץ אלא בגדר קטניות - ולכן לפי מנהג הספרדים מותר לאוכלו בפסח (ובתנאי שיש עליו הכשר).

אולם מנהג האשכנזים שלא לאכול קטניות בפסח, ולכן יש להם להימנע מאכילת שומשום בפסח (שלחן ערוך הרב סימן תנ"ג סעיף ג', חיי אדם כלל קכ"ז סעיף א', וכף החיים סימן תנ"ג סק"ט).

(צילום: shutterstock)

10. אם חג הפסח נכנס בצאת השבת, מתי עושים מכירת חמץ? הרי בערב שבת עדיין לא אוכלים מצה, אז חייבים לברך המוציא על לחם (חלה שזה חמץ). תודה

מכירת חמץ מתבצעת בערב שבת. יש להשאיר כמות חמץ שתספיק לשתי הסעודות הראשונות של שבת במקום מוצנע כדי שלא יתפזר (שלחן ערוך סימן תמ"ד סעיף א' ומשנה ברורה סק"ג), ואין להכליל חמץ זה במכירת חמץ.