חוקרים באוניברסיטת תל אביב: פריצת דרך במאבק בסרטן המוח

מחקר חדש של חוקרים מאוניברסיטת תל אביב עשוי לחולל תפנית משמעותית במאבק בסרטן המוח הקטלני מסוג גליובלסטומה. המחקר כלל צוות בינלאומי של חוקרים בהובלת פרופ' רונית סצ'י-פאינרו, העומדת בראש המרכז לחקר הביולוגיה של הסרטן ובראש המעבדה לחקר סרטן וננו-רפואה בפקולטה לרפואה על שם סאקלר באוניברסיטת תל אביב. הוא מומן על ידי הקרן לחקר הסרטן בישראל (ICRF), מועצת המחקר האירופית (ERC), קרן קאהן, האגודה למלחמה בסרטן והקרן הלאומית למדע, ותוצאותיו מתפרסמות היום (ראשון) בכתב העת היוקרתי Nature Communications.

בתחילת המחקר, החוקרים זיהו כשל במערכת החיסונית של המוח, שמגביר את החלוקה וההתפשטות של תאים סרטניים מסוג גליובלסטומה במקום לעכב אותם. הכשל נובע כתוצאה מהפרשה של חלבון במוח בשם P-Selectin (SELP), שבעזרתו מערכת החיסון מבצעת את הפעולה ההפוכה ומאפשרת את חדירותם של תאי הסרטן ברקמת המוח.

בשלב הבא, הצליחו החוקרים לעכב את הפרשת החלבון, והראו כי על ידי עיכוב של ה-SELP ניתן לנטרל את ה"כשל" במערכת החיסונית, להחזירה למסלול עבודה תקין ובכך לבלום את התפשטותו של הסרטן חשוך המרפא.

גליובלסטומה הינו הסוג הקטלני ביותר של גידולי סרטן במערכת העצבים המרכזית, והוא מהווה את מרבית הגידולים הממאירים שמקורם במוח. מדובר בסרטן אלים, פולשני ומהיר, כאשר ברוב המקרים הטיפולים הקיימים אינם עוזרים והחולים נפטרים כעבור כשנה מהתפרצות הגידול. יתרה מכך, הגליובלסטומה מוגדר כ'גידול קר', שאינו מגיב לניסיונות אימונותרפיים לעידוד מערכת החיסון לפעול נגדו.

במסגרת המחקר, החוקרים ביקשו תחילה להבין מדוע תאי מערכת החיסון של המוח (מיקרוגליה) אינם מעכבים את הסרטן. בהובלת הדוקטורנט עילם ייני, נערכה השוואה בין רקמות מוח בריאות לרקמות גליובלסטומה. לצורך כך, החוקרים שיתפו פעולה עם מנתחי מוח מהמרכז הרפואי איכילוב בתל אביב ועם מנתחי מוח מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס וממכון ליבר בארצות הברית.

"רצינו לדעת למה המערכת החיסונית במוח לא עושה את העבודה שלה", מתארת פרופ' סצ'י-פאינרו. "לכן בדקנו את האינטראקציות בין תאי מערכת החיסון במוח לתאי הגליובלסטומה בגידולים שהוסרו זה עתה מחולים. למרבה ההפתעה, מצאנו כי לא זאת בלבד שתאי המיקרוגליה לא פועלים כדי לבלום את התאים הסרטניים, הם משחקים תפקיד שלילי מכריע בחלוקתם, בהתפשטותם ובהתניידותם".

מאחר שתאים מדברים אלה עם אלה באמצעות חלבונים, צוות החוקרים בדק מהם החלבונים שמופרשים כאשר תאי מערכת החיסון מסוג מיקרוגליה באים במגע עם תאים סרטניים מסוג גליובלסטומה ומצא שישה חלבונים שבאו לידי ביטוי יתר. בשלב הבא, פרופ' סצ'י-פאינרו וצוותה עיכבו כל אחד מהחלבונים כדי לנסות ולבודד את החלבון האחד שמאפשר לגידול הסרטני "לשעבד" את מערכת החיסון של המוח למטרותיו – ולהתפשט. בדרך זו מצאו החוקרים, כי חלבון בשם SELP הוא שמשבש את תפקודה של המערכת החיסונית ומאיץ את הגידולים מסוג גליובלסטומה.

"מדובר בחלבון מוכר, שמסייע לתאים – בעיקר לתאי דם לבנים ולתאי אנדותל המרכיבים את כלי הדם – לנוע בתוך הגוף", מסבירה פרופ' סצ'י-פאינרו. "המפגש בין תאי הגליובלסטומה לתאי המיקרוגליה גורם להם לבטא את חלבון ה-SELP בכמויות משמעותיות. במחקר הצלחנו להראות שה-SELP המוגבר מסייע לתאי הסרטן לנדוד, וכן לחדור לתוך רקמת המוח".

לאחר שהחוקרים עיכבו את ה-SELP על דגימות הגידולים מהחולים, הם הבחינו שהגידולים מפסיקים להתחלק, מפסיקים לנוע ומפסיקים להיות פולשניים. תוצאות דומות הושגו גם בגידולים בחיות מודל וגם במודלים תלת-ממדיים. בהמשך בוצעה גם אנליזת ריצוף רנ"א ברמת התא הבודד, בשיתוף פעולה עם המעבדה של ד"ר אסף מדי מהמחלקה לפתולוגיה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב; גם שם זוהתה ירידה בתכונות הסרטניות של התאים והפעלה של מערכת החיסון כנגד התפשטות הגידול במקרים בהם ה-SELP הושתק והקשר בין המיקרוגליה לתאי הגליובלסטומה שובש, מה שהוביל לעיכוב התקדמות הסרטן במוח.

פרופ' סצ'י-פאינרו מדגישה כי "למחקר החדש עשויות להיות השלכות טיפוליות מצילות חיים". לדבריה, בצירוף מקרים נערך בימים אלה ניסוי קליני בשלב שני לעיכוב SELP למטרה אחרת לגמרי, לטיפול בכאב באנמיה חרמשית. היא מביעה תקווה, כי מכיוון שהוכח שהטיפול המעכב את ה-SELP בטוח לשימוש בבני אדם, תיסלל הדרך לאישור מהיר יחסית של ניסוי קליני להתוויה מחדש של הטיפול לגליובלסטומה: "לצערי, חולי גליובלסטומה זקוקים לטיפולים חדשים באופן מיידי. הטיפול שלנו יכול להוות את התפנית הנחוצה כל כך במלחמה בסרטן המייאש מכולם".