5 סיבות לא לכעוס על ילד מול פני כל האומה

לא פעם אנו רואים הורים הולכים עם הילד ברחוב וכועסים עליו בקול רם: "אמרתי לך שתלך יפה, נכון?"; "אמרתי לך שאני לא קונה היום, נכון?"; "מי הרשה לך לגעת בלכלוך הזה?".

הורים אומרים לי: "אני מקווה שהוא יתבייש לפני כולם ויפסיק להתנהג כך".

הורים אחרים אומרים לי: "אני לא יכול להתגבר על הכעס שלי, הוא מתנהג גרוע כל כך, דווקא לפני אנשים".

למה דווקא לפני האנשים – ילדכם נוהג באופן כזה, ואיך אפשר לשנות זאת?

1. לא מסדרים עניינים משפחתיים מול עיני זרים – זה כן נורא וממש לא נעים

גם לילד יש רגשות.

כפי שלא נעים לנו, שמישהו יקניט אותנו לעיני זרים (אם בכלל), כך גם לילדנו זה לא נעים בכלל.

למה לעולל לו דבר כזה?

ראו דבר מעניין, ככל שהילד רגיל לכך שמקניטים אותו לפני אחרים, כך הוא מפסיק להתבייש מאלו שסביבו. ברגע שמפסיק להתבייש – אין לו בעיה להמשיך לנהוג כפי שנהג.

2. ילד מנצל את הבמה כשהוא נמצא מול פני האומה

דווקא זה שאנשים זרים נמצאים מסביב, גורם לכך שהילד מתנהג כפי שמתנהג.

ברגע שמעירים לו מול אנשים – הוא עלול לחזק את התנהגותו כנגדנו, כדי לגרום לנו להרגשה לא נוחה.

הוא כבר יודע, שמול פני העם – אנחנו לא יכולים לעמוד כנגדו.

3. כשאנו כועסים על הילד לפני אנשים – הוא מוצא סיבות אותנו להאשים

כשהילד מרגיש שאנחנו מעוללים לו משהו שמפריע לו, הוא חושב איך להתנקם בנו.

כך הוא ממשיך לעשות מה שעשה, רק כדי שאנו נרגיש מבוזים.

לא פלא שהוא ממשיך וממשיך, עד שירגיש שהתנקם בנו מספיק.

4. כשיש קהל, פשוט ממשיכה ההצגה – הילד מצפה שמישהו מבחוץ יתערב ויגע

הילד רואה סביבו את האנשים. הוא כבר יודע מפעמים קודמות שאנשים אוהבים להתערב, לומר את דעתם ולהרגיז את ההורים, שמנסים לחנך.

הוא מקווה בלבו שמישהו יתערב למענו, ולכן ממשיך במעשיו.

5. ילד שלומד שההורים בחוץ מכבסים את הכביסה – יכבס אף הוא בכל מקום בתעוזה

אפשר לראות משפחות שצועקות זה על זה בחוץ, כאילו איש לא רואה.

הם לא מתחשבים בכך שאנשים צופים בהם. הם נוהגים בחוץ, כמו בפנים.

כשמכבסים כביסה בחוץ, כל העולם יודע מה נעשה בפנים הבית.

לא תמיד זה לתפארת וליקר.

מתוך הספר "5 אבני דרך בחינוך ילדים", מאת מנוחה פוקס.