הנרקיס וסביבתו - מניפולציות שתמצאו בקשר עם אדם עם קווים נרקיסיסטיים

כפי שראינו בכתבה הקודמת, דרך התקשרות שכיחה אצל אנשים עם קווים נרקיסיסטיים (נשים וגברים) היא באמצעות מניפולציות תקשורתיות ורגשיות.

מניפולציה היא הפעלת תחבולה כלשהי, כלומר התנהגות או תקשורת שיש בה איזה תכסיס, כדי להניע או להפעיל את האחר לכיוון הרצוי לו.

חלק גדול מההתנהגות של הנרקיסיסט אינו מודע, אך אין זה מצדיק את המשך הפגיעה שלו באחרים.

נדבר על המניפולציות השכיחות.

אשמה

לרוב, כשמשהו לא יצליח, הנרקיסיסט לא ייקח על הטעויות שלו אחריות. חלק מהקושי לקבל ביקורת הוא להרגיש אשם בסיטואציה לא נעימה. לכל אדם לרוב תהיה תחושה לא נעימה כאשר יש לו חלק בסיטואציה, אבל רובנו מתגברים, ויש לרובנו יכולת לקבל את הביקורת, להבין שטעינו ולבקש סליחה.

אפשרות זו כמעט שאינה קיימת אצל אדם עם קווים נרקיסיסטיים, מפני שאז העצמי הכוזב שלו בסכנה. האשמה תושלך, תיזרק בד"כ על הסביבה, כגון: "אם רק היית עושה כך וכך... הכל היה בסדר", או "אם רק היית מסדר את זה ואת זה אני לא הייתי טועה", ועוד ועוד.

אתם, אף על פי שיודעים שאין זו אשמתכם, מרגישים כיצד האשמה אט אט מחלחלת בלבכם, ואתם מתחילים להרגיש אשמים ולייסר את עצמכם, "למה עשיתי כך וכך... אם רק הייתי מחכה, אולי כל זה לא היה קורה".

בקשר נורמטיבי אולי יש מקום לזה. בקשר עם הנרקיסיסט, דעו - לא משנה מה הייתם עושים, לא ניתן לרצות אותו, ותמיד יהיו טענות והאשמות. לא טוב לו עם עצמו, אבל לצערנו הוא לא יודע את זה. הוא חושב שזה אתם. גם אם תוכיחו אחרת, הוא יעוות דברים ברך כלל.

גיזלוט (גזלייט gaslight)

שמה של מניפולציה זו מבוסס על סרט בריטי בשם "גזלייט" (אורות הגז), אי שם בשנות ה-40. עלילת הסרט מראה איך בעל עשיר, מרשים וכריזמטי מתעתע באשתו, גורם לה לחשוב שהיא החביאה מגש באיזו מגירה, או הורידה תמונות מהקיר וכו', כשהיא כלל לא עשתה זאת, אלא הוא עשה זאת מאחורי גבה. רצה לערער אותה. פעם אוהב אותה ופעם לא, פעם מחמיא, אך מזניח.

האישה אט אט מאבדת את סמכות הגוף הראשון שלה, ומתחילה להאמין שהיא אכן עשתה דברים אלו, אף על פי שהיא יודעת שלא עשתה.

הוא גוזל לה את הסמכות הפנימית לדעת מה היא עושה או מרגישה, ואט אט - את נשמתה. לכן אני אוהבת לקרוא לזה גיזלוט, גזלייט עם גזל.

מניפולציה זו היא מסוכנת מאד, משום שהיא גוזלת לנפגע את תחושת השפיות, מבלבלת אותו וגורמת לו להיות נתון יותר לשליטתו הנפשית של הנרקיסיסט.

הורים, בני/בנות זוג, בוסים ועוד יכולים לומר לך "איך אני אוהבת אותך, מעריכה"... אבל בפועל גורמים לכם נזקים, מתייחסים אליכם בהשפלה ועוד, עד שכבר אינכם יודעים מי אתם ומה אתם בשבילם. לפעמים, ככל שהקשר משמעותי יותר, אתם מרגישים שטמטמו אתכם, מאבדים משהו מהזהות שלכם.

הקטנה (הפחתת ערך)

נרקיסיסטים ישתדלו בדרך כלל להקטין הצלחות שלכם. זה יהיה ביניכם וגם בפומבי. לרוב זה יהיה בצורה מתוחכמת כזו, ובמתק שפתיים כזה, שתבינו את מה שנעשה רק מאוחר יותר. "בטח, אשתי מבשלת מצוין, אם רק הייתה שמה כך וכך אז הייתי ממש שמח". או "בעלי תלמיד חכם, רק חבל שהוא לא חולק איתנו את ידיעותיו". וכן הקטנה לשמה, זלזול ועוד, בפרט כשאר אתם עושים משהו שהוא שונה ממה שהם חשבו או רצו. לפעמים ההקטנה נעשית ממש בהשפלה ובמלים לא יפות, ואחר כך הם יתנהגו כאילו לא קרה כלום, נחמדים וכו', ויצפו מכם להיות נחמדים בחזרה.

קופים מעופפים

מונח שהושאל מסיפור הקוסם מארץ עוץ, בו ישנה חבורת קופים שממלאת את משאלתו של בעל מצנפת הזהב, גם אם הוא רע, גם אם בקשותיו פוגעות באחרים. מדובר באנשים טובים, שהנרקיסיסט (או הנרקיסיסטית) מגזלט אותם, מפעיל אותם, כמובן בלי שהם ירגישו, להשפיע על הנפגע, אם בלהרחיק אותו או אם לשאוב אותו חזרה לקשר. מה שבטוח - כל העניין הוא שזה יישרת את מטרותיו, האפלות לרוב.

הם שליחיו לנפגע, ותמצאו אותם אומרים לכם משפטים כגון: "תראי, הוא בסה"כ דואג לכם", "עובדת נורא קשה", "תביני אותו, הייתה לו ילדות קשה, צריך לרחם", "היא לא התכוונה, היא פשוט במשבר", "אבל הוא תמיד נחמד אלי כל כך...". כפי שכבר אמרנו, בקשרים רגילים ונורמטיביים יש למשפטים כגון אלו מקום, יש להשתדל לדון לכף זכות. לגבי הנרקיסיסט, לדון לכף זכות עלול לשרת את הקשר הבעייתי ולעודד את ההפרעה והנזק, ועל כן זה אפילו יכול להיות מסוכן. כמובן, צריך לבדוק כל מקרה בפני עצמו.

פעמים רבות מה שיקרה לבסוף, הוא שכשהקופים המעופפים כבר לא ישרתו אותו, הוא פשוט יזרוק אותם כמו קליפות של בננות, ללא כל חרטה. בדרך כלל אז הם מבינים כמה הוא שיחק בהם, והם באים להתנצל בפני הנפגע.

המשך המניפולציות - בכתבה הבאה בע"ה.

ד"ר עדה מיכל ויינשטיין היא מטפלת מוסמכת בפסיכודרמה, מתמחה בנרקיסיזם ועובדת, בין השאר, עם נפגעי נרקיסיסטים.