מהי התמוטטות עצבים? כתבה ראשונה בסדרה

התמוטטות עצבים מתרחשת כאשר האדם מגיע למצב של משבר תחת לחץ רב מכפי שהוא יכול לשאת ולהתמודד עמו, או שהוא רק מאמין שהוא לא יכול לשאת אותו. כלומר: ישנם גורמים שונים ששואבים ממנו אנרגיה רבה מדי – יותר מכפי שהוא מאמין שהוא יכול לספק, ומשום כך הוא מתמוטט - שכן לא נשארת לו מספיק אנרגיה לצורך התפקוד היומיומי.

חשוב להבין, שהעומס שאנו מדברים עליו, ושביכולתו לגרום להתמוטטות עצבים, אינו בהכרח עומס אובייקטיבי. העומס בהחלט יכול להיות סובייקטיבי, על פי תחושתו של האדם, גם אם מישהו אחר עשוי היה להתמודד בקלות עם מידת העומס הזו. לכל אדם ישנה סיבולת שונה. ישנם אנשים בעלי חוסן נפשי גבוה יותר או נמוך יותר, וכל אדם יגיב באופן שונה לאותה מידה של עומס.

לדוגמה, כאשר במסגרת עבודתו האדם נתון בעומס רב מדי, כאשר מופנות כלפיו ציפיות רבות מדי, או שהוא צריך לעמוד במחויבויות רבות מדי – הוא עלול להגיע למצב של התמוטטות עצבים. במקרים אחרים, יתכן שהעומס אינו מגיע מכיוון אחד בלבד – מהעבודה למשל, אלא ממגוון רחב יותר של כיוונים: שילוב בין עומס רב בעבודה, עומס במשפחה, לחץ כלכלי, ועוד אי אלו לחצים – שהצטברותם יחדיו גורמת לו לקריסה רגשית ולהתמוטטות עצבים.

כמו כן, התמוטטות עצבים יכולה להגרם בעקבות הצפה של תחושות רגשיות קשות, כגון: לאחר פיטורים ממקום העבודה; בעקבות פטירתו של אדם קרוב; בשל לחצים כלכליים חריפים; עקב מערכות יחסים קשות במשפחה או מחוצה לה, והרשימה עוד ארוכה.

ככלל, כל עומס רגשי, שלאדם אין את היכולת להכיל אותו – עלול לגרום להתמוטטות עצבים. התהליך, בכל המקרים הללו, הוא אותו תהליך: בכדי לעבד את התחושות שמציפות את האדם – הוא זקוק לאנרגיה רגשית רבה, וכאשר אין לו מספיק אנרגיה בכדי להתמודד עם המצב הרגשי – הוא מגיע לקריסה רגשית ולהתמוטטות עצבים.

כיצד מתבטאת התמוטטות עצבים?

התמוטטות עצבים עשויה לבוא לידי ביטוי באופנים שונים. לפעמים, אדם שחווה התמוטטות עצבים, מאבד ענין בפעילויות שונות או בתחומים שונים שבעבר עוררו בו ענין. הוא נמנע מלהשתתף בפעילויות חברתיות או משפחתיות, הוא נמנע מלבצע משימות שונות שהוא היה רגיל לבצע למען עצמו או למען אחרים, והוא נמצא במצב של אפאטיות רגשית.

במקרים אחרים, אדם שנמצא בהתמוטטות עצבים ינסה להמשיך לתפקד כרגיל: הוא ישתתף בפעילויות ויבצע מטלות, אולם הוא ירגיש מבולבל ולא מרוכז במה שהוא עושה, כך שמבחינה כמותית יתכן שתפקודו לא יפגע, אך מבחינה נפשית – תהיה פגיעה, כלומר הוא יעשה מה שהוא מחויב לעשות אבל בעצבים בכעסים מתוך חרדות ולחצים הוא יהיה ממורמר הוא יכול להיות עוקצני וביקורתי כלפיי האנשים החשובים לו הוא כבר לא "ניהנה" מחוויות פשוטות  הוא עסוק מידי ברגשות שליליים.

התמוטטות עצבים, עשויה לבוא לידי ביטוי בהפרעות שינה – כאשר האדם אינו מצליח לישון ברציפות וברוגע, או מתעורר לעיתים קרובות משנתו. לפעמים – האדם עצמו אינו מודע לכך שהשינה שלו אינה איכותית, אולם הוא יקום לאחר שעות שינה שאמורות היו לספק אותו – וירגיש עייף כפי שהיה לפני שישן, או אפילו יותר. כמו כן, אדם בהתמוטטות עצבים עשוי לחוש חוסר תאבון גם אם בעבר הוא היה בעל תיאבון בריא.

אדם שסובל מהתמוטטות עצבים, עלול לאבד את האיזון הנפשי שלו. יום אחד – הוא עשוי להיות עליז באופן מופרז ולצחוק באופן בלתי פרופורציונלי מבדיחה שבעבר לא היתה מצחיקה אותו כלל, ואילו למחרת – הוא עשוי לבכות בכי תמרורים בעקבות מאורע שבעבר כלל לא היה מרגש אותו.

במצבים קשים, עשויה להיות להתמוטטות עצבים השפעה פיזיולוגית על תפקודו של האדם. הוא עשוי להרגיש שאין ביכולתו לנוע ולתפקד פיזית, או שאין ביכולתו פיזית לבצע משימות שבעבר הוא היה יכול לבצע אותן בלא כל קושי.

גם מבחינה נפשית, התמוטטות עצבים עשויה לגרום לאדם לאבד את תחושת המשמעות בעשייה שלו, ולגרום לאבדן מוחלט של המוטיבציה. הוא עשוי לחוש תחושת ריקנות, דיכאון, ולחילופין – לחוות התקפי פאניקה בשל סיבות שבעבר לא היו גורמות לו לאבד את שוויון הנפש. הוא עלול גם למצוא את עצמו בהתפרצויות זעם, לפעמים בעקבות אירועים קטנוניים, שבעבר לא היו משפיעים כלל על מצב רוחו.

אדם שנתון בהתמוטטות עצבים עלול לחוות סיוטים בלילות, ובמקרים קיצוניים – הוא עלול אפילו להזות. לסיכומו של דבר: אדם שנמצא בהתמוטטות עצבים יחוש שינויים מנטליים, רגשיים, תפקודיים ואפילו פיזיים – ביחס לסטנדרטים שאליהם הורגל בעבר, עד שממש לא יכיר את עצמו... התקפי חרדה, דכאון, קהות רגשית, מחשבות אובדניות, אפיסת כוחות, הפרעות בשינה ובאכילה, דאגנות יתר, חוסר ריכוז, בכי, עצבנות, התפרצויות זעם, דריכות ורגישות יתר, מצבי רוח מתחלפים, הססנות ודימוי עצמי נמוך – כל אלו יכולים להוות תוצאה של התמוטטות עצבים, והרשימה אינה סגורה...

זיהוי וערנות להתמוטטויות נפשיות

חשוב לציין, כי התמוטטות נפשית – לא בהכרח תהיה פתאומית, ומסיבה זו – לא תמיד היא תהיה ברורה וחד משמעית. במקרים רבים, האדם יתקשה לזהות שהוא נמצא במצב של התמוטטות נפשית, ואם לא יהיה ערני וייתן את דעתו לסימנים השונים, שעשויים להיות מינוריים בתקופה הראשונה – המצב עלול להחמיר יותר ויותר בהעדר טיפול ועזרה.

למשל, כאשר אדם מרגיש לפתע שהוא עייף יותר – מבלי שתהיה לכך כל סיבה הגיונית ריאלית, הוא עלול לתלות את העייפות הזו באינספור סיבות פיזיות, הגיוניות יותר או פחות, ולא להבין שמדובר בשלב ראשוני של התמוטטות עצבים. אין זה קל לאדם להכיר בכך שהוא נמצא בהתמוטטות עצבים, ולכן, התת מודע ינסה להדחיק את הסימנים המעידים על כך, ולהעניק להם הסברים פיזיולוגיים שונים.

מאחר והאדם הזה אינו מודע לכך שהוא נמצא בקושי רגשי, הוא אינו מגיב באופן שעשוי לסייע לו, כמו למשל: באמצעות הנמכת ציפיות מעצמו, או הצבת גבולות ביחס לדרישות שמופנות כלפיו מצד גורמים שונים במערכות היחסים בהן הוא שותף: עבודה, משפחה וכיוצא בזה. הוא ממשיך להתמודד בסביבה תובענית ומלחיצה, וכך, המצב הולך ומחמיר.

אט אט ניתן לראות כיצד אותו אדם מתחיל להעדר מהעבודה לעיתים קרובות, או להפסיד מפגשים חברתיים באופן בלתי אופייני. הוא כמובן, אינו תולה את ההיעדרויות הללו במניעים רגשיים-נפשיים, אלא מצדיק אותם בטענות שונות, שנראות רציונליות על פניהן: הוא לא מרגיש טוב, הוא עייף, יש לו סידורים דחופים, וכו'. אולם למעשה, במבט אובייקטיבי ניתן להיווכח בנקל, שבעבר, משום מה, כל הסיבות הללו לא גרמו לו להעדר מהעבודה אף פעם, ואף לא להחמיץ אירוע חברתי כלשהו...

ועדיין, אותו אדם עלול לא לשים לכך לב, אלא להאמין באמת ובתמים כי ההיעדרויות השונות שלו נובעות ממניעים ענייניים. וכך, מאחר והוא עדיין לא יעשה שינוי כלשהו, המצב ימשיך ויחמיר... הוא יגלה שאינו מצליח לבצע משימות פשוטות, וכן הלאה...

עוד על התמוטטות עצבים – בכתבות הבאות בעז"ה.