מרגש: "מקבלת על עצמי להתאפק ולו לפעם אחת, ולא לכעוס"

לילה של חרדה וכאב צרוב הסתיים באסון של ממש: 45 יהודים נהרגו באסון הטראגי למרגלות הר מירון, על יד ציון הרשב"י.

למחרת האסון, עוד בטרם נערכו ההלוויות, כבר התיישבה הנהלת הידברות יחד עם רבנים ואישי ציבור, לחשוב כיצד ניתן לאחד את עם ישראל, איך אפשר להתלכד דווקא ברגעים הקשים שאנחנו עוברים.

ואיך לא, ההצעה הטובה ביותר יצאה לדרך: "מקבלים לזכרם". קבלת החלטות טובות לזכרם של הנספים ולחיזוק המשפחות השכולות.

הרבה מלל לא היה צריך, גם לא גרפיקה רועשת ומושקעת. האסון כבר זועק מעצמו, רסיסי הלב השבורים מחכים למשהו שינחם את שברון הלב, משהו שירפא את הכאב.

רק ביומיים האחרונים התקבלו אלפי קבלות טובות מכל הסוגים. במוקד הקבלות של הידברות הופתעו מזרם הפניות וממגוון הקבלות הטובות, הכוללות התחזקות בשמירת שבת ובשמירת הלשון, אמירת תהילים, כיבוד הורים, צניעות ועוד.

מרגש לראות שהציבור מבין שזו הדרך הטובה ביותר לזכור את הנספים, לכבד את המורשת שלהם ולחזק את המשפחות.

והכי מרגש: לכל אחד ניתנה ההזדמנות לכתוב כמה מילות תנחומים למשפחות השבורות שיושבות שבעה על יקיריהן.

הנה הצצה לקבלות טובות של אנשים.

יהודית מתתיהו: "אני מקבלת על עצמי בלי נדר להאיר פנים ולקדם בברכת שלום גם שכנות וחברות שלא מקדימות לי מעצמן, וכך להרבות את האחדות בעמ"י".

"שרק שתדעו שהצער שלכם הוא צער של כל עם ישראל, אני לא מפסיקה לבכות ולא מצליחה להתנחם. הלואי ונתראה בשמחות ובגאולה השלימה, אמן ואמן".

איזה מרגש!

גילה מרמת גן כותבת: "אשתדל ביותר לכבד את בעלי כשמגיע מעבודה, עד היום לא קיבלתי אותו בסבר פנים יפות, מעכשיו גם זה יקרה".

כל הכבוד לך!

אלעזר מירושלים כותב: "לאהוב כל יהודי! ללא הבדל של מגזר ושבטים. זה הדבר שיביא לנו את המשיח במהרה, מתוך רחמים גדולים!".

ירבו כמותך בישראל!

שירה זוהר כותבת: "אין לי מה לומר, יותר מאשר להגיד שאני בוכה איתכם; מרגישה שהצער שלכם הוא הצער שלי הוא הצער של כולנו. אני רוצה בלי נדר להתחזק יותר; לזכור אותם; לעשות לעילוי נשמתם משהו גדול. ומהיום אני אוסיף עוד שעה של חסד ללו"ז השבועי שלי".                     

שילת מירושלים, בת 7, מקבלת על עצמה "לדון כל אחת מהחברות שלי לכף זכות. גם אם אראה משהו שלא כל כך נראה לי טוב, אשתדל בכל כוחי ללמד עליהן כף זכות ולהמשיך לאהוב אותן".

מי יתן וכולנו נדון כל אדם לכף זכות. אשרייך!

רחל פרץ רוצה "להקפיד להתקשר להורי בבוקר ביום שישי ולאחל להם שבת שלום לפני שאני נכנסת לעבודות ולהכנות לשבת".

משפחת רוזנפלד מבני ברק קיבלה על עצמה "להדליק נרות שבת עשר דקות לפני הזמן".

כמה טוב, כמה מאיר.

עם ישראל לא חסך במילות ניחום ועידוד, מבין השורות רואים את הדמעות והכאב. אילנה מהוד השרון כותבת:

"אין לי מילים, השבר נורא; עם ישראל כולו בצער אתכם. נמשיך להתחזק יחד באמונה ובמעשים טובים שיהיו לעילוי נשמת הקדושים. מתפללת שהקב"ה ינחם יחזק וישמח אתכם. אמן!!!!!!!!!!!!