קצת אחריות תקשורתית, בבקשה: על הקונספירציה שמפוררת את החוסן של ישראל

הקולות הראשונים הגיעו מהקצוות הסהרורים של השמאל הישראלי. מי שטרח להקשיב להם, שמע דיבורים הזויים על כך שהתפרעויות הערבים בירושלים והמבצע הישראלי ברצועת עזה הן למעשה תכנית זדונית אותה רקם ראש הממשלה נתניהו, על מנת ליצור מתיחות בין המפלגות היהודיות לערביות ולפורר את ממשלת השינוי עוד טרם הקמתה. 

ככל שחלפו הימים, נראה שתיאורית הקנוניה הזאת מצאה חן בעיני מספר אנשי תקשורת, והם החלו לתת לה במה באולפני הטלוויזיה. הם כמובן התעלמו ממספר כשלים לוגיים שטמונים בתיאוריה הזאת, כמו העובדה הפשוטה שגל האלימות הנוכחי התחיל בכלל בגלל סרטון בו נראה ערבי מטיח סטירה בפרצופו של תלמיד ישיבה - סרטון שצולם זמן רב לפני שרעיון הקמת ממשלת השינוי היה בכלל בגדר אפשרות קיימת. בנוסף, את ההחלטה להוציא את השוכרים הערבים מהבתים בשייח' ג'ראח קיבל בית המשפט, שכידוע לא ממש נתון להשפעת ראש הממשלה. הם התעלמו גם מכך שאת המערכה הצבאית המתמשכת ברצועת עזה מנהל בפועל שר הביטחון בני גנץ, שלא חשוד באהדה רבה לראש הממשלה, ובוודאות לא היה משתף איתו פעולה.  

ולמרות זאת, הקונספירציה הזו התגלגלה הלאה ושבתה גם את ליבם של פוליטיקאים שסולדים מנתניהו וגם הם החלו לפמפם אותה כאילו מדובר באמת מוחלטת; נציג מפלגת "ישראל ביתנו", אלי אבידר, טרח לצלם סרטון מיוחד כדי לומר זאת לציבור, וגם חברו למפלגה - אלכס קושניר, הוציא סרטון משלו בשפה הרוסית, בו השווה את נתניהו לסטאלין ואף טען שמטרת המבצע בעזה נועדה לשמש לנתניהו כמטחנת בשר של אלה שנהרגו מירי הרקטות... בכך המשיכו השניים בקו ההסברה המעוות אותו התחיל יו"ר המפלגה, אביגדור ליברמן, שקבע שהיציאה למבצע היה ממניעים פוליטיים. בעניין זה חשוב להביא את דבריו של הפרשן לענייני ערבים בערוץ 12 אהוד יערי, שהגיב לדברי ליברמן בראיון לרדיו 103 ואמר: "מבצע פוליטי?! אני אף פעם לא מתייחס ברצינות לדברים שמר אביגדור ליברמן אומר, ואני מציע לכולם להתייחס בזהירות מופלגת לכל דבר שהוא אומר בכל נושא ועניין!". 

אך חמור מכך הוא אמירתו של הפוליטיקאי השני בחוזקו במדינת ישראל, יאיר לפיד, שהאשים במפורש את נתניהו בכך שהא זה שהוביל את המדינה לאנרכיה.  

נזק עצום בהסברה מול ארגוני הטרור

האמירות הללו, מופרכות ככל שיהיו, גורמות נזק עצום בהסברה הישראלית מול ארגונים תומכי טרור שמקבלים חיזוק לטענותיהם כאילו הישראלים אשמים בסבב הלחימה הזה, אך חמור לא פחות הוא הנזק שהם גורמים לחוסן הלאומי של מדינת ישראלי. 

בזמן שרוב אוכלוסיית ישראל נתונה באיום מתמיד של נפילת רקטות, כאשר בכל כמה שעות מאות אלפי אזרחים נדרשים להימלט על נפשם ולמצוא מחסה במרחבים המוגנים. בזמן שרבבות ילדים טרוטי עיניים מתכווצים בפחד מקולות הפיצוצים, זהו הזמן שהציבור זקוק יותר מאי-פעם לקול בוגר ושפוי - כזה שיעניק להם את הידיעה שכל יום לחימה מרחיק מהם את הסבב הבא. הם זקוקים לכוחות כדי להמשיך ולשאת בעול למרות הסבל הפיזי והנפשי. והנה, דווקא בעיתוי הרגיש הזה, כאשר כל השיקולים השונים צריכים להיות מונחים בצד לטובת הצלחת המשימה למגר את אויבינו - בוחרים אותם אנשים חסרי אחריות לומר לציבור הרחב שכל עמלם הוא לשווא, שכל הסבל שהם עוברים הוא מיותר, שהם רק חלק חסר משמעות ממשחק פוליטי ציני שמתנהל מעל ראשיהם. האנשים שעושים מעשה שכזה ממוטטים את עוצמת הרוח של הציבור, מייאשים ומחלישים את אזרחי המדינה.  

עלינו להסיק מההתנהלות חסרת האחריות הזאת של אותם הפוליטיקאים ואנשי התקשורת, שגם בזמני שגרה, כאשר הם מדברים בטון של אנשים שנורא אכפת להם מהחוסן של החברה הישראלית, כמו גם כשהם מדברים על ה"צורך המתבקש" בממשלת שינוי – ריפוי – איחוי שלכאורה תביא מזור לכל תחלואי החברה בישראל, האנשים האלה לא באמת דואגים לשלום של עם ישראל, אלא דואגים לקידום עצמם באמצעות שקרים ושיסוי של חלקי העם אלו באלו. האנשים האלה ממש - הם האחרונים שניתן לסמוך עליהם שיתרמו משהו חיובי לאזרחי המדינה.