כל מה שלא ידעתם על פרשת אמור

א. בסוף פרשת קדושים כתוב "וְאִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יִהְיֶה בָהֶם אוֹב אוֹ יִדְּעֹנִי מוֹת יוּמָתוּ בָּאֶבֶן יִרְגְּמוּ אֹתָם דְּמֵיהֶם בָּם" (כ', כ"ז). ופסוק אחר כך מתחילה פרשת אמור: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם לְנֶפֶשׁ לֹא יִטַּמָּא בְּעַמָּיו" (כ"א, א').

למה נסמכה פרשת האוב לפרשת הכהנים?

כדי לרמוז על כך שה' אמר למשה שעתיד שאול המלך למות בגלל שהרג את נוב עיר הכהנים, לאחר שהוא שמע מבעלת האוב (אמא של אבנר בן נר) שהוא עתיד למות (הרוקח על התורה).

ב. "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם לְנֶפֶשׁ לֹא יִטַּמָּא בְּעַמָּיו" (כ"א, א'). האם כל יהודי שנפטר - מטמא?

לא, הפסוק בא לרמוז לנו שדווקא מי שמיתתו נעשית על ידי מלאך המוות - הוא מטמא, אך צדיקים שמיתתם על ידי הקדוש ברוך הוא - אינם מטמאים לאחר מיתתם (ש"ך על התורה, אך המהרי"ל כתב שכן מטמאים).

ג. "כִּי כָל אִישׁ אֲשֶׁר בּוֹ מוּם... לֹא יִגַּשׁ לְהַקְרִיב אֶת אִשֵּׁי ה' " (כ"א, י"ח - כ"א).מדוע לא ריפאו את בעלי המומים, כדי שיוכלו גם הם להקריב לפני ה'?

בכל דור ודור מביא הקדוש ברוך הוא מחלה שהרפואה חסרת אונים לעומתה, וזאת כדי להראות שהרופאים, כמו המחלות, אינם אלא שלוחים של ה' יתברך, אך מפתח הרפואות הינו רק בידי ה' יתברך (חזון אי"ש, הובאו דבריו ב"והגדת" עמוד 191).

ד. "בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ" (כ"ג, ז'). וכי כל מלאכת עבודה אסורה? והרי מלאכת אוכל נפש מותרת!

מלאכת אוכל נפש אכן מותרת ומה שנאסר זה דווקא מלאכה רווחית.

ה. "אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לה' " (כ"ג, כ"ז). מי נימול ביום הכיפורים?

יש אומרים שאברהם אבינו.

ו. "שִׁבְעַת יָמִים תַּקְרִיבוּ אִשֶּׁה לַה' בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַה' עֲצֶרֶת הִוא כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ" (כ"ג, ל"ו). חידוש מעניין - באיזה יום אדם יותר מצליח?

יום אחד יש בשבוע לכל אדם שבאותו יום הוא יצליח! (האר"י הקדוש, הובאו דבריו בחיד"א 'מדבר קדמות' מערכת י' אות ט"ז).

ז. "וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים" (כ"ג, מ'). מדוע יש לקחת דווקא 4 מינים?

1) כנגד ארבעת הדורות שהיו בני ישראל במצרים.

2) כנגד ארבעת הטורים שהיו בחושן על לב הכהן הגדול, שבהם היו ישראל שואלים את כל צרכיהם.

3) כנגד ארבע האימהות.

ח. "וַיֵּצֵא בֶּן אִשָּׁה יִשְׂרְאֵלִית וְהוּא בֶּן אִישׁ מִצְרִי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּנָּצוּ בַּמַּחֲנֶה בֶּן הַיִּשְׂרְאֵלִית וְאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי" (כ"ד, י').מהיכן יצא בן האשה הישראלית?

כשהוא בא לנטוע את אהלו במחנה דן, בני השבט דחו אותו ואמרו לו "בן מצרי אתה, וכתוב (במדבר ב', ב') "איש על דגלו באתת לבית אבותם", ולא "אימותם". נכנס לבית הדין של משה ויצא מחויב. וכשיצא מבית דינו של משה - התחיל לנקוב את השם ולקללו (תנחומא כ"ד).

מדוע כתוב "בן אשה" ולא כתוב את שם בעלה?

האדם נקשר בטבעו לטבע האם יותר מלטבע האב, ומעשיו דומים למעשי האם יותר ממה שדומים למעשי האב, כמו שרמז דוד המלך (תהילים קט"ז, ט"ז) "אני עבדך בן אמתך" (רבנו בחיי).

ט. "וַיֵּצֵא בֶּן אִשָּׁה יִשְׂרְאֵלִית וְהוּא בֶּן אִישׁ מִצְרִי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּנָּצוּ בַּמַּחֲנֶה בֶּן הַיִּשְׂרְאֵלִית וְאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי : וַיִּקֹּב בֶּן הָאִשָּׁה הַיִּשְׂרְאֵלִית אֶת הַשֵּׁם וַיְקַלֵּל וַיָּבִיאוּ אֹתוֹ אֶל מֹשֶׁה וְשֵׁם אִמּוֹ שְׁלֹמִית בַּת דִּבְרִי לְמַטֵּה דָן" (כ"ד, י' – י"א). למה הפסוק לא הזכיר את שמה מההתחלה, אלא רק לאחר שהביאוהו אל משה?

לפי שאף על פי ששורשו של אותו אדם היה רע כתוצאה משורשיו המצריים, מכל מקום אמא שלו יכלה לתקן זאת בחינוכה במשך שנים. אולם היא לא עשתה כן, ואף אחרי שהביאו אותו אל משה היא באה כדי לבקש רחמים עליו. לכן הוזכר כעת שמה לדיראון (הרב ראובן אלב"ז שליט"א, ע"פ אור החיים הקדוש).