"שלושתנו ניצלנו ממוות בטוח במדרון הנורא"

"היה זה בליל ל"ג בעומר, שעה קלה לפני האסון הנורא שהתרגש על עם ישראל כולו", מספר ל.נ., בחור צעיר מבית שמש. "עמדתי שם, בקצה הרחבה, השתתפתי במעמד המרומם, וקיבלתי על עצמי עול מלכות שמים יחד עם אלפי הנוכחים. ההרגשה היתה מרוממת מאוד, הלא המקום הזה הוא מקום הקודש, אש להבת שלהבת, כדברי האור החיים הקדוש כשהיה במירון בל"ג בעומר. אשרי שזכיתי לכך.

"לפתע נהיה צפוף מאוד, הרגשתי שלוחצים אותי מכל הכיוונים, אני נדחק ונדחק בין הקהל העצום, ועוד רגע אברי מתפרקים מהדוחק הנורא. ניסיתי לשאוף אוויר מלא ראותי, אבל לא הצלחתי. הצלעות הלכו ונדחקו ועוד רגע חישבו להישבר.

"ניסיתי לפלס לעצמי דרך לכיוון היציאה הנקראת 'מעבר ר' דב'. בשארית כוחותיי דחקתי לימין ולשמאל בניסיון לשאוף מעט אוויר ולפלס לעצמי דרך. לא ידעתי מה נורא המקום הזה, ואיזה אסון נורא ואיום עתיד להתרחש בו בעוד דקות אחדות.

"יחד עם שטף האנשים הצלחתי להתקרב ליציאה, אבל כוחותיי הלכו ואזלו, והרגשתי שאיני יכול להמשיך ולפלס לעצמי דרך אל היציאה. פחדתי שעוד רגע קט וימחצו אותי למוות", משתף הכותב בתחושותיו הקשות.

"בצר לי התחלתי להתחנן לבורא עולם, דמעתי על לחיי, ואני מתייפח ומתחנן לקב"ה שיציל אותי. הבטחתי שאם אצליח להיחלץ, אומר 'מזמור לתודה', סגולה נפלאה שתמיד עוזרת. הדוחק הלך והתגבר ואני קיבלתי עצמי לומר שנית 'מזמור לתודה', לאחר שאצא מכאן בריא ושלם.

"השלמתי את תפילתי, וניסיתי בכח לפלס לעצמי דרך, והנה בטעות ובלא כוונה דרכתי על רגלו של בחור אחר, שעמד בצמוד אלי. הבחור ספג מכה כואבת מאוד. התנצלתי ואמרתי לו בשארית כוחותיי: 'אינך רואה שקורה לי משהו? אני לא יכול לזוז ואין לי אוויר לנשימה, אני רוצה לצאת מכאן!!!'...

"הבחור כנראה התברך בלב רחום, הוא ראה שאני במצוקה נוראה, והחל לדאוג לי. יחד עם חברו שעמד לצידו הם הקיפו אותי, ויצרו סביבי טבעת בידיהם, מייצרים מקום לצלעותיי שהתרחבו. סוף סוף הצלחתי לנשום.

"וכך במאמצים מרובים הם פעלו להוציא אותי מהמקום, אבל בורא עולם ברוב רחמיו וחסדיו נתן בהם דעה לפעול בכיוון ההפוך. במקום לחלץ אותי לכיוון היציאה ולהימלט מהדוחק הנורא, הם לקחו אותי פנימה, החזירו אותי אחורה, אל המקום שממנו נמלטתי מקודם ושמשם ביקשתי להגיע אל היציאה שבמעבר ר' דב, בו התרחש האסון הנורא דקה או שתיים לאחר מכן.

"איני יכול לחשוב מה היה קורה לי אם שני הבחורים הצדיקים האלו לא היו מחלצים אותי ולוקחים אותי אחורה. האסון הזה היה פוגע בי וגם בהם חלילה, אם הם לא היו כאלו טובי לב ובעלי חסד, שהחליטו להיחלץ לעזרתו של בחור זר ובלתי מוכר, שרק לפני רגע קט דרך בחוזקה על רגלו של אחד מהם והכאיב לו כהוגן", מסיים ל' את דבריו הנרגשים.

מסיפור הצלה זה ניתן ללמוד מה כוחה של תפילה תמימה לבורא עולם מעומק הלב מלב טהור של יהודי, כמה עצום כוחה של קבלה אפילו קטנה שקיבל על עצמו לומר 'מזמור לתודה', כמה חשובה ההודיה לבורא עולם, מה כוחה של שבירת המידות שהבחור לא כעס עליו על שדרך על רגליו רק להיפך עזר לו, מה כוחה של מידת החסד אחד עם השני שבזכות זה ניצלו חייהם של שלושה מבחורי ישראל.

הרב יצחק פנגר בזריקת חיזוק לכל מי שמתאבל על אסון מירון תשפ"א: