אני, ריעות לוי, מדליקה משואה זו לכבוד האמהות לילדים מיוחדים

אני, ריעות לוי
בתם של אליעזר ובלהה, יבדלו לחיים ארוכים.
אשתו של אברהם
ואמא של ארבעה ילדים
וביניהם ילד שנפגע במוח בתאונת דרכים.
מרשה לעצמי
להדליק משואה
קטנה
שלא תודלק בטקס עם מיליוני צופים
שהדלקתה לא תשודר בטלוויזיה
ולא ימחאו לי כפיים...

אני מדליקה משואה
לכבוד כל האמהות
לילדים המיוחדים
שמתמודדות יום יום
ושעה שעה
עם כאב שקשה לתאר אותו.
לאמהות שלא חושבות על עתיד ילדיהן
כי מפחיד לחשוב עליו.
לאמהות שמטפלות בילדים המיוחדים
שתמיד יישארו ילדים
מחתלות, מקלחות, מאכילות, מלבישות.

אני מדליקה משואה
לכל האמהות
שהתנפץ להן החלום לילד בריא.
אם זה באולטרסאונד כשגילו שהילד מיוחד
בלידה
או בתאונת דרכים.

המשואה תאיר את הלבבות הכואבים
ואת העיניים שכולאות את הדמעות.
תתן כוחות בימים שכבר אין כח
בימים שהיאוש תוקף ומכרסם בתקווה.

אני מדליקה משואה
לאמהות הגיבורות
שיוצאות עם ילדיהן המיוחדים
לטיולים, להצגות, לתהלוכות
וסופגות מבטי רחמים וכאב
ורואות ילדים בריאים
בגיל של ילדם המיוחד
רצים, מחלקים דגלים, שרים, מנפנפים
ומביטות בילדם הכלוא בכסא הגלגלים
ולא זז
וממשיכות לצעוד בגאווה.

המשואה תאיר את הימים החשוכים
בהם אנו רוצים לשלוח את הילד למוסד.
כשכלו הכוחות
תזרים כוחות לידיים הכואבות של ההורים
ותרים את גבם הכפוף
לאחר שהרימו את ילדם הנכה.

אני מרשה לעצמי
להדליק לי משואה קטנה
שבעוד מספר ימים
"נחגוג" שמונה שנים לתאונה
ואני עדיין מחייכת
ורוצה להתקדם בחיים.
מרשה לעצמי לכאוב
ומשנסת כוחות לצאת מהכאב.

אני מדליקה משואה זו
לכל האבות התומכים בנשותיהן בשעות הקשות
ושכל ההתמודדויות שכתבתי
הם גם חווים וכואבים.
שנוסעים לטיפולים עם הילד
שוקלים אותו, הולכים איתו לבדיקות
לוקחים אותו לתפילות
והלב נחמץ, על ילד שאיתך
אך בעולם משלו.

לאחים של המיוחדים
הגאים במיוחד שלהם
ועוזרים להוריהם בטיפול בילד.

אני מדליקה משואה
לכל המשפחות המיוחדות
שלא מקבלות פרסום
ולא עושים עליהן כתבות
וההתמודדות שלהן
היא יומיומית
ושואבת
ודורשת
ומשבשת את החיים.

ולתפארת מדינת ישראל.

המייל של ריעות לוי (נשים בלבד) - reutlevik@gmail.com  

לכל הטורים של ריעות לוי, לחצו כאן.