בחיים אי אפשר לרצות הכול. מה לעשות?

אנחנו מחליטים שלא לאפשר לילד שלנו לקבל כל מה שרוצה – אז עלינו לדעת שנקבל צעקות, חוצפות, חוסר משמעת, פנים חמוצות...

אנחנו מחליטים שלא לקחת על עצמנו את העבודה שהוצעה לנו – אז עלינו לקבל את זה שלא נרוויח את הכסף שבצידה, לא נזכה לגמולים שבשכרה ולא נהנה מהתוצאות של עבודתנו.

אנחנו מחליטים להתחתן עם אדם מסוים, אז הוא שלנו, עם כל המגרעות שיש בו, לדעתנו.

ככה זה, כשאנחנו מחליטים לאכול ופותחים את הפה, אין לנו מה להתלונן שהזבוב נכנס פנימה.

פתחנו לו פתח – הוא נכנס לאולם.

אין כמעט דבר מושלם. משהו מושלם מעורר חשד שיש בו דבר מה לא פתור.

החיים הם עסקת חבילה: רצית להתעשר - אל תתלונן שיש לך המון עבודה. רצית להיות יפה יותר - אל תתלונני שזה מעסיק אותך יום שלם. רצית בית מלא ילדים, זה הולך יחד עם הרבה מאוד עבודה. ביקשת להיות בריאה, זה הולך עם ציפיות שלך מעצמך ומכוחותיך הבלתי נדלים.

לפעמים עסקת החבילה שווה, לדעתנו, מאוד. קיבלנו גם משפחה ברוכה וגם שמחה ועונג בכל יום. קיבלנו גם כסף רב מירושה או מעבודה קשה, וגם יישוב הדעת ושקט נפשי. הרווחנו גם מזון משובח, וגם ניצלנו מפני הזבובים.

ולפעמים, נדמה לנו שעסקת החבילה לא משהו: קיבלנו ילדים שהם לדעתנו גם לא חכמים במיוחד, גם מזיקים. הפסדנו גם את כספנו, גם את עבודתנו וגם את הירושה שקיבלנו. נוצלנו על ידי אחרים, שרימו אותנו וגנבו לנו את רכושנו, שזה עתה הרווחנו בעמל רב.

ואז אנחנו פונים לאלוקים, ושואלים ודורשים, איש איש לפי מיקומו: איך זה? איך זה שהחבילה של השכן טובה יותר משלי? איך זה שהמתנה של בן הדוד עשויה מזהב, ושלי - מזכוכית שבורה? איך יכול להיות שאצלי בבית ישררו גם עוני, גם יחסים מעורערים וגם בעיות ללא הפסקה?

וה' אלוקים מביט בנו מלמעלה, וכאילו שואל: "האם אתם יודעים איזו חבילה שווה יותר? האם אתם יכולים להבין בכלל מה מתנה ומה עונש?".

ואנחנו נאנחים ומתייגעים, ומבינים שאין זו עסקת חבילה. זוהי מתנה. לגמרי מתנה. על מתנה אומרים תודה, ולא באים בתלונה.

ואם היא לא טובה? זו שאלה של ילד קטן, שרצה שנקנה לו מתנה ליומולדת אוטו זבל של משחק, ואנחנו קנינו לו רכב הסעות.

אנשים חכמים מבינים שאין דבר כזה "לא טובה". הלא כולנו יודעים שהכול לטובה. כולנו יודעים שכל מה שה' נותן הרי זו מתנה, סוכריה, הפתעה ודבש, גם אם כלפי חוץ זה נראה אחרת...

אז מה שנותר לנו זה רק להסתכל על מה שקיבלנו, ולומר לעצמנו: "זה טוב! זה נפלא! זה יפה! זה מדהים וזה שלנו!". ואם זה שלנו, זה ודאי וודאי טוב בשבילנו.