מנדלבליט לבג"ץ: אין עילה להוציא כעת את נתניהו לנבצרות

היועץ המשפטי לממשלה הגיש היום (שני) לבג"ץ תגובה מקדמית לעתירה של התנועה לאיכות השלטון, שדרשה מבית המשפט להורות על הוצאתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לנבצרות מתפקידו. מנדלבליט השיב, כי "מכלול הנסיבות הרלוונטיות הקיימות אינו מבסס בעת הזו עילה לקביעה שיפוטית לפיה נבצר מראש הממשלה למלא את תפקידו. אשר על כן, העתירה אינה מגלה להתערבות שיפוטית בעניין ודינה להידחות".

בתגובה צוין, עם זאת, כי "לא ניתן לשלול באופן קטגורי את האפשרות כי בנסיבות קונקרטיות חריגות, תקום עילת נבצרות תפקודית הנובעת מכך שראש הממשלה הינו נאשם בפלילים. לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, עמידתו של נאשם בעבירות חמורות הנוגעות לטוהר המידות, שמשפטו מתנהל בימים אלו בבית המשפט המחוזי בירושלים, בראשות הממשלה – אשר בין היתר נדרשת למנות בעלי תפקידים מרכזיים במערכת אכיפת החוק וברשות השופטת – אכן מעוררת קשיים משמעותיים, במישורים שונים".

מוקדם יותר הגיש נתניהו לבג"ץ תגובה מקדמית לעתירה, וביקש לדחותה על הסף. בדברי התשובה שהגישו בשמו עורכי הדין מיכאל ראבילו, רועי שכטר ואופק ברוק, נכתב כי העתירה מהווה "ניסיון חמור ביותר לגרור את מערכת המשפט לתוך הקלחת הפוליטית ולגרום לה להחליט בניגוד לחוק ובניגוד להכרעת המוסדות הדמוקרטיים הנבחרים האם ראש הממשלה יכול להמשיך ולכהן בתפקידו. שום משחקי מילים לא יוכלו להסתיר את העובדה שיש כאן ניסיון לעקור מן השורש את רעיון ריבונות העם. מי שמבקש לשנות את השלטון במדינה דמוקרטית צריך לשכנע את הבוחר, ולא לנסות ולשנות את הכרעת הבוחר באמצעים משפטיים מלאכותיים תוך גרירת בית המשפט הנכבד לשדה הפוליטי".

עורכי הדין הוסיפו כי "עם כל הכבוד, היועץ המשפטי לממשלה הוא בעל תפקיד שלא נבחר על ידי הציבור, ואין אפשרות או היגיון להעניק לו סמכויות מרחיקות לכת של הדחת ראש ממשלה מכהן, כאשר הסמכויות לא ניתנו לו בחוק כלשהו והמחוקק בחוק היסוד בחר דווקא שלא לאפשר לו להשפיע על זהות ראש הממשלה, בכך שקבע שהגשת כתב אישום נגד חבר כנסת לא מונעת ממנו לכהן כראש ממשלה".

כזכור, בג"ץ דחה אתמול את עתירתה של קבוצת "מבצר הדמוקרטיה", שדרשה לבטל את החלטתו של נשיא המדינה ראובן ריבלין להטיל על נתניהו את המנדט להרכבת הממשלה. השופטים ג'ורג' קרא, דוד מינץ ויוסף אלרון קיבלו את עמדתו של מנדלבליט, וכתבו כי "דין העתירה להידחות על הסף".

"העותרים לא הצביעו על פגם שנפל באופן מימוש הסמכות הנתונה לנשיא", נכתב בפסק הדין. "לנשיא המדינה מעמד ייחודי כאשר גלומה במוסד הנשיאות סמליות מיוחדת, וכך גם נתונה לנשיא חסינות מוחלטת, והיקף הביקורת השיפוטית על הכרעותיו הינו מצומצם ביותר. בראי המתואר, כמו גם נוכח פסיקת בית משפט זה על פיה תקופת בחירות (במובן הרחב) היא תקופה רגישה מבחינה פוליטית אשר ראוי כי בית משפט ינהג לגביה באיפוק ובריסון, אין העתירה מגלה עילה להתערבות".