"הקב"ה טלטל אותנו ודפק על השולחן". מה דרש ה' במירון?

עם כל ההלם והאימה והחרדה שנפלה עלינו בימים אלו והקושי לחזור לשגרה, אנחנו צריכים לדעת שחג מתן תורה בפתח!!! ו... וזו לא סתירה!!! אדרבה. החרדה הזו מבחינה מסוימת מתאימה לרוח הימים.

הקב"ה ניער אותנו. הקב"ה טלטל אותנו, דפק על השלחן ואמר לנו: זה רציני!!! אני רוצה רצינות!!!

ומישהו עורר את תשומת לבי: שבמתן תורה רואים לאורך כל הדרך את הנימה הזו. דווקא במעמד הר סיני רואים שעיקר העבודה היתה שם בפחד וחרדה! "ויחרד כל העם אשר במחנה", "ויחרד כל ההר מאוד", "כפה עליהם הר כגיגית", "לבעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו".

ואפילו משה רבינו לפני שהוא עלה לקבל את התורה כתוב שהענן כיסה אותו ששת ימים. למה?? אומרת הגמ': כדי לאיים עליו!!!

רבש"ע: מה קרה??? למה צריך להגיע באיומים?? למה כל שנה לפני חג השבועות אנחנו חייבים לקרוא את כל הקללות של בחוקותי??? למה אי אפשר לדבר בנעימות??? למה איומים???

מה התשובה??? תירגע!!! האיומים האלו זה לא איומים של מכות, זה איום של רצינות!!!

זה בדיוק כמו שהרבה פעמים אתה רואה במודעה של מכירת דירה: "לרציניים בלבד". מה הקשר רציניים??? מה, חייבים לעשות פרצוף רציני??? ואם אני רוצה לחייך, אסור לי?

מה התשובה? "לרציניים בלבד" אין הכוונה לפרצוף רציני. הכוונה היא: אדוני: זה רציני. זה לא חובבני. זו לא המלצה. זה משהו גדול. זה משהו רציני.

וכעת, בימים אלו אנחנו עמוק עמוק בתוך הרצינות הזו. דא עקא שאנחנו כעת ברצינות השלילית. אנחנו שרויים בסוג הרצינות המפוחדת והמאוימת. אז זהו, שלא!

אדרבה, צריך לקחת את הרצינות הזו. צריך לקחת את הדפיקה החזקה שהקב"ה דפק על השולחן ולא לברוח ממנה, אלא לתרגם אותה לנוסחה הנכונה. כן. הקב"ה רוצה רצינות!!! הקב"ה רוצה שניקח את העניינים ברצינות. דווקא בגלל שהקב"ה רוצה לעשות איתנו עסק. אז הוא רוצה את הרצינות שלנו!!!

יש כאלו ששואלים למה האסונות קורים דווקא לחרדים? נו נו. השאלה חלשה. אבל התשובה היא ברורה: כשהקב"ה דופק על הסטנדר הוא כנראה רוצה להסביר משהו לחברותא שלו. הדפיקה הזו לא מיועדת לא לטבח, לא לשרת, ולא למאבטח. הקב"ה מדבר עם השותפים שלו. איתנו!

חג השבועות בפתח והאר"י הקדוש אומר שעיקר הוראת האדם בשנה זו תלוי ביום הזה. בקיצור: האם אתה הולך לקחת את העניינים ברצינות או לא.

בחור התקשר אלי: "אני מזועזע כולי. בחור בגיל שלי נהרג באסון. הכרתי אותו. הוא חבר שלי". מה אתה ממליץ לפסיכולוג. מה אני אמור לענות לבחור ישיבה על חבר בן גילו שנהרג באסון? איך אני מרגיע אותו?

אמרתי לו: "תקשיב! אתה עדיין חי! והחי יתן אל לבו. תתפוס את עצמך לידיים. מה אתה רוצה שאני אגיד לך? שאני ארגיע אותך שאתה תחיה עד 240? אתה רוצה שאני אארגן לך איזה מכתב מצמרר שהנפטר כתב. או איזה רמז שהוא רמז שזה הולך לקרות, ואז תוכל להיות רגוע שאתה לא רמזת ולא כתבת ואם ככה הכל בסדר? לא! אני לא רוצה לשקר! אנחנו אורחים כאן בעולם הזה בדיוק כמוהו. הוא חזר לעולם שכולו טוב, ואנחנו שנבדל לחיים ארוכים... אנחנו כעת פה!

כעת אתה צריך לתפוס את עצמך לידיים ולהודות לה' שנתן לך צ'אנס, ולהסתער על המשימות שיש לך בעבודת ה'...

ה' רוצה שנכנס להילוך רציני של עבודת ה'

האם הוצאתי אותו מהחרדה? לא יודע. אבל זו האמת! ה' רוצה רצינות.

מי אמר שה' רוצה שנרגע?! ה' רוצה שנכנס להילוך רציני של עבודת ה', ונפסיק לחיות על זרי הדפנה...  יש לנו יותר מידי הרבה זמן, אנחנו לא ממהרים לשום מקום.

ואני אגלה לך סוד: הסיבה שיש לנו חרדות. כי אנחנו מזועזעים ממשהו ולא רוצים לעשות עם זה כלום! בן אדם שמזדעזע מאזעקה ומתעקש לא ללכת למרחב מוגן, אני מצדיק את החרדה שלו.

על אותו משקל: קרה משהו!!! ה' החריד את כל העם אשר במחנה וה' רוצה שינוי!!! אם אנחנו מתעקשים לא להשתנות ולהישאר על אותה בלטה - יש לנו סיבה טובה להיות בחרדה. אבל אם לוקחים את העניינים לרצינות אז הנה. זה מה שה' רצה לעורר אותנו והנה. התעוררנו. כעת אפשר להירגע.

אבל כן, יש לי מה להירגע: "אורך ימים בימינה בשמאלה עושר וכבוד." יש לתורה סגולה מיוחדת שהיא עושה טוב. מה בדיוק? איזה טוב? לא משנה איזה. תורה זה ביטוח מאוד מאוד מקיף. זה עושה טוב לכל דבר.

אני יכול להעיד לך בנימה אישית: כל פעם שמשהו מבהיל אותי. אני בורח לתורה! מקבל איזה חיזוק להוסיף משהו בלימוד, משהו בהספק,. משהו. התורה היא המפלט הכללי מכל מה שאתה מפחד.

יש הבטחה שה' הבטיח לנו עוד לפני מתן תורה: "ויאמר אם שמוע תשמע בקול ה' אלוקיך... והאזנת למצוותיו ושמרת כל חוקיו כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה' רופאך".

מה זה המחלה אשר שמתי במצרים??? לא יודע מה זה. דבר אחד ברור: זה היה משהו שהפחיד אותנו ורצינו להירגע מזה. וזה מה שה' מבטיח לנו לדורות: כל דבר נקודתי שמפחיד אותך. תברח לתורה - וה' ישמור עליך.

לכל אחד יש את הקבוצת מועדון שלו ממה הוא מפחד, וממה יש לו סיוטים. הצד השווה שבכולם שלכל הסיוטים ולכל החרדות יש מקלט אחד ששמו תורה!!! אתה כעת בסיוטים מאובדן של חבר שהסתלק בדמי ימיו? רוץ לחדרי תורה. תקבל על עצמך חיזוק מחודש בלימוד. תקבל על עצמך לעשות שטייגן אמיתי עד סוף הזמן, והתורה תציל אותך...

אבל!!! כמה שיש פחד וחרדה בימים אלו בפרט ובקבלת התורה בכלל. אדרבה. ככל שמתקרבים למתן תורה, הפחד הזה משתלב באהבה אינסופית. כלשונו של האור החיים הק': "הגיע חשוק ונחשק לחושק וחשוק ושמחו שמים וארץ כי זה הוא תכלית הבריאה".

ואם אתה לא מבין איך זה יכול ללכת ביחד אז תלמד בעיון את דברי רש"י בדברים (ה' כ"ד): שמשה רבינו מוכיח את ישראל "כי ראיתי שאינכם חרדים להתקרב אליו מאהבה". שים לב: חרדים להתקרב מאהבה.