כל מה שלא ידעתם על פרשות בהר ובחוקותי

א. "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר" (כ"ה, א').מי עלה יחד עם משה רבינו אל הר סיני?

הזקנים! שהרי המילה "בהר" בגימטרייה 207, כמניין "זקנים", לרמז שהזקנים עלו יחד עם משה להר סיני ("שבת טיש", גיליון 350).

ב. "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַה'" (כ"ה, ב').מדוע כתוב "נֹתֵן" בלשון הווה? וכי ה' לא נתן לנו כבר את הארץ?

אמנם ניתנה הארץ לנחלת עולם ושתהיה ארץ מגורינו, אבל קדושת הארץ והשראת שכינתו יתברך בה - תלויים במעשיהם של ישראל ובמצבם בכל שעה ושעה, ולפי דרגת נכונותם לקלוט ולקבל קדושה - כן תושפע הקדושה עליהם ועל ארצם. ולכן נאמר נותן בלשון הווה, שכפי ערך שמירת המצוות בארץ אחוזתנו כן תינתן לנו הארץ בקדושתה ובמעלתה המיוחדת (תורת הפרשה, עמוד 253).

ג. "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַה'" (כ"ה, ב'). למה השנה שבה הארץ שובתת נקראת לה'?

כיוון שרצה ה' שהארץ תשבות, כדי שיתבטלו מעבודת האדמה וכל השנה יתעסקו בעבודת ה' (ספורנו).

ד. "וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹקֶיךָ כִּי אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם" (כ"ה, י"ז). מדוע התורה ציוותה שלא להונות?

כדי להרבות שלום בעולם, שעל ידי השלום תהיה ברכה בעולם, ואילו המחלוקת קשה שמביאה להרבה תקלות (ספר החינוך מצווה של"ח).

עד לאן מגיע איסור הונאה?

אסור לאדם לשאול כמה עולה חפץ מסוים, אם הוא לא באמת רוצה לקנותו (מדרש "והזהיר" בהוצאת זכרון אהרן, עמוד רנ"ב).

ה. "וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ גֵּר וְתוֹשָׁב וָחַי עִמָּךְ" (כ"ה, ל"ה). רוב הפסוקים בפרשה כתובים בלשון רבים: "ואכלתם", "תאמרו", "נאכל". אם כן, מדוע כאן נקט הפסוק בלשון יחיד, "והחזקת"?

כיוון שאם הפסוק היה נוקט לשון רבים אזי כל אחד מישראל היה אומר: "יש אנשים עשירים ממני, עליהם מוטל להחזיק אותו, הפסוק לא דיבר עלי", לכן נקט הפסוק בלשון יחיד - ללמדך שמדובר בדיוק עליך! (מרכבות ארגמן).

ו. "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם: וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ" (כ"ו, ג'-ד'). וכי הגשמים שייכים למקבליהם? אלא לנותנם! אם כן מדוע כתוב "גשמיכם" ולא "גשמי"?

לא נאמר גשמים אלא גשמיכם כדי להורות שה' יתברך יתן לכל אחד, את כמות הגשמים הנחוצה לשדותיו, משום שהגשם במקום שאין בו צורך אינו אלא מזיק.

וכי מי שהולך בחוקות ה' יקבל שכר בעולם הזה על מעשיו? והרי כתוב בגמרא (קידושין דף ל"ט עמוד ב') שאת שכר המצוות לא מקבלים בעולם הזה?

אלא "גשמיכם" מלשון גשמיות, שמי שמקיים "בחקתי תלכו" - שומר את המשפטים ועושה אותם, מעניק לו הקדוש ברוך הוא את כל הגשמיות הנחוצה לו בבריאות הגוף ובפרנסה טובה, לא כשכר אלא כהטבת תנאים (שני הפירושים במעיין השבוע עמוד תק"ל).

ובאותו עִנְיָן - כיצד אפשר לקבל שכר על מצוות בעולם הזה?

כאשר רַבִּים עושים מצווה יחד - יש להם שכר לא רק בעולם הבא אלא גם בעולם הזה (חיד"א, "דבש לפי" מערכת מ' אות י"ג).