הנרקיס וסביבתו: מה הוא נרקיסיזם וכיצד הוא משפיע על הסביבה

לאחרונה אנו עדים לתופעה מעניינת של גילוי ושיח ער ברשתות החברתיות על אנשים עם קווים נרקיסיסטיים. השיח מתרחש בין הנפגעים, נפגעי מערכות יחסים עם אנשים עם קווים נרקיסיסטיים.

מי הם אותם אנשים עם קווים נרקיסיסטיים?

בקצרה, שם התופעה הנקראת נרקיסיזם בא מהמיתולוגיה היוונית, שמספרת על נרקיסוס שהיה יפה תואר, הביט בבבואתו בביצה, והתאהב בדמות הנשקפת אליו. עונשו שיהיה כלוא בתוך התבוננות זו. נגזרו עליו חיי בדידות והוא גווע ברעב ובצמא, וכאשר מת הפך לפרח הביצה.

אצל אנשים, גברים ונשים כאחד, שחוו לרוב הורות מנותקת, קשה, כביכול הנפש, כדי להגן על עצמה מן הרעל של ההורה (לפעמים גם שני הורים), מייצרת ניתוק עמוק מן החלק האותנטי. תיתכן גם נטיית אופי חרדתית יותר לפיתוח קווים נרקיסיסטיים.

הנפש כאילו סגרה את ליבתה בתוך תיבה וזרקה את המפתח לים. התיבה נשכחה.

כך נוצר חלל נפשי שסביבו נבנו מעין פיגומים, עצמי כוזב המבוסס על הבנתו המופנמת, לאו דווקא הבנה שכלית, של הילד הקטן את מה ההורה צריך ממנו על מנת שיתחבב עליו, על מנת שיאושר על ידו.

באופן זה הוא מייצר את צורת ההתקשרות שלו עם האחר. דבר זה כמובן מתרחש ברמה הלא מודעת, וכך גם ההתקשרות עם האחר. הנרקיסיסט הוא בעצם אדם חרדתי ביותר, ומנותק מרגשותיו, בפרט אלה המחברים אותו עם אחרים ומייצרים אינטימיות. המנגנון הנרקיסיסטי בעצם "שומר" על נפשו מפני הריק הפנימי, שלא יתגלה אותו ריק לאחר, ואז הכל יקרוס. זכרו, זה לא מודע.

הנרקיסיסט חווה את עצמו אמיתי, זה מה שהוא.

דברים אלו נאמרים באופן כללי ומקוצר ביותר, על מנת לקבל מושג על מקומו הנפשי של הנרקיסיסט.

לנרקיסיזם גוונים וסוגים. יש מנעד הנע מהפרעת אישיות נרקיסיסטית ועד קווים קלים של נרקיסיזם.

הנרקיסיסט לא אוהב את עצמו. האדם שהוא הכי שונא זה הוא עצמו.

נרקיסיסט, בין אם הוא גבר או אישה, יכול להיראות כאדם מוצלח, בעל חסד, או מנהל נהדר, נחמד, כריזמטי, נאה, משדר הצלחה. מאחר שאלו הם פיגומים, כלומר עצמי כוזב, הקושי יורגש יותר עם סביבתו הקרובה והאינטימית, מפני שזהו מצב שדורש יותר אינטימיות, פתיחות, רגישות לאחר ומחויבות. שם יצוצו הבעיות ושם יושלכו הריק והכאוס הפנימי על האחר שאינו יודע שהוא מקבל השלכה ומתחיל להתערער, חושב שהריק הוא שלו, ועוד.

כך שמה שנראה ונחווה על ידי הציבור כאישיות נהדרת ומיוחדת, תחווה על ידי הסביבה הקרובה כסיוט והתעללות מתמשכת. בדרך כלל יהיו אלה בן/בת הזוג והילדים, או עמיתים לעבודה, כל סביבה קרובה שמחייבת מידה של אינטימיות ושיתוף פעולה תקבל את ההשלכות הללו.

בעצם נפש הנרקיסיסט מפתחת יכולת מניפולטיבית של התקשרות לאחֵר על מנת להזין את אותו חלל ריק, בעֹרמה כזו שהאחר יחשוב שהוא עצמו מוקד הבעיה וילך ויתערער, ילך ויתרוקן, ילך ויעבור דבלואציה כלומר הפחתת ערך.

המניפולציות הן שונות ומגוונות, ואחד מהמאפיינים העיקריים הוא שזה נעשה באופן סמוי ומתוחכם כל כך, בסוד נחש מגן עדן.

נוכל לומר שאדם מסוים פיתח קווים נרקיסיסטיים, סביב גיל 25 פחות או יותר, כשהנפש מסיימת את תהליכי ההתגבשות העצמית.

קווים נרקיסיסטיים מאפיינים לרוב אנשים שיש להם חלקים אחרים תקינים יחסית בנפש, והנרקיסיזם לא פשה בכל, דבר המאפיין הפרעת אישיות נרקיסיסטית - שכל תחום בחיים נפגע מההפרעה. אצל אדם עם "קווים" לא נראה פגיעה בכל תחום. נניח, אדם יציב במקום עבודה לעומת אדם שלא מסתדר ומפוטר או עוזב עבודות בתדירות גבוהה משום שלא הסתדר עם האנשים.

טעות בעיני היא להסיק מכך שאין לנרקיסיסט בחירה.

אמנם היא מורכבת יותר, אך במרוצת השנים סביר שאנשים שונים ניסו לומר משהו לנרקיסיסט והוא בשלו, אינו מוכן לתקן דבר, אינו מסוגל לקבל ביקורת. בוחר להמשיך ולהתנצח ולהאשים ולהקטין את האחר.

מאפיינים מרכזיים לקווים נרקיסיסטיים יהיו קושי רב באמפתיה, קושי גדול בפיתוח אינטימיות ודיבור או בהכרה ברגשות של פגיעות, קושי בוויסות כעסים, קושי בתובנה עצמית והתבוננות פנימית, קושי בקבלת ביקורת וקבלת אחריות על התנהגות פוגענית, צמצום והקטנה של האחר ועוד.

לאור הדברים הללו לא ניתן לדבר על הנרקיסיסט, ללא התייחסות למה שקורה לנפגע, ועל כך בכתבה הבאה.

ד"ר עדה מיכל ויינשטיין היא מטפלת מוסמכת בפסיכודרמה, מתמחה בנרקיסיזם ועובדת, בין השאר, עם נפגעי נרקיסיסטים.