הרבנית ימימה מזרחי
הרבנית ימימה מזרחי בטור מצמרר ליום השואה 2021: "זה השיעור הכי גדול"
איך מודיעים לנעמה הר כסף שאביה נהרג, ומה עושים כשילד בן 3 חוצה את הכביש לאבא – ונדרס למוות? וכיצד כל הטרגדיות הללו מתקשרות ליום השואה, ליום הזיכרון, ולפרשת השבוע? הרבנית ימימה בדרכה המופלאה זורה עלינו טל של תחיה ונחמה
- הרבנית ימימה מזרחי / פרשה ואישה
- פורסם כ"ו ניסן התשפ"א |עודכן
(בעיגול: הרבנית ימימה מזרחי)אנחנו בתקופה של ימי זיכרון,
שמציפים את השאלה הענקית:
איפה היה האלוקים בשואה?
זו הרי השאלה שעולה בכל סמינר קירוּב,
בכל פעם שאת פוגשת אנשים קצת מתריסים
כלפי ריבונו של עולם.
השאלה הזו נשאלת גם בפרשת השבוע, "שמיני".
שני בנים מופלאים וצדיקים יש לאהרון הכוהן ולאלישבע.
הם נכנסים לקודש לשרת את ריבונו של עולם
ויוצאים שרופים בְּכֻתֳּנֹתָם (ויקרא י', ה).
ואיך יכול להיות שכשהם בדרך לאבא,
רצים לאבא באהבה גדולה,
הם מתים?
ילד קטן בן שלוש חוצה השבוע את הכביש בריצה,
כי אבא מעבר לכביש והוא רץ לאבא,
אז איך הוא נדרס בדרך בכזה אירוע טראגי?
איך אומר הנביא –
עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָל הַיּוֹם, נֶחְשַׁבְנוּ כְּצֹאן טִבְחָה (תהילים מ"ד, כג).
אנחנו אמורים להיות הצאן של הרועה האוהב והשומר,
אז איך נטבחים אנשים ככה?...
שילה סעד ז''ל
במילים של רבי נתן מברסלב,
ימי העומר הם שאלה גדולה
של "אַיֵּה? אַיֵּה? איפה אתה?".
רגע, האם מותר לשאול "איפה היה האלוקים בשואה?"
ורבי נחמן מברסלב יאמר:
בשנייה שאתה שואל את השאלה הזאת,
אתה הגדול שבמאמינים.
כשמישהו שואל "אַיֵּה?",
הוא בכיוון.
זה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ לְהַעֲרִיצוֹ (מתוך סידור התפילה, נוסח "קדושה").
בעצם השאלה "אז איפה הוא"
אנחנו מנכיחים אותו ("ליקוטי מוהר"ן" תנינא י"ב).
מעולם לא הבנתי את זה לעומק, עד השבוע.
הלכתי לנחם את משפחת הר כסף בבני ברק.
האבא, הרב חיים הר כסף ז"ל,
נהרג בתאונת דרכים בחול המועד פסח.
האמא, רויטל המופלאה,
מספרת לי שהילדה נעמה מתעוררת אחרי ניתוח של 12 שעות.
היא זוכרת שהייתה תאונה,
היא זוכרת כאוס
והיא לא יודעת מה קרה.
צריך לבשר לה שאביה לא בחיים.
"אני לא מסוגלת", רויטל אומרת.
"לא מסוגלת לעשות את זה. איך עושים את זה?"
ומגיע אדם חכם, מומחה לנפש במצבים כאלה,
שלא נדע
והוא אומר לה: "את לא אומרת לילדה מילה
עד שהיא שואלת 'ואיפה אבא? אַיֵּה אבא?'"
"ימימה, אני עומדת ליד הילדה 20 דקות.
היא נסערת, זוכרת כל פרט מהתאונה.
ולא שואלת על אבא שלה.
הדקות חולפות ואז היא אומרת סוף סוף
'רגע, אמא. ואיפה אבא?".
עכשיו סוף סוף אפשר לענות לה: "אבא נהרג", שלא נדע.
כי ברגע שהיא שואלת,
השאלה מעידה שיש לה כלי לעמוד בכל גזרה.
כי היא מחפשת אותו
ולכן היא יודעת שהוא נוכח,
גם כשהוא נראה נעדר.
כך, מי שיש לו כלי לשאול את השאלה
"איפה? איפה היה ה' בשואה?",
יכול לעמוד בתשובה (או בהיעדרה).
התשובה צריכה את הקושייה!
זה ממש נתן לי לימוד מאוד גדול.
בעצם, לומר "איפה אתה"
זו פנייה לנוכח
(את הרי לא תשאלי את האוויר...).
ולכן, אומר רבי נחמן,
"אַיֵּה?" היא שאלה לגיטימית.
זו לא שאלה חסרת כבוד,
אדרבה, היא בדיוק מקום כבודו של הקב"ה.
היכן שקורה דבר אנושי מזעזע,
יחפשו את אלוקים
וזה מכבד אותו מאוד.
ומנכיח אותו.
את שואלת "אַיֵּה?"
ועכשיו את תיעני: "כאן מְקוֹם כְּבוֹדוֹ".
שאלת מה קרה לאבא וברגע ששאלת,
לא משנה אם זה מכיוון ההתרסה או מכיוון האהבה וההודיה,
אפשר לספר לך.
ואת בן אדם לא-לבד. בן אדם עם כוח.
אלה באמת ימים של
"אַיֵּה, אַיֵּה, אַיֵּה? אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ?
אנחנו בסך הכל רוצים לְהַעֲרִיצוֹ,
לא חלילה לחשוב
שהוא א-ל עריץ וחסר רחמים חס ושלום".
ואנחנו בואכה שבת מברכין אייר.
"אייר" – ראשי תיבות "אֲנִי ה' רֹפְאֶךָ" (שמות ט"ו, כו)
ואישי הצדיק האיר לי ראשי תיבות נוספים:
"איפה ה' רופאך?".
בכל פעם ששואלים "אַיֵּה?
מי אחראי על כל הכאוס הזה?"
ה' אומר: "אני. אֲנִי ה' רֹפְאֶךָ".
השאלה הזו היא כבר רפואה והנכחה של האלוקים.
אז תשאלו "איפה?".
ובכל פעם שתשאלו "איפה היה אלוקים?",
התשובה היא: בשואה.
בשואה הוא היה הכי הרבה,
כי לא הפסיקו לחפש אחריו,
לבקש תשובות – אבל ממנו.
וכשמבקשים ממנו, אז הוא תמיד הכי נמצא בעולם.
זה השיעור הגדול של הזמן הזה.
