הכנסת ה-24 יצאה לדרך; לוין: "להקים ממשלה יציבה"

הכנסת ה-24 יצאה אחר הצהריים (שלישי) לדרך בישיבת פתיחה במעמד נשיא המדינה ראובן ריבלין, בה הצהירו חברי הכנסת אמונים לתפקידם. ברקע המשבר הפוליטי, קרא יו"ר הכנסת יריב לוין בנאומו לראשי המפלגות ולחברי הכנסת "להניח את המשקעים האישיים בצד ולהקים ממשלה יציבה הנשענת על רוב פרלמנטרי מוצק".

"אזרחי ישראל אמרו את דברם", פתח לוין. "הקולות נספרו והמושבים בכנסת חולקו. לכאורה תם, אך ספק רב אם נשלם. ארבע מערכות בחירות בתוך כשנתיים. מעבר לנזק שיש בכך לתפקודה השוטף של המדינה בכל התחומים, טמונה בכך גם סכנה גדולה לאובדן אמון הציבור במערכות השלטון ובשיטה הדמוקרטית עצמה".

לוין הוסיף כי לדמוקרטיה חסרונות רבים, אך הדגיש: "הדמוקרטיה הייתה, ועודנה, טובה בהרבה מכל שיטה אחרת. היא טובה משלטון טוטליטרי של גנרלים, הרומסים בכח הזרוע את רצון העם. היא טובה משלטון של פקידי ציבור, המשתמשים בכוחם כדי להשפיע על זהות הדרג הנבחר ולסכל את מדיניותו. היא טובה משלטון השופט, המתערב בחוסר סמכות בחקיקה ובפרט בחוקי היסוד. על הכנסת לעמוד על משמר מעמדה, על משמר הדמוקרטיה".

"חוסר היציבות שאנו עדים לו מעצים זאת אף יותר", הדגיש יו"ר הכנסת. "דווקא משום כך, האחריות המוטלת עלינו להשיב את היציבות ולהקים ממשלה היא גדולה במיוחד. ישראל זקוקה לממשלה, ישראל זקוקה לממשלה יציבה".

בהתייחסו להחלטתו של הנשיא להטיל את הרכבת הממשלה על ראש הממשלה בנימין נתניהו, אמר לוין: "אני קורא לכל ראשי המפלגות ולכל חברי הכנסת לשים סוף לחרמות ולפסילות האישיות. להניח את המשקעים האישיים בצד, ולהקים ממשלה יציבה הנשענת על רוב פרלמנטרי מוצק. זה אפשרי, אם רק יהיה רצון טוב. ראוי שנזכור כי למרות המחלוקות, גם בכנסת היוצאת, הכנסת ה-23, היו רגעים לא מעטים של עשייה משותפת".

בסיום דבריו פנה לוין לעמיתיו: "המנדט שקיבלנו אין פירושו שהכל מותר. ההיפך הוא הנכון. אני קורא ואף מפציר בכל אחת ואחד מאיתנו לנהוג באחריות ובאופן מכובד. להשמיע כל עמדה וכל ביקורת בנחישות וללא מורא, אך בשפה ראויה ובדרך מכבדת האחד כלפי השני, וכלפי כל אדם באשר הוא. הרוב המוחלט של חברי הכנסת מוכיחים מדי כהונה שהדבר אפשרי, וכי דברי חכמים אכן בנחת נשמעים".

ריבלין, שפתח את הישיבה, קרא בנאומו למצוא "מודל של שותפות" בין חלקי החברה: "אם לא נשכיל למצוא מודל זה, שיאפשר לנו לחיות כאן יחד, מתוך כבוד הדדי זה לזה, מתוך מחויבות האחד לשני, וערבות הדדית אמיתית – חוסננו הלאומי יעמוד בפני סכנה של ממש".

הנשיא התייחס למגפת הקורונה ולהתמודדות המשותפת מול הנגיף: "במערכה מול הנגיף המדבק, לא יכולנו לנצח איש איש בביתו, איש איש בקהילתו. נוכחנו עד כמה אנחנו תלויים זה בזה, עד כמה אנחנו זקוקים האחד לשני, עד כמה שותפי גורל אנחנו, בני השבטים השונים, אנו שנועדנו לחיות על הארץ הזו, לחלוק את ההישגים וההצלחות, ולעמוד ביחד למול המשברים".

בצל הפלונטר הפוליטי המתמשך, פנה הנשיא לחברי הכנסת: "אני ניצב מול פרלמנט שפיזר את עצמו ארבע פעמים בתוך פחות משנתיים. פרלמנט שוויתר פעם אחר פעם על הזכות לתת אמון בממשלה. המחלוקות החוצות את החברה שלנו הן מחלוקות של אמת. רבות מהן הן מחלוקות 'לשם שמיים'. אך לעיתים יש חובה להכריע גם במחלוקות קורעות, קשות, כואבות".

"המושבים שאתם יושבים עליהם, מכובדיי, הם יקרי המציאות. הכוח שניתן בידיכם, למול לחצני ההצבעה שלפניכם, הוא עצום. העם בישראל נושא אליכם את עיניו, ומצפה מכל אחד מכם לגלות מנהיגות. מנהיגות שיפה לשעה הנוכחית. מנהיגות הנאמנה לציבור שלה ולערכיו, אבל גם יודעת לסמן לו גבולות ולהתוות לו דרך. מנהיגות שבטוחה בדרכה, אבל רואה ביריב האידיאולוגי שלה לא אויב, חלילה, אלא שותף פוטנציאלי. מנהיגות שבתוך אווירת השבטיות יודעת להתרחק מבדלנות ומניכור, שאולי יפים לשעת הקמפיין, אבל הרסניים בבואנו לבנות מדינה ולהוביל עם. מנהיגות של שותפות ושל כבוד. זו המנהיגות לה זקוק העם בישראל בעת הזאת, והדבר מצופה לא רק מחבר הכנסת וחברת הכנסת עליהם מוטלת מלאכת הרכבת הממשלה, או הנשיא או הנשיאה החדשים שתבחרו, בשבועות הקרובים, אלא מכל אחד ואחת מכם, נציגי הציבור ומנהיגיו".

בסיום דבריו הצהיר ריבלין: "אני מאמין בעם הזה. אני מאמין בו מכיוון שזה הלקח שלימדה אותי ההיסטוריה – הרחוקה והקרובה. אני נולדתי בטרם קמה המדינה, בילדותי ראיתי את המאבק להקמתה וביום שבו הורם לראש התורן דגל המדינה היהודית והדמוקרטית. אני מאמין בו, מכיוון שהעם הזה הוכיח את כוחו בימי המגפה הזאת. אני מאמין. האמינו גם אתם".