מיהו ניצול השואה המבוגר ביותר בעולם ומיהו הצעיר משורדי אושוויץ?

בשנת 2016, הוכרז ניצול השואה ישראל קרישטל, אז בן 112, על ידי ספר השיאים של גינס כגבר המבוגר ביותר שחי בעולם, על פי מסמכים שנמצאו בפולין ואישרו את גילו. הוא התגאה בהיותו מניח התפילין הוותיק ביותר החי בדורו ומספר ימים לפני יום הולדתו ה-114, נפטר קרישטל, שהיה בשעתו שורד השואה המבוגר ביותר בעולם.

קרישטל נולד בשנת 1903 למשפחה יהודית בפולין והתחיל ללמוד בחדר בגיל 3. בגיל 10 הוא התייתם מאימו ובתום מלחמת העולם הראשונה גם מאביו.

בשנת 1920 הוא עבר לעיר לודז' והחל לעבוד במפעל הממתקים המשפחתי. 8 שנים לאחר מכן הוא נישא ונולדו לו 2 ילדים. כאשר פולין נכבשה על ידי גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה, הוא המשיך לייצר ממתקים בגטו לודז' אך איבד את שני ילדיו.

"במהלך השנים בהן חיו בגטו לודז' נפטרו שני בניו ממחלות כשהיו בני 8 ו-10. מה שהגן במעט על ישראל ואשתו רוב התקופה, היה הכישרון להכנת הממתקים", אמרה בתו שולה קופרשטוך בראיון. "הגרמנים חגגו ימי הולדת ונישואים, ואבי היה זה שהכין להם את כל דברי המתיקה. זה היה הקרש להצלת חיים, כי בזכות הממתקים היה אבי חיוני בגטו ולכן לא נשלח למחנות - אלא רק לקראת הסוף. אצל הגרמנים ימי הולדת הם אירוע, לכן הממתקים והשוקולדים היו הכרחיים בחגיגותיהם. ייצור הממתקים של אבי סיפק את צורכיהם, ולכן בהתחלה שמרו עליו ואף השיגו לו את חומרי הגלם".

ישראל קרישטל ז"ל

קרישטל ואשתו נותרו בגטו ובמאי 1944 נשלחו לאושוויץ בטרנספר שהיה בין האחרונים. באושוויץ שהו השניים עשרה חודשים, נשלחו למחנות עבודה וצעדו בצעדת המוות. קרישטל שקל אז 37 קילוגרם בלבד. רעייתו, פייגה, לא שרדה ונספתה.

לאחר המלחמה חזר קרישטל ללודז' והקים מחדש את מפעל הממתקים. הוא הכיר בעיר את בת שבע, שאף היא איבדה את משפחתה בשואה, והשניים נישאו ועלו ארצה ב-1950. לשניים נולדו שלושה ילדים אך אחד מהם נפטר בינקותו.

במהלך רוב שנות חייו, קרישטל ייצר ממתקים, אפילו לאחר שיצא לגמלאות, אך דבר אחד היה חסר לו – טקס בר מצווה. בשל מלחמת העולם הראשונה, הוא פספס את חגיגות הבר מצווה שלו, אז הוא החליט לעלות לתורה באיחור של... 100 שנה! בתו שולה אמרה בזמנו  כי "תמיד הפריע לו שלא חגגו לו בר מצווה. זו חוויה מתקנת".

ימים ספורים לפני יום הולדתו ה-114, הלך קרישטל לעולמו כשהוא מותיר אחריו בת ובן, נכדים ונינים רבים. "זכיתי באבא נהדר, שנתן לי הרבה ביטחון וכוח", אמרה בתו שולה לאחר פטירתו. "למרות כל מה שעבר, והוא הרי איבד את כל המשפחה בשואה, הייתה לו הרבה אופטימיות. בכל דבר הוא תמיד ראה רק את האור ואת הטוב. היו לו פרופורציות, והוא ידע מה שחשוב ומה שלא חשוב. זה מה שאני לוקחת ממנו. אני זוכרת שכאשר בעלי נפטר, הוא אמר לי 'תתנחמי בכך שיש לו חלקת קבר. היו באושוויץ הרבה אנשים שנספו ונשרפו, ולא זכו לקבורה. וכאן הוא נקבר באדמת ארץ הקודש".

פיטר גרינפלד – הניצול הצעיר ביותר

פיטר גרינפלד נולד בשנת 1940 והוא הצעיר מניצולי מחנה ההשמדה אושוויץ. קורות חייו שימושו בסיס לספרו של יוסי שריד "פפיצ'ק – הוא לא ידע את שמו".

גרינפלד נולד בפארג כיוזף (פפיצ'ק) קליינמן. הייתה לו אחות תאומה בשם מרתה ואחות גדולה בשם עמליה. בהיותו בן 4, חמישה מבני  משפחתו נלקחו על ידי הנאצים למחנה טרזין בצ'כיה ומשם הועברו לאושוויץ. בכניסה למחנה, הוא הופרד מהוריו ואחיותיו ונלקח לבלוק התאומים של ד"ר מנגלה, שם שהה עד לשחרור המחנה. אחותו התאומה נשלחה לבלוק התאומות. מאז לא ראה גרינפלד את בני משפחתו בחיים.

פיטר גרינפלד ז"ל. צילום: שלי חזיזה

ד"ר מנגלה ביצע ניסויים בבני אדם ובעיקר בתאומים על ידי עינויים קשים. הניסויים הנפשעים הובילו לקשיים תפקודיים של גרינפלד עד יומו האחרון. כשהמחנה שוחרר וגרינפלד יצא לחופשי, הוא היה בן 5 בלבד, הניצול הצעיר ביותר שיצא בחיים ממחנה אושוויץ. הוא לא זכר את שמו, מלבד הכינוי פפיצ'ק שנתנה לו אימו. ביציאה מהמחנה, גרינפלד הקטן נרדם על השלג עד שמצא אותו איש בשם שמואל גרינפלד שלקח אותו לביתו ונתן לו את שמו. לאחר מותו, בתו של שמואל אמצה את פיטר באופן רשמי. הם גרו בהונגריה עד שגריפלד פגש את אשתו ונולדו להם שלושה ילדים. בשנת 1979 הם עלו ארצה.

במהלך חייו, גרינפלד רצה להנציח את השואה והוא ליווה מסעות לפולין כאיש עדות. באחד ממסעותיו, הוא פגש את חבר הכנסת דאז, יוסי שריד, וסיפר לו על הזוועות מימיו בשואה. שריד סיפר כי גרינפלד סבל מכאבים במהלך כל חייו בעקבות העינויים הקשים שעבר אך לא הייתה לו יכולת כלכלית לקנות תרופות. שריד הנציח את סיפור חייו בספר "פפיצ'ק – הוא לא ידע את שמו".

גרינפלד חי לבד בביתו שבאשקלון ולפני כ-4 שנים הוא נפטר.