5 דרכים לשתף ילדים במה שעובר עלינו

כמה נעים כשמשתפים, כשמספרים לאחר, כשלא שומרים בבטן.

השיתוף מוריד עול מעל הגב, מקל על החיים, מביא לקבלת משוב מהמקשיב.

אז בואו נשתף!

כמה נעים להיות שותף. אבל איך משתפים?

הנה לפניכם כללים להבין עד כמה זה חשוב, והעיקר, איך לעשות זאת.

1. כשאתם, ההורים, משתפים את הילדים – אתם נותנים להם לחוש חשובים ואהודים

כשאנו משתפים מישהו במה שעובר עלינו, אנחנו נותנים לו לחוש בעל ערך.

רוצים שילדיכם ירגישו בעלי ערך? – שתפו אותם במה שעובר עליכם.

לפעמים נראה לנו שאין לנו במה לשתף. מה כבר עבר עלי היום? מה כבר קרה בעבודה?

אבל אם תחפרו מעט בתוככם, תגלו שקרה גם קרה.

2. בחרו דווקא בילד החלש – ספרו לו מה עבר עליכם ומה חדש

ככל שהילד חלש יותר, מופנם, אומלל - כך הוא יותר ויותר צריך וזקוק לכם.

ככל שהוא יותר שקט, אינו בטוח בעצמו, כך השיתוף שלכם יחזק אותו.

ככל שתשתפו אותו יותר – כך ישתף הוא אתכם וייפתח כלפיכם.

זה כוחו של שיתוף.

3. שתפו את הילד בסיפוריכם – גם הוא ייתן אמונו בכם

ברגע שאתם משתפים את הילד, הוא חש את עצמו בעל דרג.

את מי משתפים על פי רוב? את איש סודכם, איש אמונכם.

הילד יבין שאתם משתפים אותו כיוון שאתם מאמינים בו, הוא ירגיש שיש לו על מי לסמוך, כי אם הורי מאמינים בי כל כך, אז אני מאמין שהם באמת אנשים מיוחדים בעבורי.

4. ילד שמשתפים אותו מרגיש שייכות – הוא ייטול מכם את שרביט האחריות

ילד שמרגיש שייך למקום, יהיה ילד אחראי שלוקח על עצמו אחריות למעשיו ולבית שבו הוא מתגורר.

אם אני חלק מהמקום הזה, עלי גם להיטיב עמו.

אם הוא יהיה שותף פעיל בכל מה שקשור לבית הזה, יש סיכוי רב שידע מה חסר בו, ומה היכולות, ויתחשב בכל אלו.

5. שיתוף חשוב ומניב יבול – אבל זכרו: הכול בטעם בגבול!

לשתף ילד זה נצרך וזה חשוב עד מאוד.

אבל, אל נא נתבלבל, לא בכל דבר צריך ומותר לשתף. ישנם נושאים שעדיף שיישארו חסויים וסודיים.

אולי אינם מתאימים לגיל הילד, אולי אינם מתאימים לרמתו הנפשית, אולי לא יבין את הדברים כפי שצריך.

אולי הם באמת סודות של מישהו אחר? של משפחה אחרת? שלכם עצמכם?

יש גבול לכל דבר.

מתוך הספר "5 אבני דרך בחינוך ילדים", מאת מנוחה פוקס