האמא הפתיעה את בנה בהפסקה והייתה המומה ממה שראתה

בכל בוקר, ניקול קמלו מאורגון ארה"ב, הסיעה את בנה האנטר בן ה-6 לבית הספר, שנמצא רחוק למדי מביתם. בוקר אחד, ניקול התעוררה עם כאבי ראש, ובנוסף לכל, מכוניתה לא התניעה. היא ידעה שאם האנטר יאחר לבית הספר הוא יקבל ריתוק, אז היא החליטה לעשות את ככל שביכולתה בשביל שהוא יגיע בזמן.

תחבורה ציבורית לא הייתה אופציה, כי זמני ההסעות עברו והם גרו רחוק, אז ניקול הזמינה מונית ונסעה יחד עם האנטר לבית הספר. למרות מאמציה, האנטר הגיע באיחור של מספר דקות, וכשנכנס לכיתה, ניקול ראתה שהוא בוכה ולא הרגישה בנוח להשאיר אותו ככה, אז היא החליטה לחזור לבית הספר בזמן ארוחת הצהריים כדי לרומם את רוחו.

זו לא הייתה הפעם הראשונה שהאנטר איחר לבית הספר, אך לרוב זו לא הייתה אשמתו. ניקול סובלת מאוסטואופורוזיס (בריחת סידן), מה שמקשה עליה לתפקד, בעיקר בבקרים. אבל הפעם הוא איחר ממש בכמה דקות, אז היא כלל לא חשבה שהאנטר יקבל ריתוק או עונש כלשהו.

כשהגיעה לבית הספר, ניקול נכנסה לקפיטריה בזמן ארוחת הצהריים ולא האמינה למראה עיניה. היא ראתה את האנטר יושב בשולחן נפרד, כשמולו מחיצה לבנה שמנעה ממנו לראות או לתקשר עם ילדים אחרים, ועל שולחנו כוס לבנה ועליה כתוב "ריתוק". היא הביטה בבנה הקטן יושב בדמעות וליבה נשבר – האנטר הושפל בפומבי רק בגלל שאיחר בכמה דקות, ואפילו לא באשמתו.

ניקול לא התכוונה לעבור על זה בשקט. באותו רגע, היא צילמה את האנטר והעלתה פוסט לרשתות החברתיות שזכה לעשרות אלפי שיתופים, אחד מהם היה של סבתו של האנטר, שכתבה: "זה הנכד שלי, האנטר. הוא תלמיד בכיתה א'. המכונית של אמא שלו לפעמים לא אוהבת להתניע. לפעמים הוא מאחר בכמה דקות לבית הספר. אתמול, הוא איחר בדקה וזה מה שאמא שלו גילתה שעושים כדי להעניש אותו! הם עשו לו את זה 6 פעמים בשביל משהו שהוא מחוץ לשליטתו. הם לועגים לו מול התלמידים האחרים. המנהלת אחראית לזה. אמא שלו מצאה אותו שם בוכה ולקחה אותו הביתה. מישהו רוצה לעזור לי להציף את המנהלת הזאת בשיחות שאומרות לה כמה זה לא הולם?". מיד לאחר מכן, בית הספר הוצף בשיחות מהורים שזעמו על מדיניות בית הספר. בעקבות הסיפור של האנטר, הנהלת בית הספר הבינה שעשתה טעות ושינתה את מדיניות הריתוקים שלה.

אך לסיפור הזה יש גם סוף טוב. אביו של האנטר, מארק, הגיע למוסך כדי לאסוף את המכונית ששבקה כמה ימים לפני כן. הוא חשש שיבשרו לו שיאלץ להיפרד ממנה ולרכוש מכונית חדשה, אך גם לו ציפתה הפתעה גדולה.

שדרן רדיו, שסיפורו של האנטר נגע בו, ובעל המוסך, החליטו להתרים כספים מחברי הקהילה, ויחד הם אספו מספיק כסף כדי לקנות להאנטר ולמשפחתו רכב חדש. כשמארק הגיע למוסך, המזכירה הנחתה אותו להביט במיניוואן שחנה בחוץ ואמרה לו: "זה שלך". מארק היה המום ואמר: "אני פשוט נדהם לראות את הקהילה מתאחדת ככה. זה רק מראה לי שיש עדיין אנשים טובים שם בחוץ".