כתבות מגזין
האישה שהפכה לאימת ארגוני הטרור: "זו הדרך לייבש את הטרור"
עו"ד ניצנה דרשן לייטנר חוללה, יחד עם מאיר דגן, מהפכה בתחום המאבק בטרור, ומאז הפכה לאימתם של אויבי ישראל. במהלך השנים הייתה לייטנר אחראית לפגיעה במזכ"ל חיזבאללה נסראללה, היא רוששה את הנייה והפכה לכאב הראש של טהרן והרשות הפלשתינית. יצאנו למסע חובק עולם אחר פעילותה של נשיאת 'שורת הדין', שנלמדת בכל העולם
- דוד פריד
- פורסם ח' סיון התשפ"א |עודכן
לוחמי ארגון הטרור (צילום: חסן ג’די, פלאש 90)
"כדי שתבין עד כמה חשוב המאבק מול כספי הטרור, אני רוצה להחזיר אותך לאירוע אחד ששינה באופן משמעותי מאוד את מצבה הביטחוני של ישראל", אומרת עורכת הדין ונשיאת ארגון 'שורת הדין', ניצנה דרשן לייטנר (48), בפתח שיחתנו. לייטנר מספרת על מעבורת תמימה למראה, אשר עגנה בנמל ולטה בבוקרו של ה-28 לאוקטובר, 1995. המעבורת הזו הייתה נותרת אלמונית לולא על סיפונה ניצב באותה עת רב-מרצחים שעל דרכונו התנוסס השם אבראהים שאוויש, ולולא היו כמה ישראליים שניטרו את תנועתו. אבראהים שאוויש היה שם בדוי. שאוויש לא היה אלא פתחי שקאקי, מנהיגה הרצחני תנועת של הג'יהאד האסלאמי, האיש שמאחוריו ארוכה של פיגועי טרור רצחניים אשר הותירו מאחוריהם שובל של שכול ואבל בכל רחבי ישראל. שקאקי לא ידע כי הוא נתון באותו זמן על הכוונת של המודיעין הישראלי, שסוכניו כבר המתינו במלטה.
שקאקי חוסל מאוחר יותר. לפי פרסומים זרים, ישראל ביצעה את החיסול. היה זה חיסול מורכב למדי. בניגוד לחיסולים אחרים האופייניים לשירותי ביון, שקאקי נורה למוות בצהרי היום, במרכזו של רחוב מרכזי במלטה, לאחר שאחד משני רוכבי אופנוע שחלפו לצדו ירה לעברו שלושה כדורים. שקאקי מת במקום. מאוחר יותר, על פי פרסומים זרים, חולצו המחסלים מהמדינה על ידי יחידת שייטת 13.
"חיסולו של שקאקי נחשב לאחד החיסולים המוצלחים ביותר של מנהיג ארגון טרור אי-פעם", מציינת לייטנר.
במה החיסול של שקאקי שונה מחיסול בכירי טרור אחרים המיוחסים לישראל?
"שקאקי הגיע למלטה באותו יום כשברשותו ארגזי כסף שיועדו להמשך פעילות הטרור של הג'יהאד האסלאמי", מסבירה לייטנר. "הכסף ההוא מעולם לא הגיע ליעדו. הבעיה של הג'יהאד האסלאמי בהמשך התבררה כקשה בהרבה", היא כותבת בספרה 'הרפון' שיצא לאור לאחרונה ומתחקה אחר המאבק של ישראל והמוסד במימון הטרור. "בכירי השב"כ שעקבו אחר הג'יהאד האסלאמי בשטחים לא הבינו איך יכול היה שקאקי להיות ערני כל כך מבחינה מבצעית ומבולגן כל כך מבחינה לוגיסטית", נכתב.
"חיסולו של שקאקי פגע קשות בארגון הטרור האכזרי, בגלל שהוא לבדו ידע היכן נמצא הכסף של הארגון, שהיה מפוזר בעשרות חשבונות בנק סודיים ברחבי העולם. שקאקי החזיק את המפתחות לכספות ואת הקודים הסודיים. כשחוסל – כספי הארגון ירדו לטמיון", היא אומרת. לא פלא שהיה זה מהחיסולים המוצלחים ורבי ההישגים ביותר שבוצעו אי פעם במאבק מול הטרור.
אולם המאבק מול כספי הטרור לא נולד בחיסולו של שקאקי, אלא היה זה האות שלימד מאוחר יותר את העוסקים במלאכה עד כמה חשובה מלאכת ייבוש הכספים. את היוזמה החדשנית להיאבק בטרור באמצעות ייבוש כספיהם של ארגוני הטרור ומדינות תומכות הטרור החלה לייטנר עוד כסטודנטית צעירה. "אני זוכרת היטב את היום ההוא", היא אומרת כשהיא מתייחסת ללינץ' שבוצע ביוסי אברהמי וואדים נורז'יץ, שני חיילי צה"ל שנקלעו בטעות לרמאללה. "לאחר כשבוע מאז הרצח האכזרי פניתי לנורזיץ' האב והצעתי לו שאייצגו בתביעה נגד הרשות הפלשתינית – על שאפשרה את רצח בנו. הוא הסכים, ומשם הכול היסטוריה".
"בנק הטרור"
מטחנות הצדק פועלות לאט. במקרה של לייטנר הן פועלות לאט עוד יותר. אבל התוצאות ניכרות לבסוף בשטח.
מה היה הטריגר להקמת 'שורת הדין'?
"היה זה בתקופתו של מאיר דגן כראש המוסד", משיבה לייטנר. "יום אחד זומנתי לפגישה חשאית עם גורמים ביטחוניים. לא נאמר לי בדיוק במה מדובר, אולם יכולתי לנחש". אל הפגישה הגיעה לייטנר עם הררי מסמכים. היא הרשימה מאוד את שני סוכני יחידת המוסד הרפון, שהוקמה במטרה להיאבק במימון הטרור, ולאחר מכן גויסה באופן רשמי למאמץ הישראלי לייבוש כספי הטרור. "אז הבנתי כי לא אוכל להמשיך עוד לפעול כפי שפעלתי עד אז כעורכת דין מהשורה, והחלטתי להפוך את הפעילות לארגון של ממש. זמן קצר לאחר מכן הקמתי את 'שורת הדין'".
כיצד אתם פועלים לייבש את כספי הטרור?
"ייבוש כספי הטרור נעשה הן באמצעים צבאיים, שבהם איני מתעסקת, והן באמצעים משפטיים, שזו דרך הפעולה של 'שורת הדין'", אומרת לייטנר. "במהלך השנים הגשנו תביעות רבות כנגד ארגוני טרור, מחיזבאללה ועד חמאס, וגם נגד איראן – תומכת הטרור הגדולה בעולם. והמאמצים הללו נשאו במקרים רבים פרי, ברוך השם, וכך פגענו באחד הדברים החשובים ביותר לניהול ארגון טרור – המימון הכלכלי".
במסגרת זאת הפנתה לייטנר מאמץ רב אל המאבק מול הבנק הערבי, הנחשב לאחד הבנקים הגדולים בעולם. הבנק הערבי, אשר פועל מעמאן שבירדן, נחשב לבעל זיקה משמעותית למאבק הפלסטיני נגד ישראל. "הבנק הזה מממן ותומך בטרור דרך קבע", מציינת לייטנר, שהכריזה עליו מלחמה ששורת הסיום בה עדיין לא נאמרה.
נראה כי אין מומחה יותר מלייטנר לעלילות הבנק המפורסם. "הבנק הערבי הוקם ב-1930, בתקופת המנדט הבריטי. איש העסקים שהקימו הוא עבד אל חמיד שומאן, יליד בית חנינה, כפר השוכן בין ירושלים לרמאללה. עם ניצחונה של ישראל במלחמת השחרור הפסיק הבנק את פעילותו בארץ, והעביר את משרדיו מהארץ לירדן. כיאה למוסלמי הדוק, שומאן סייע לפלסטינים שנפגעו במהלך האינתיפאדה, ובנו שהמשיך את דרכו בהנהלת הבנק הטיל על עובדיו מס קבוע שנקרא 'תמיכה באינתיפאדת אל אקצא'. ככה ברור. ככה גלוי".
(צילום: shutterstock)
בשנים האחרונות נאלצים עורכי הדין של הבנק לעבוד שעות נוספות: שורה של תביעות שהגישה לייטנר נגד הבנק הערבי הובילו למאבקים כמעט אין-סופיים בבתי המשפט בארה"ב. התביעה האחרונה, בסך 20 מיליארד ש"ח, הוגשה על ידי 1132 נפגעי טרור ובני משפחותיהם נגד הבנק הערבי בגין שיתוף פעולה, תמיכה, סיוע, מימון ועידוד פעילות טרור בישראל, יהודה ושומרון וחבל עזה, בייצוגה של לייטנר, אשר מקווה שהתביעות הללו יביאו אף למיטוט הבנק. התביעה הזו הוגשה בג' טבת תש"פ ועדיין מסתובבת בבתי המשפט בארה"ב.
בנק אחר, שמולו כבר נרשמה המילה האחרונה, הוא בנק 'לבנון קנדה', שלא שרד מול המלחמה שהכריזה עליו לייטנר. "המאבק מול הבנק החל עם תום מלחמת לבנון השניה", היא אומרת. "מדובר היה בבנק של ארגון חיזבאללה, אשר סייע לארגון הטרור, במיוחד במהלך מלחמת לבנון השנייה. יחידת הרפון עקבה זמן רב אחר פעילות הבנק וישראל פנתה לאמריקנים בדרישה לנתק כל קשר עסקי עם הבנק, אך האמריקנים סירבו לקבל את הדרישה. ממשל בוש חשש כי הפלת הבנק תביא לפגיעה אנושה באזרחים רבים בדרום לבנון שהשקיעו בו את כספם, ולכן נמנע מהמהלך", היא מציינת. משראו בהרפון כי לא נותרה בפניהם כל אפשרות אחרת, הם שילבו את 'שורת הדין' במאבק. בעקבות זאת הגשה לייטנר תביעה לבית המשפט האמריקני נגד הבנק. התביעה, בה השתתפו עשרות מנפגעי מלחמת לבנון השנייה, כולל אזרחים אמריקנים, קנדים ודרוזים, הסתיימה בקבלת התביעה של 'שורת הדין', ובהטלת קנס כספי עצום בשווי חצי מיליארד דולר על 'קנדה לבנון'. מה שלא הצליחו לבצע המאמצים הדיפלומטיים, עשתה בחסדי שמים התביעה של לייטנר. זמן קצר לאחר מכן הודיע הבנק על פשיטת רגל. "אלו הם הרגעים שמעניקים לנו כוח להמשיך לפעול, למרות הזמן הרב שלוקח עד שאנו רואים את תוצאות מעשינו", היא אומרת.
את מתייחסת למאמצים משפטיים ואחרים כנגד מימון הטרור, אולם האם מעורבת גם פעילות צבאית אקטיבית במאבק שאתם מנהלים?
כתשובה מצביעה לייטנר, לדוגמה, על מבצע שאליו יצאו כוחות צה"ל בשטחי הגדה. היה זה מבצע "לפיד ירוק", שנערך ב-2004. המבצע הנדיר כלל פשיטה של כוחות קומנדו על בנקים בגדה המערבית שסייעו לפעולות טרור ובהם הוחזקו חשבונות בנקים של טרוריסטים. זאת לאחר פעילות איסוף מודיעין מאומצת מצד הרפון, שהובילה את הלוחמים היישר אל הכספות בהם הוחזקו כספי הטרור.
"מקרה אחר שהראה כי ישראל החלה לפעול ברצינות מול מימון הטרור התרחש בפתחו של מבצע "צוק איתן". מוחמד טלעת אל-עול, בלדר הכספים של חמאס, הגיע אל הרצועה באותה תקופה כשהוא נושא ברכבו מיליוני דולרים במזוודות. היה זה כסף שנשלח בדרך לא דרך לעזה מאיראן, לאחר שטהרן נענתה לקריאה נואשת ששיגר אליה חמאס זמן קצר קודם, לפיה הארגון עומד בפני שוקת כלכלית שבורה. מל"ט של חיל האוויר שנע מעל שמי הרצועה באותה עת, שיגר לעבר רכבו של אל-עול פצצה מדויקת. בלדר הכספים של הארגון חוסל, ולא פחות חשוב מכך – 13 מיליוני הדולרים שהיו ברכבו עלו באש. "שטרות של כסף עפו בכביש הסמוך", היו התיאורים שהגיעו לאחר מכן מעזה".
חיקוי עולמי
המבצע הצבאי שניהלה ישראל מול מימון הטרור מהווה שינוי כיוון, לאחר שבעבר פעלה לייטנר לבדה בזירה הכלכלית של המאבק בטרור, ורק לאחר שנים החלה לקבל גיבוי ממשלתי. שינוי הכיוון נעשה, כאמור, במהלך כהונתו של ראש המוסד דאז, מאיר דגן, אשר היה זה שהקים את יחידת הרפון, יחידה ייעודית שהייתה סודית עד לאחרונה – ומטרתה הייתה להילחם במימון כספי הטרור. כיום מחקים את השיטה הישראלית שלייטנר חתומה עליה בכל רחבי העולם. דוגמה בולטת לכך, מציינת לייטנר, התרחשה במהלך המאבק האמריקני מול ארגון הטרור דאע"ש.
בספרה מתארת לייטנר את אחת מהפעולות האמריקניות הבולטות נגד כספי טרור. היה זה בסוף מרץ, 2016. החטיבה האווירית של מטוסי חיל האוויר האמריקנים, הנחשבת לאחת מהיחידות הסודיות ביותר בחיל, יצאה למבצע "ציידי הלילה". יעד המבצע היה עבד א-רחמן מוסטפא אל-קדולי. אל-קדולי, אדם קשוח, מורה לפיזיקה לשעבר מהעיר מוסול כבן 59, שהצטרף לאל קאעידה בעיראק ב-2004. בשנת 2012 שוחרר אל-קדולי ממאסר אמריקני. בהמשך הצטרף לארגון הטרור דאע"ש, והפך לסגנו של מנהיג הארגון, אבו בכר אל בגדדי. אל-קדולי היה אחד מהבכירים ביותר בארגון הטרור הרצחני, ולמרבה הפלא תפקידו היה בעיקר כלכלי, אות לחשיבות הגדולה שראה דאע"ש בכספי הארגון. בעיתונות כונה האיש שר האוצר של דאע"ש.
יום אחד הגיעו אליו האמריקנים. בפשיטה מהירה על שיירת רכבים בה נע חוסל המחבל הבכיר יחד עם שומרי ראשו. כוחות הקומנדו האמריקנים מיהרו לאחר מכן אל הרכבים שהחלו לעלות באש, במטרה לחלץ מהם מידע מודיעיני: טלפונים סלולאריים, מחשבים ועוד. בדומה להשפעת חיסולו של שקאקי על הג'יהאד האסלאמי, כך גם חיסולו של אל-קדולי הוביל להשלכות קשות על פעילות דאע"ש. "אל קדולי", אומרת לייטנר, "ידע היכן נמצאים חשבונות הבנק הסודיים של הארגון, מה יתרתם וכיצד עובדים שערי הריבית. חיסולו הוביל למכה אנושה על הארגון, שאיבד באחת את המוח הכלכלי שהתניע את פעולותיו".
גם מבצע "שומר החומות" הנוכחי נושא עמו סממנים כלכליים מובהקים. בארגון חמאס הופתעו למצוא את מבנה הבנק הלאומי בנציראת מותקף כמו גם את מבנה משרד האוצר של הארגון, שניהם ארגונים כלכליים שמהווים יסוד כלכלי חשוב עבור החמאס. המוסדות הכלכליים הללו הפכו להיות חלק ממשי מארגוני הטרור, ומשכך אין להם כל הגנה, הבהירה ישראל בעקיפין כשתקפה את המבנים שבמרכז הרצועה. ברצועה דיווחו מאוחר יותר כי שני המבנים הושמדו כליל. בהמשך עדכן צה"ל כי תקף שני בנקים מרכזיים שסייעו לפעולות חמאס. בהודעת דובר צה"ל שהגיעה זמן קצר מאוחר יותר נכתב: "לפני זמן קצר מטוסי קרב וכלי טיס של צה"ל תקפו שני סניפים של הבנק המרכזי בעזה המשמשים את ארגון הטרור חמאס. צה״ל ממשיך לתקוף מטרות טרור ברחבי רצועת עזה וימשיך לפעול בעוצמה ככל שיידרש".
לסיום, אנו מבקשים להבין מהיכן צץ הרעיון המהפכני לתקוף את הטרור בכיסו?
"בעבר אף אחד אכן לא העלה בדעתו לפעול בצורה כזו", מציינת לייטנר, "אולם זמן קצר טרם הלינץ' שבוצע בשני חיילי צה"ל, יוסי אברהמי וודאים נורזיץ' הי"ד, חוקקו בארה"ב חוקים מיוחדים ללוחמה בטרור, בכדי לאפשר לקורבנות טרור לקבל פיצויים מהארגונים או המדינות שפגעו ביקיריהם. עקבתי בעניין רב אחר החוק שעבר בארה"ב, והחלטתי לעשות בו שימוש גם עבור ישראל".
מאז הלינץ' ברמאללה הובילה לייטנר, בסייעתא דשמיא, שורה של פעולות מצילות חיים. במקרה אחד הלאימה את כספו של איסמעיל הנייה שהגיע לגבול הרצועה עם משאיות של כסף, ולאחר שישראל לא איפשרה לו להיכנס – סיכם עם הליגה הערבית כי ישאיר את הכספים בחשבונות הבנק שלה במצרים ולאחר מכן ימשכם מהמקום. הנייה לא הספיק לעשות זאת. תביעה שהוגשה זמן קצר לאחר מכן נגד הליגה הערבית בארה"ב, בדרישה כי הכספים יועברו – בהתאם לפסק דין קודם – לידי משפחות נפגעי טרור, התקבלה בבית המשפט האמריקני, ועשרות מיליוני הדולרים של חמאס הוקפאו. גם מאחורי המבצע הזה ניצבה לייטנר, מוכיחה שוב עד כמה חשוב המאבק שהיא מנהלת.
עדיין לא הצטרפת ל-2 הלכות ביום? לחצו כאן להצטרפות בווטסאפ או הצטרפות במייל
החליפו עכשיו את אפליקציית טיקטוק בהידברות Shorts וצפו בתוכן איכותי ומחזק.
לחצו כאן להורדה >>