5 כללים של מה ששנוא עליך – אל תעשה לילדיך!

אנחנו לא אוהבים שעושים לנו את זה. אז למה שנעשה זאת לאחרים?

נכון, ילדים הם לא בדיוק חברים של ההורים, אבל גם ילדים הם בני אדם.

1. אל תפקדו על הילדים פקודות – הם מבינים מה אומרים גם במילים ורדרדות

הורים רבים מדברים לילדיהם בצווי: "לך! קח! רד! מהר! תן!".

האם כך הייתם רוצים שיפנו אליכם?

2. כמה אנו כועסים כשהבעל, האישה, האם, החמות, פונים אלינו עם עצות מכוונות?

לא תמיד מתחשק לנו לשמוע עצות.

אם מישהו מעז לעוץ לנו עצה כשלא ביקשנו אותה, אנחנו מקשיבים ללא חשק לדברי המייעץ, לא מתחשק לנו לשמוע ולהקשיב, אנחנו רק מחכים שיגמור כבר. איננו אוהבים זאת.

למה שנעשה זאת לאחרים? לא ביקשו עצה – אל נא ניתן אותה.

3. האם הייתם ממשיכים להיות חברים – עם אנשים שמפנים לכם גב כשאתם מדברים?

אני מתארת לעצמי שלא הייתם מקשיבים למי שהפנה לכם את ערפו. מי מסוגל לדבר לקיר?

וכמה פעמים אנו עומדים ומדיחים כלים, כשילדנו  מספר לנו משהו חשוב במיוחד? עונים כלאחר יד ומפנים לו גב.

(לא תמיד הורה חייב להיות שם בשביל הילד, אבל אם החלטת שזה הזמן, עשה זאת נכון...).

4. ללא אהבה זה פשוט אי אפשר – מישהו בלעדיה מרגיש מאושר?

ילד צריך להרגיש אהוב במיוחד.

קשה לגור בכפיפה אחת, עם אנשים שלא אוהבים אותך.

מה שקושר את המשפחה הוא חוט האהבה.

5. מי מסוגל לשמוע שוב ושוב איומים? – בואו נגדע אותם, כי הם נוראים ואיומים

כמה פעמים אנו פונים לילד ואומרים: "תחזור בזמן, אתה שומע? אם לא – אז...".

קשה לילד להיות  מאויים (אם זו דרך חיים).

בואו נזכור שמה ששנוא עלינו לא נעשה לאחר. כך נצליח להיזהר.

מתוך הספר "5 אבני דרך בחינוך ילדים", מאת מנוחה פוקס.