מה עושים עם הלחץ?

אני חשה בימים אלו תחושות של לחץ נוראי, מועקה בלתי מוסברת, והדבר מונע ממני לתפקד. מה עלי לעשות?

לחצים הינם קטליזטור לשינויים.

האדם הממוצע אינו אוהב שינויים בשגרת חייו, משום שהם מערערים את ביטחונו העצמי ואת יציבותו הנפשית.

לשם כך, הקב"ה דואג מדי פעם בפעם להכניסו אל מכבש הלחצים. המציאות מובילה אותו בנחישות ובהתמדה עד הקצה, אל מקום בו הסבל הוא בלתי נסבל עוד, ושם, לאחר שעקד כל אליל שסגד לו עד כה, הוא מוצא עצמו ללא כלום, וללא כלים לעמוד אל מול המציאות המשברית והמלחיצה.

אך הפלא ופלא, דווקא מתוך זעקת השבר, פרי המציאות הלוחצת, חלים בו שינויים תודעתיים, והוא מוצא עצמו לובש תבנית מחשבתית חדשה, שאף מתאימה לו יותר מזו שנהג ללבוש קודם.

ניתן לראות את תופעת השינוי כתגובה ללחץ בכל אלמנט אחר במציאות, ולאו דווקא בקרב בני אדם. כגון הכנסת מפתח לציר בלחץ על מנת ליצור תנועה סיבובית ופתיחה של הדלת.

כך היא הדרך בנפש האדם - כדי להובילה לשינוי, לתנועה ולהתקדמות, יש להכניסה למעין תבנית חיים, תוך הפעלת לחץ מתון ומורגש מכל פינותיה. רק אז ימצא האדם את עצמו מתפקד ומוציא מעצמו את המירב והמיטב.

ההבנה כי הלחץ הוא תכליתי, והקדשת שימת הלב אליו, ולתחושות ולתובנות שהוא מעורר בתוכי, תוביל אותי בנחישות אל עולם חדש, מלא בתובנות אשר ישפרו את תפקודי ויעצימו אותו עשרות מונים. לכשזה יקרה - תוסר גם המועקה.

(ענבל אלחייאני, MA, מטפלת מוסמכת ב-NLP ובדמיון מודרך, כותבת ומרצה בתחום)

* * *

יש לי ילד בן 6 מתוק, מקסים וחכם, אבל במצבים מסוימים (לפעמים כשאני אומרת "לא", לפעמים כשהוא מקבל איזשהו עונש), אז הוא מיד הולך למקום של - למה אני? למה רק אותי מענישים? למה רק לי לא נותנים? עובדתית, זה פשוט לא נכון. אבל ברור לי שככה הוא מרגיש. אני משתדלת מאוד להעצים אותו במצבים חיוביים. האם יש עצות מה כדאי לי לעשות?

לפעמים את כועסת על בנך, מסיבה כזו או אחרת, ומענישה אותו. זו זכותך, כמובן. אך עכשיו, בנך חושב איך יוכל להחזיר ולנצח.

תתפלאי, אך בנך אינו מרגיש שרק לו לא נותנים. הוא לא מרגיש שהוא מקופח, הוא רק רוצה שאת תרגישי שהוא מקופח. הוא רוצה לגרום לך לנקיפות מצפון.

הוא כאילו אומר: "את אומרת לי מה לעשות ומה לא, אינני יכול לגרום לך שלא להעניש אותי, את חזקה ממני, אבל אני יכול למשול ברגשותיך".

הוא חותר לכך שמלבד אותו רגש של כעס, תחושי כלפיו גם רגש אחר, רגש של אהבה, חמלה ורחמים.

טוב את עושה שאת מחפשת גם מצבים חיוביים. ודאי שכדי לאזן את תמונת המצב, כדאי שיהיה מצב חיובי כנגד הכעס והעונש. אבל אם את עושה את הטוב, ומספקת עבורו רגשות חמלה ורחמים כתשובה לקיטוריו – הוא לומד שהצליח במטרתו. את ממשיכה להתעסק בו ואתו והסיבוב של ההתייחסות המיותרת כלפיו, השלילית והחיובית, אינו מסתיים.

בדקי אם הדרך ליישור התנהגותו השלילית באמצעות עונשים היא הכרחית, או שתוכלי להמיר אותה בהצבת חוקים וגבולות ועמידה עליהם. כמו כן, אל תתני לו להוליך אותך שולל על ידי משיכת תשומת לבך למסכנותו, אלא תני לו את החיבוק, הנשיקה והאהבה בזמנים אחרים ובלי קשר להתנהגותו.

(מנוחה פוקס, סופרת ומומחית תהליכי חינוך)

* * *

החלטתי לרזות לאחר הלידה, אבל מניסיון עבר אני רוצה לעשות זאת הפעם אחת ולתמיד. מה עלי לשנות באמת, ואיזה סוג של תוכנית עלי לעשות?

ראשית אציין שכל עוד לא יהיה שינוי חשיבתי, את תרזי - אך המשקל יחזור לסורו מהר מאוד לאחר הצלחת הדיאטה.

גם אנשים שמצליחים לשמור על המשקל אחרי דיאטה, מדווחים לרוב שבאופן חשיבתם הם עדיין חושבים שמן - מרבים לחשוב על אוכל, חושבים על הארוחה הבאה, מפנטזים על מנת עוגה עם קצפת וגלידה וכו'.

האוכל שמהווה פיתוי רוב שעות היום גורם לכם לאכול מבלי לחשוב. קודם אוכלים, ורק אחר כך מתחרטים על חוסר השליטה.

לכן, התוכנית שאני אמליץ עליה היא תוכנית שמשלבת שינוי תזונתי המותאם באופן אישי, יחד עם שינוי התנהגותי וחשיבתי. לעתים אף יש להוסיף שינוי עמוק של תת-המודע והחשיבה, על בסיס שינוי דפוסי התנהגות שהולכים איתנו עוד מהילדות, וגורמים לנו לרזות על ידי דיאטות - אך לעלות בחזרה במשקל, ולהגיע מהר מאוד למשקל הקודם.

יש לערוך תוכנית שתכלול לימוד לשליטה על האוכל ועל המחשבה, וכמובן להיוועץ באיש מקצועי להתאמת התוכנית באופן אישי.

(ד"ר סיגל תמיר, ד"ר לתזונה ומדעי ההתנהגות)