איך יוצרים שינויים אמיתיים במערכת הנישואים?

במערכת נישואים, מערכת שבה שני אנשים חיים יחד, לא ייתכן שלא ידרשו מדי פעם שינויים והתאמות בהרגלים, בחשיבה ובאורח החיים. כדי לעשות שינויים בצורה נכונה ומוצלחת שתועיל לבני הזוג, צריך לדעת איך לנהל את השינויים. שינוי לא נכון עלול לפגוע במערכת היחסים, בעוד ששינוי נכון מקדם ומשפר אותה.

שינויים וכוח הרצון

במקרים רבים, כאשר אדם מצפה לשינוי – מעצמו או ממישהו אחר – הוא יוצא מתוך נקודת הנחה שהשינוי תלוי בכוח הרצון שלו, כלומר: אם ירצה מספיק הוא יצליח להשתנות. יש הנחה רווחת ש"הכול תלוי ברצון", וכאשר אדם מנסה משהו ולא מצליח, תמיד יִמָּצֵא האדם החכם שיסביר לו שהוא לא רצה מספיק, כי כשרוצים באמת – הכול אפשרי. אנשים אוהבים לחשוב כך, כי הדבר גורם להם להרגיש שסוד ההצלחה נמצא אצלם בידיים.

האמת היא שכמו בכל דבר אחר, זה נכון ולא נכון. נכון שכוח הרצון הוא מרכיב חשוב בהצלחה, ולא נכון שהוא כל כך חזק ומשמעותי. דבר ראשון – כוח הרצון לא תלוי בנו בצורה מוחלטת, וגם אם נגיד לעצמנו שוב ושוב שאנחנו צריכים לרצות, זה לא יגרום לכוח הרצון להיכנס לפעולה. דבר שני – הרצון, הדחף של האדם לקום ולפעול, הוא בדרך כלל בעל תוחלת חיים קצרה. הוא נוטה להתפוגג די במהירות. הרצון לבדו לא מספיק, וצריך לצרף אליו עוד מרכיבים כדי להצליח. אי אפשר לסמוך רק עליו.

אנשים רבים הצליחו לעשות שינויים ולקבע אותם במציאות גם מבלי שרצו בכך, ובהמשך נדבר על כך ונסביר.

דרכי פעולה

דבר ראשון, כדי לעשות שינוי בריא ואמיתי בחיים – צריך קודם כל אסטרטגיה נכונה. דרך הפעולה שבה האדם נוקט חשובה יותר מכמות כוח הרצון שיש לו. גם כאשר אדם לא מרגיש רצון להשתנות, יש דרכים שעוזרות לו להתמיד אפילו בלי החשק וההתלהבות.

אף דיאטן לא יאמר לאף אדם, גם אם יש לו כוח רצון אדיר, שימשיך לקנות ממתקים ומאכלים משמינים כרגיל, ופשוט יתאפק ולא יאכל אותם. דיאטה כזו תיכשל תוך זמן קצר מאוד, כשבכל פעם האדם מבטיח לעצמו שמחר הוא יתחיל דיאטה, והפעם באמת.

הגישה הבטוחה היא לקבל את עצת חז"ל "אל תאמין בעצמך עד יום מותך", ולתכנן את השינוי מראש כך שלא נצטרך להסתמך על כוח הרצון. כאשר יש רצון וחשק זה מצוין ועוזר, אבל אי אפשר להישען רק עליהם. צריך להיות בטוחים שנדע להתמודד גם בלעדיהם.

בדיאטה, לדוגמא, השיטה היא לא להכניס לבית בכלל אוכל לא בריא, לתכנן ארוחות בקפידה, ולהכין מראש נשנושים קטנים ובריאים שיהיו כאשר יצר האכילה יגיע. לא להסתמך על כך שכוח הרצון יעזור לנו לעמוד בפיתויים, אלא בכלל לא להגיע למצב שבו הפיתויים קיימים. לצורת התנהלות כזו יש סיכוי גדול בהרבה להצליח.

כך גם לגבי נישואים. לפעמים אנחנו צריכים שבן או בת הזוג יעשו שינוי מסוים בהתנהגות עבורנו. טעות היא לומר "זה צריך לבוא ממנו, הוא צריך באמת לרצות את זה – אחרת זה לעולם לא יעבוד". זה לא נכון. לפעמים הפרטנר שלנו לאו דווקא רוצה לעשות שינוי מסוים, אך הוא מוכן לעשות זאת למעננו. זה יכול לקרות, ואין עניין לחכות עד שהוא יחוש הזדהות עמוקה ופנימית עם הצורך שלנו וירגיש מעצמו שהוא רוצה ונלהב לעשות שינוי.

לפעמים אפשר לעורר את רצונו של האדם ולשכנע אותו גם בלי שזה "יבוא ממנו". מצאנו ברש"י כמה פעמים על המילה "ויקח" שהכוונה היא לקחת בדברים, לעורר את הרצון ואת הכוונה. מה שצריך לעשות הוא פשוט לבקש בצורה אמיתית ומשכנעת.

יכול להיות שנבקש, ובן או בת הזוג יסכימו, אך לא יעשו זאת מתוך חשק והתלהבות. כאן מגיע החלק שלנו. התפקיד שלנו הוא לעזור להם לשמר את השינוי ולהתמיד בו. כלומר, החלק שלנו הוא בשלב השימור.

כבר דיברנו על כך שבשינוי ישנם שלב ההחלטה ושלב השימור. כאשר בן או בת הזוג עושים שינוי למעננו – למשל להתחיל לעזור יותר במטלות הבית – אפשר לומר "סוף סוף הוא תפס את עצמו בידיים, הגיע הזמן... מה פתאום שאודה על כך? זוהי מחוייבות בסיסית שלו!"; אפשר, אך כמובן שגישה שכזו לא תועיל במיוחד, וכנראה שהשינוי יעלם ולא יחזיק מעמד. יתכן שהחשיבה הזו הגיונית, אבל ללב יש היגיון משלו.

אפשר גם להתחשב בעובדה שלבן או בת הזוג אין כוח רצון שמניע ודוחף אותם (שהרי זה שינוי שהם עושים עבורנו), ועל כן הם צריכים הרבה עזרה, חיזוק ועידוד. אם ניצור בבית אווירה טובה ואוהדת, יהיה להם הרבה יותר קל להתמיד בשינוי ולקבע אותו במציאות. אם תנקטו בגישה הזו – שמתנהלת על פי היעילות ולא על פי ה'צדק' וה'הגינות' – תגלו שכוח רצון לא הכרחי עבור שינוי, ושאסטרטגיה טובה מעניקה עזרה ודחיפה שהרצון בלבד לא מסוגל להעניק.

ובשולי הדברים, אם להעמיק קצת יותר – אומרים ש"למשחק קלפים דרושים שניים". במקרים רבים, הסיבה לכך שלאחד מבני הזוג יש התנהלות בעייתית שצריכה שינוי נעוצה גם בצד השני. אולי הוא לא ביקש והסביר מה הוא רוצה, אולי הוא איפשר את ההתנהגות הלא נכונה, אולי הוא יצר אווירה לא טובה שהביאה לכך. בכל מקרה, הכלל הוא שלפעמים גם אנחנו אשמים בכך שבן או בת הזוג מתנהגים בצורה מסוימת, ועל כן גם אנחנו צריכים לעזור – ואי אפשר לפטור את עצמנו באמירה "זו הבעיה שלו, והוא צריך לתקן את זה".

פיתוח נטיות באווירה חיובית

לפעמים אחד מבני הזוג מנסה לעשות שינוי, לדוגמא – בעל שמתחיל להיות מסודר ומאורגן יותר ולהקפיד על הניקיון בבית. מדי פעם – כמו בכל דבר אחר בחיים – יש נסיגות וכשלונות, ולא תמיד הוא מצליח לעמוד בהחלטה. אם אשתו תגיד משהו כגון "סימן שזה לא אמיתי... אם השינוי היה אמיתי, היית מחזיק מעמד", היא תפגע בתהליך השינוי. צריך להפנים שכן, יכול להיות בהחלט שזה לא שינוי 'אמיתי'. יכול להיות שאם הבעל היה חי לבד הוא לא היה מרגיש צורך להשתנות וממשיך לחיות באי סדר ללא כל הפרעה. עם זאת, כרגע הוא כן מנסה לעשות שינוי למען הזוגיות והאווירה הטובה, והשינוי הזה בהחלט יכול להצליח ולהתקבע כחלק מהרגלי החיים – אם אשתו תשכיל לעודד, לתת חיזוקים חיוביים ולפרגן.

קישור תחושה חיובית עם עשייה מסוימת הינו יעיל ביותר כאשר מנסים לפתח נטייה או תכונה כלשהי. אגב, יכול מאוד להיות שגם אצל האישה, שכל כך אוהבת סדר וניקיון, התכונה הזו התפתחה בצורה כזו. אולי בבית שממנו הגיעה עודדו מאוד להתנהג כך וקישרו את הסדר והארגון עם חוויות חיוביות ומחמאות ותגמלו על כך.

זה בסדר גמור שאחד מבני הזוג משתנה אך ורק למען השני, ותפקידו של האדם שלמענו נעשה השינוי הוא לעודד ולשמר את ההתנהגות הרצויה. גם אם המשתנה חוזר מדי פעם לדפוסים ולהרגלים הישנים, חשוב מאוד לא לפגוע ולהעביר ביקורות, ולא לומר שזהו סימן לכך שהשינוי לא אמיתי ולא יכול להצליח.

נזכור שהשינוי אינו מובן מאליו, ושהוא תמיד דורש מאמץ – גם אם מדובר במשהו שנראה לנו פשוט ובסיסי. נסתכל עליו בתור מתנה שבן או בת הזוג מעניקים לנו, ונשתדל להודות ולפרגן ככל יכולתנו. דבר נוסף שחשוב לזכור הוא שכל שינוי קטן הוא פתח לשינוי גדול שיגיע בהמשך, ואסור להמעיט בערכם של אף מאמץ ואף ניסיון. העיקר שהמוטיבציה והרצון הטוב לשינוי יִשָּׁמְרוּ, ומהמקום הזה תגיע התוצאה שאנו מקווים לה.