"הלב שלי נשרף": פוסט על בעלי מוגבלויות בזמן האזעקות ריגש את הרשת

כשנשמעת אזעקה, על התושבים להיכנס בזריזות למרחב מוגן על מנת לשמור על חייהם, אך אנשים בעלי מוגבלויות לא תמיד מספיקים להגיע בזמן. אוראל שטרית, תושבת אשקלון, כתבה פוסט מרגש על החיים בעיר שנמצאת תחת מתקפה יומיומית עבור האנשים שזעקתם אינה נשמעת:

"זו המציאות שלנו בשכונת עתיקות, אשקלון. החצר האחורית של מדינת ישראל. אנחנו לא אזרחים מספיק בשביל שנהיה ממוגנים כמו שמגיע לנו. זו המציאות של תושבים רבים בשכונות הוותיקות. אז תכירו, זו השגרה שלנו - לרוץ לחדר המדרגות ולרדת שתי קומות למטה תוך 30 שניות. אין לנו ממ"דים בבתים, אין מקלט ראוי. יש כמה מיגוניות שפרוסות בשכונה, אבל אין סיכוי להגיע אליהן תוך 30 שניות ובטח לא לישון שם בלילה. אפס נגישות.
מתחילת המבצע הזה הלב שלי נשרף מבפנים על אחותי שנולדה עם מוגבלות ונאלצת לישון בחדר המדרגות כי כבר אין לה כוח להיסחב עם שמיכה עם כל אזעקה; על השכנה שלי שרצה עם הליכון לחדר המדרגות, על שורדת השואה שנלחמת נגד הזמן כדי להגיע למרחב המוגן ועל התינוקות הבוכים, ששוכבים על מזרן שהונח בחיפזון על רצפת חדר המדרגות. בתמונה הזו אתם יכולים לראות את השכנה שלי עם הנכד התינוק שלה. היא מעדיפה להישאר כבר בחדר המדרגות ולהשגיח עליו כאן, מאשר להיסחב עם הליכון ותינוק מהדירה בכל פעם שיש אזעקה.

מתוך הפוסט של אוראל שטרית