"לא תצליח לפלג": עליהום ברשת נוכח דבריו הקשים והמפלגים של ירון לונדון

ימים ספורים לאחר שביטא את הדברים הקשים על האסון במירון, הרשת לא נשארת חייבת ומגיבה לירון לונדון בתגובות קשות פי כמה:

השרה מירי רגב כתבה בעמוד הפייסבוק שלה כי בדבריו, ירון לונדון הוכיח שוב עד כמה יש בישראל דעות חשוכות שאינן יכולות להכיל מסורות ותרבויות אחרות. "את פזמון זכויות האדם הזה אנחנו שומעים תמיד מאלה המתחסדים או המבקשים להיות אבירי זכויות אדם. אם אמירה כזו הייתה נאמרת מחוץ לגבולות ישראל זו הייתה אמירה אנטישמית. רק בישראל יש יהודי שיכול לשנוא יהודים, ולא להיחשב אנטישמי".

ממשיכה רגב וכותבת: "שיעור קצר בהיסטוריה: הר מירון איננו שמור לזרם חרדי, ליטאי כזה או אחר, הוא קודם כל אתר היסטורי. אותה היסטוריה שאתה מכבד כל כך ועורג לה. זה ללא ספק אתר שאונסק"ו יכולה להכיר בו, ושכל הדתות יכולות לעלות אליו לרגל. זה הוא מונומנט היסטורי כביר והוא חלק בלתי נפרד מהסיפור של ארץ ישראל ותורת ישראל. רבי שמעון בר יוחאי, מחבר הזוהר, מחבר את ההגות ותורת הנסתר והחוכמה, אולי 'שנשגב מבינתך' להבין עד כמה רבי שמעון בר יוחאי הוא חלק בלתי נפרד מהאתוס הישראלי. הצטרפת לידידך גרבוז שבז לקברי הצדיקים, ומה אנחנו בשבילו? הרי רק משתטחים על קברי צדיקים. ירון לונדון, העם שלך יהודים ובתוכם חרדים רבים שילמו מחיר דמים כבד באירופה, בשואה, ובארץ ישראל גם היא רק כדי לחיות כאן כיהודים, כחופשיים. זו אמירה חסרת תרבות,  אמירה חסרת טעם שיש בה כדי לפלג. לא תצליח", היא מסכמת. 

גולשים נוספים הציפו את הרשתות החברתיות בשלל תגובות אנטי על דבריו המנותקים של לונדון, ואת חלקם אנו מביאים לעיניכם:

זוהר סייה: "ירון לונדון, גם אם היא אסון כזה בכל מדינה אחרת, היית אמור לחוש צער ולו מעט.. ולא לחינם אתה חש שאנחנו בני עם אחר, כי אתה באמת מנותק לחלוטין.יתירה מזאת, מאוד מעניין אותי לדעת אם הייתה נפילה כזאת לעולים למכה או למוסלמים בהר הבית באיזה תפילה המונית - איך היית מגיב? יהודים הם רחמנים בני רחמנים. תשאל את עצמך מה קורה לך, ששכחת איך נראים רחמים פשוטים ואנושיים".

אביאל רובין: "לא להאמין שיש כאלה אנשים עם רוע טהור במדינה הזאת. מה זה משנה לאיזה זרם הם משתייכים? גם אם האסון הזה היה קורה במדינה אחרת, זה היה אמור לכאוב ולגרום לצער".

אדם גדסי: "לא יאומן. זה כמו שאני אזלזל ביום השואה, ואגיד 'מה אכפת לי?' זה היה באירופה, אני מתימן. ממש טמטום. איבדת את זה לגמרי".

רעות צדוק: "אותי חינכו להיות עצובה גם על אסון שקרה בסין. חבל שאין בדרישות התפקיד לעיתונאי 'צלם אנושי בסיסי'".

רננה גוטמן: "'אני לא שותף לתרבות הזאת'. לא הבנתי, ואם חלילה היו נהרגים עשרות 'חילונים' שחוגגים סביב תרבות שאני לא משתייכת אליה או מתגודדים צמוד צמוד עד מוות סביב זמר או אליל נוער שאני לא מזדהה עמו - לא הייתי עצובה?! לא הייתי כואבת?! השוני החיצוני מטשטש לך את הראיה חזק, חבל. איזה מין תירוץ זה? אני לא יודעת מה למדת מהספרים והתרבות ה'גבוהה' שמבצבצת שם מאחור? עאלק אדם מוסרי".

ענת לחמי: "תודה לך ירון לונדון שאתה רק מחזק בנו, באלה ששייכים וקשורים בדמם ונפשם לעם ישראל הקדוש, אתה רק מחזק בנו את תחושת השייכות והאחדות. את הרחמנות והאנושיות שרק בני עמנו עם ישראל, זכו בה. הנה אתה גורם לעם ישראל להגיב לדבריך האכזריים ולהגן על אחיו שמסרו נפשם, בשביל שגם אחד כמוך ימשיך לחיות כאן ויזכה להביע את דעותיו החשוכות והאפלות. ועדיין, גם על שכמוך, רק יהודי אמיתי יכול להרגיש רחמים. לא תזכה לעולם, לא בעולם הזה ולא בעולם הבא, לחוש שנייה אחת מעוצמת האמונה והעונג הרוחני העילאי שזכו בה בני עמנו, ועדיין. אנחנו נמשיך להתפלל עליך ועל שכמותך, שתתפקח ותחזור בתשובה. אם רשב"י יסכים ולא ידרוש עליך את עלבונו, על כך שהעזת לפצות פיך על בני עמו".