חדשות יהדות

ניצול מירון: "זו היתה המילה שהחזיקה אותי בחיים, בתוך התופת והדם". מטלטל

מה הרגשת ברגע הכמעט אחרון? האם בכיתם? צעקתם? מה היה שם, בגיא הצלמוות? יוסף, ניצול מירון, משתף

  • כ"ד אייר התשפ"א
(צילום אילוסטרציה: Noam Revkin / פלאש 90)(צילום אילוסטרציה: Noam Revkin / פלאש 90)
אא

"אני אמא של ניצול מירון", פותחת שבי הילדסהיימר את דבריה. "גם יוסף בננו שיחיה היה מוטל שם בין ערימות החיים והמתים. עדיין צובט את עצמו להאמין שהוא כאן בעולם, שעוד יוסף חי".

יוסף, תאר לנו מה קרה ברגעים הראשונים של האסון.

יוסף: "אני מרגיש לחץ אדיר מלמטה של אנשים, נסחף, מאבד שליטה, דורך על גופים, על גופות, מנסה להיאחז בגדר ולאט לאט נמעך אל הרצפה, כשכל הזמן כשכל הזמן נערמים עלי שכבות של אנשים, אולי שבע אנשים שכבו מעלי".

איך הצלחת לנשום?

יוסף: "מלאכים שמרו עלי. בנס נפלתי על צידי והראש ליד הגדר. כך נותר לי פתח לנשימה. אלו שנפלו על הבטן או על הגב – רובם לא שרדו".

מה הרגשת שם, כאשר מימינך ערימות אנשים, משמאלך רצפה, מלפניך גדר, מאחוריך מתים?

יוסף: "על ראשי שכינת קל. המשקפיים נמעכו, החליפה הושחתה, החולצה מוכתמת בדם הפצועים מסביב, הנעליים נקרעו, אבל הכיפה לא זזה מהמקום".

בכיתם? צעקתם?

יוסף: "את כל הכוח שמרנו לנשימה. נאבקנו בכל כוחותינו להכניס מעט חמצן לריאות".

מה בכל זאת שמעת בגיא צלמוות?

יוסף: "ה'... אני אוהב אותך... שמע ישראל... ה'... אני אוהב... ודממת מוות".

מה הרגשת ברגע הכמעט אחרון?

יוסף: "הרגשתי כמו כולם קרבת אלוקים, חשנו אהבת ה' מוחשית מאי פעם. לאן שתוליך אותנו ה' אנחנו יודעים שזה רצונך. היינו רגועים ושלווים, עטופים דבוקים וחבוקים באהבת ה'".

מה נתן לך את הכוח לפני הנשימות הכמעט אחרונות?

יוסף: "מילה אחת של אנשי הצלה. מילה שהצילה חיים. 'תשרדו. אנחנו כאן. עוד רגע מגיעים לחלץ אתכם'".

יוסף, תן לנו מילים של כוח להתמודד עם השמועות, ההרגשים, התחושות.

יוסף: "אנחנו הרגשנו במוחשיות את אהבת ה', קרבת אלוקים לי טוב. צריך יותר מזה?"

"וכשאמרנו כל המשפחה ב-3:00 לפנות בוקר 'נשמת כל חי' הרגשתי קצת רוקדת על הדם, אבל יהודים מאמינים יודעים ש'החיים לידע להודיע ולהיוודע שהוא הבורא, הוא המבין, הוא בעל הדין, ברוך הוא שאין לפניו לא עוולה והכל לפי החשבון'. (אבות ד')", אומרת שבי, אם הניצול, בקול חנוק מדמעות.

"כי חילצת נפשי ממוות את רגלי מדחי. רוב הנחלצים ריסקו את רגליהם, קרעו גידים, שברו חוליות, ואנוכי מתהלך בארץ החיים בריא ושלם. לא אמות כי אחיה. אז נותר לי לספר מעשי קה, כי גבר עלינו חסדו", מסיים יוסף את דבריו המטלטלים.

הרב זמיר כהן בעקבות האסון במירון: איך דווקא במקום קדוש קורה אסון גדול כל כך?

זוכרים את הרוגי האסון - במעשים, היכנסו לכאן.

תגיות:ניצולהאסון במירון

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

מסע אל האמת - הרב זמיר כהן

60לרכישה

מוצרים נוספים

מגילת רות אופקי אבות - הרב זמיר כהן

המלך דוד - הרב אליהו עמר

סטרוס נירוסטה זכוכית

מעמד לבקבוק יין

אלי לומד על החגים - שבועות

ספר תורה אשכנזי לילדים

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה