איה קרמרמן על הדברים שאי אפשר לקנות בשום חנות

לפני כמה ימים הגיעה אלי חברה, כזו שלא מתה על גינות. כשהראיתי לה את התותים ששתלתי היא אמרה: "לא עדיף לקנות בסופר? כמה זמן אתם מחכים להם?". כשהיא נסעה חשבתי כמה היא מפסידה. לעולם היא לא תבין איזה סיפוק זה לאכול בקיץ תות שחיכית לו מהחורף. בעיקר היא לא הבינה כמה אנחנו לומדים מאותו תות ירקרק, שמחכים לו יותר מלברל'ה ברל'ה צא החוצה. כשהיה שלג דאגנו לשיח שכמעט קפא. כשנגמרה למערכת השקיה הבטרייה השקינו אותו ידנית. התרגשנו כשלבלב פרח קטן ולבן שחזה את בוא הפרי. בעיקר למדנו כמה עבודה וסבלנות נדרשת מהחקלאי.

תמיד משהו חסר

בעולם האינסטנט התרגלנו לקבל הכול באופן מידי. אנחנו אפילו מוכנים לשלם פרמיה על משלוח אקספרס. העיקר שיגיע, ומהר. מה יגיע? לא משנה. מה שרצינו, מה שהזמנו, מה שבא לנו. בעולם האינסטנט תמיד חסר לנו משהו, כל פעם משהו אחר. כי בעולם האינסטנט התחלופה מהירה וחיי המדף קצרים, לא בהכרח כי הם לא איכותיים. בעולם האינסטנט לרצון עצמו יש חיים קצרים. אבל יש דברים שאי אפשר לקנות, לא אינסטנט ולא בשום חנות. יש דברים, בדרך כלל השווים ביותר, שצריך בשבילם מאמץ, עבודה וסבלנות. כידוע לכולנו, סבלנות לא קונים בשום חנות.

אלה עשרת רבי המכר שאי אפשר לקנות:

1. ערך עצמי: מגיל קטן, אמא שלי הייתה אוספת אותי מכל מקום ובכל שעה, גם כשהייתי מסריחה מעשן של דיסקוטק. אפילו כשזה היה נחשב קול, אמא שלי לא הסכימה שאהיה ילדת מפתח. תמיד מישהו חיכה לי בבית. שנים אחר כך, בארצות הברית, הייתה לי ויזה של החשבון שלה. בלי הגבלה. היא סמכה על שיקול הדעת שלי. כל אלו נטעו בי חשיבות עצמית והערכה למי שאני. כמו חומה זה שמר עלי מלעשות שטויות. אנחנו צריכים לשמור על הערך העצמי של הילדים שלנו כמו ששומרים על אתרוג. אם יש דבר קשה זה לתקן את הערך העצמי של האדם. בין אם זה איך שאנחנו מגיבים לתעודה שלו, מעירים לו על כך שעלה במשקל או מתבאסים בגלל המשקל שלנו כשאנחנו מביטים במראה. הם שומעים הכול. בעיקר את מה שאנחנו לא אומרים.

2. בריאות: מחום של 37.3 מעלות ועד להתקף לב. למה אנחנו נזכרים לשמור על הבריאות כשזה מאוחר מדי? רק כשנמאס לגוף מהיחס שלנו והוא מחליט להטיל פצצה ואומר: די. אין פה טריקים. יש פה עבודה, הרבה סור מרע ועשה טוב. אי אפשר לאכול אינסטנט ולשמור על הבריאות ואי אפשר להחזיר אותה באינסטנט.

3. חוץ מכספומט, שום דבר בחיים זה לא כספומט. מבאס, נכון? איזה עונג זה היה יכול להיות. אבל בחיים אין מכניסים וזה מיד יוצא. לא על הכול מקבלים פרס. מעשה לא תמיד מוביל לתוצאה ישירה. זה לא הניסוי של פבלוב פה. בשביל כסף צריך לעבוד. ההצלחה לא באה ברגע, גם אם ביקום האינסטגרם זה נראה אחרת. ויש דברים שגם אם נעשה הכול נכון ונשקיע, לא נקבל אותם. 

4. אחד בפה ואחד בלב: להיות אנשי אמת, לדגול באמת ולדבוק בה. שהמילה שלכם תהיה מילה. יש אנשים שלא מאמינים שזו שיטה טובה, שמעתי על כמה פוליטיקאים כאלה. כשהם נותנים מילה, חפשו במילון מהי המילה ההפוכה ותדעו שזה מה שתקבלו. מידה מכוערת. להיות אדם ישר זה לא תמיד משתלם, מגניב או כדאי, אבל משה אמת ותורתו אמת.

5. ותרנות ונדיבות: אלו מידות סמוכות אבל לא חופפות. אדם נדיב לא מרגיש שהוא מוותר על משהו, כי מבחינתו מה שהוא נתן כלל לא היה שלו מלכתחילה. גם אם הוא שלו, הוא דוגל ברעיון שזה נהנה וזה אינו חסר. ויתור היא מידה מאתגרת יותר. כשאתה מוותר אתה נותן משהו משלך, בשר מבשרך ממש. נסה ללמד ילד לוותר לאח שלו כשהוא רואה אותך מסרב לתת כסף לפושט יד ברחוב. פחות יצליח.

6. כיבוד הורים: עוד קלאסיקה מבית היוצר של דוגמה אישית. אי אפשר ללמד כיבוד הורים כשלא מכבדים את ההורים. אי אפשר לצפות שיכבדו אותנו בעודנו מטיפים להם במקום להראות להם. אין לדבר, עת לעשות.

7. טקט ולשתוק: שלום, אני איה טקט. ככה קראו לי חברים, מרוב שהמידה הזאת הייתה חסרה לי. זה היה נורא. הפה שלף מהר מדי, נטול סינון. נסו לדמיין פרצוף של אישה ששאלתי אותה מתי היא אמורה ללדת והיא ענתה "לפני שמונה חודשים". המשך השיחה היה כל כך קשה שאני מסרבת לכתוב אותו. בקיצור, אם אין טקט אז לפחות תלמדו לשתוק. טקט זה לא לדבר מלכתחילה. לשתוק זה בדיעבד. אז תשתקו, מניסיון. פשוט תשתקו. באמת לא כל מה שיש לנו להגיד שווה זהב.

8. סייעתא דשמיא: אני מוכנה לשלם על משלוח יקר מאמזון. אני מוכנה לחכות ארבעה חודשים למשלוח מעלי אקספרס. אבל אי אפשר לקנות סייעתא דשמיא, אפשר רק להתפלל עליה. ומי שלא הבין שתפילות זה לא כספומט שיחזור לסעיף 3.

9. אמונה: הבן שלי צלצל לפני כמה חודשים ושאל אותי: מה אומרים למישהו שלא מאמין? איך מחדירים אמונה? אין דרך, עניתי לו. אתה לא יכול לגרום למישהו להאמין. שנים שאני מסתובבת בארץ, מרצה, מנסה לקרב. בכל פעם שאני חוזרת מהרצאה בעלי שואל אותי איך היה. לא יודעת, אני עונה. התפללתי שהשם שפתיי יפתח ופי יגיד תהילתו. השאר זה של השם. רק הוא פותח ומעיר נשמות מתרדמה ומאפשר לאנשים כמוני לזכות בהרהור תשובה. רבי נחמן אמר שכל הגלגול הזה היה שווה אם גרם להרהור תשובה אחד אצל יהודי אחד. הלוואי שהחיים היו כספומט. הייתי מגהצת את כרטיס האמונה שלי עד שהייתי נכנסת למינוס.

10. סבלנות: המידה החלשה ביותר שלי. תמיד אני קונה עצים בני ארבע שנים ויותר, כדי שלא יהיו עורלה. תמיד אני בוחרת בתוכנית הכביסה הקצרה ביותר. קנינו גריל חשמלי זריז הדלקה, אפילו שעם פחמים זה יותר טעים. כשאפרת לא עונה לי, אני מצלצלת עשר פעמים כדי לנזוף בה. בקיצור, מאותגרת בנושא. בגלל זה אני מכינה לחם מחמצת. במקום שעת התפחה אני צריכה לנשום עמוק ולחכות עשר שעות. בגלל זה יש לי גינה. כדי לחכות לתפוז שפורח באייר ומבשיל בשבט. אני מנסה לעבוד על מידת הסבלנות, כי בשביל לחכות למשיח היא ממש נחוצה.

לתגובות: ayakremerman@gmail.com

הטור פורסם בעיתון "בשבע".