חדשות יהדות
הגר"ג אדלשטיין על המצב בדרום: "יש ביטול תורה, ובזה צריך להתחזק"
ראש הישיבה הגר"ג אדלשטיין מתייחס למצב הביטחוני המתוח ולאסונות האחרונים, בדבריו, קורא להתחזק בלימוד תורה ובלימוד מוסר מדי יום
- נעמה גרין
- פורסם ח' סיון התשפ"א |עודכן
הגר’’ג אדלשטיין (צילום: יעקב נחומי / פלאש 90)
אמש (שלישי) מסר ראש הישיבה הגאון רבי גרשון אדלשטיין דברי חיזוק לבני התורה בארץ ישראל ובחו"ל. בדבריו התייחס הרב לאסונות המדממים והכואבים: אסון מירון, אסון קרלין, הקורונה, אלפי הטילים שמתעופפים, והתפרעויות הערבים בארץ.
"בזמן האחרון היו כמה אסונות, כמה אסונות, במירון בל"ג בעומר, ואחר כך עכשיו בעזה, והקורונה, ובקרלין, אסונות, פורעניות", פתח ראש הישיבה את דבריו.
ראש הישיבה ציטט את הגמרא: "אין פורענות באה לעולם אלא בשביל ישראל", ואת הפסוק: "הכרתי גויים נשמו פינותם החרבתי חוצותם אמרתי אך תיראי אותי תקחי מוסר", וקרא: "הכרתי גויים, פורענות בעולם, זה כדי שתיראי, שיהיה יראת שמים, שיראו שיש דין ויש דיין, בשביל ישראל".
"אבל כאשר הפורענות היא בישראל – דרך הטבע היא לא לשים לב לכך", ממשיך ראש הישיבה ומצטט את הפסוק: "ותלהטהו מסביב ולא ידע, ותבער בו ולא ישים על לב", וקורא: "יש בתוכנו פורענות ואנחנו לא שמים לב. אז נחפשה דרכינו ונחקורה".
הגר"ג אדלשטיין מציין שהחזון איש כתב בספריו שאלו שאינם בני תורה מוגדרים כ"תינוקות שנשבו", וחטאיהם הם בשוגג, כיוון שאינם יודעים ומעולם לא לימדו אותם. לעומת זאת, על בני התורה התביעה גדולה הרבה יותר.
"בישיבות יש סדרי מוסר. יש הרבה ספרי מוסר. ארחות צדיקים, חובות הלבבות, ספרי מוסר שנותנים הרבה, הרבה אמונה והרבה [ידיעות] איך, מה זה חטא, מה חובות הלבבות, חובות הלבבות איך הלב צריך להיות, זה לא מידת חסידות, זה חובות הלבבות, זה חובות, שהלב חייב, מצוות התלויות בלב, יש דברים שהתורה מחייבת שכך יהיה הלב, וזה הרבה מדרגות יש בזה, וכשעוסקים בזה מתקדמים.
"ואם בישיבות יש סדר מוסר ולא מנצלים את הסדר, לא לומדים את המוסר כמו שצריך, מזלזלים, באים יותר מאוחר, או אפילו אם לומדים אבל לא חושבים אחר מה איתי, אני כך אני מתנהג? איך ההנהגה שלי? הרבה לא מקיימים את זה. אז בוודאי שאלו שעוסקים בתורה כל היום וגם בספרי מוסר, הם היותר חייבים, ועליהם התביעה יותר גדולה, הם צריכים את החיזוק.
"כמובן שיש כאלה שמנצלים את הזמן לגמרי", המשיך ראש הישיבה, "אבל לא כל הציבור. יש זמני רפיון, זמנים שהזמן לא מנוצל. וזמנים אלו - צריכים חיזוק. ערב שבת, יום שישי, יום שישי זה הכנה לשבת ואז כבר מזלזלים. יש כאלה שעושים הכנה לשבת מיד אחרי מנחה גדולה, מתרחצים כבר ומתלבשים בבגדי שבת ויושבים ולומדים, אבל לא כולם, וערב שבת מתבזבז ולא מנוצל. ואחר כך סעודת שבת: סעודת שבת צריך שתהיה עם זמירות, אבל אחרי הסעודה, ובחורף הלילות ארוכים. ואחר כך יום השבת, יש סעודת שבת, עונג שבת, אבל כמה השיעור של סעודת שבת? כזית, כביצה, ויש עוד מאכלים, מאכלים שמכבידים, ואחרי זה קשה ללמוד אם אוכלים יותר מדי. זה ימים שלא מנוצלים כמו שצריך בשביל עסק התורה.
"וגם סדר שלישי. סדר שלישי - צריך להיות שכשנגמר הסדר הולכים לישון. ואם לא - ממשיכים ללמוד. אבל לדבר דברים בטלים אחר כך? צריך מיעוט שיחה. יש כאלה שכשנגמר הסדר קוראים קריאת שמע במקום ואחר כך מיד הולכים לישון. יש כאלה, אבל לא כולם. וזה זמנים לא מנוצלים. יש ביטול תורה, ובזה צריך להתחזק.
"ובפרט סדר המוסר שמחנך את האדם מה חובתו בעולמו, ושכל ההנהגה תהיה על פי ספרי המוסר. גם בעלי משפחה - אם לומדים כל יום בספרי מוסר, זה משפיע על כל ההנהגה שבבית, הנהגה מאוד נעימה. חיים מאושרים. כך היא דרכה של תורה, אשריך בעולם הזה.
"חיים מאושרים זה דווקא במיעוט תענוג. מה היא דרכה של תורה? פת במלח, ומים במשורה, ועל הארץ תישן, וחיי צער תחיה, ובתורה אתה עמל, ואשריך בעולם הזה! כך המציאות. חיים מאושרים זה דווקא במיעוט תענוג. הציבור לא יודע מזה, הציבור רוצה שיהיה עוד יותר תענוג ויותר תענוג, יותר טעים ועוד יותר טעים. יש הרבה 'דרגות' בתענוגים ובמשקאות. הרבה דברים שאינם בריאים, רק נחשבים תענוג. אחד מהמ"ח דברים זה במיעוט תענוג. כמובן שכל אחד כמה שהוא יכול.
"יש ספר תורת הבית של החפץ חיים, שם הוא מדבר איך לסדר את סדר היום למי שאין תורתו אומנותו. סדר המוסר צריך יזוק, וסדר מוסר כשהוא מחוזק זה משפיע על כל היום, וכך זוכים לחיים מאושרים", מסיים ראש הישיבה את דבריו.